שליחה לחבר הדפסה

Cipralex - ציפרלקס

 
 
  שמות מסחריים שמות מסחריים אסטו / אסציטאלופרם טבע / ציפרלקס
  שם גנרי שם גנרי

Escitalopram

  צורות הגשה צורות הגשה טבליות
  תכשירים תכשירים

Tab. Cipralex 10mg, 20mg

Tab. Esto 10mg, 20mg

Tab. Escitalopram Teva 10mg, 20mg

  פעילות רפואית פעילות רפואית

אסציטלופראם שייכת למשפחת תרופות נוגדות דיכאון מסוג מעכבי ספיגת סרוטונין סלקטיבים (SSRI's).

התרופה משמשת לטיפול במצבים הבאים:

1. דיכאון

2. הפרעות פאניקה (המתבטאות בהתקפים לא צפויים של פאניקה)

3. חרדה כללית

4. חרדה חברתית (פחד ממצבים חברתיים)

5. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

  התוויות נגד התוויות נגד

אסור להשתמש בתרופה במקרים הבאים:

1. אנשים שפיתחו בעבר רגישות יתר לתרופות ממשפחת ה־SSRI.

2. במקביל לטיפול בתרופה פימוזיד.

3. חולים שטופלו בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידאז (כמו מובמיד) חייבים להמתין שבועיים מסיום הטיפול ועד תחילת הטיפול באסציטלופראם.

4. הפרעות בקצב לב: התרופה אסורה לחולים עם תסמונת הארכת מרווח Q-T מולדת או נרכשת (על ידי תרופות המאריכות מרווח Q-T או גורמות לתת־אשלגן בדם).

  דברים שחשוב לדעת דברים שחשוב לדעת

1. אסציטלופראם משמשת לטיפול בדיכאון, בהפרעות פאניקה, בחרדה כללית, בחרדה חברתית ובהפרעה טורדנית כפייתית.

2. אין להשתמש בתרופה במקרים של רגישות יתר לתרפות ממשפחת ה־SSRI ובמקרה של תסמונת הארכת מרווח Q-T. אין ליטול את התרופה במקביל לפימוזיד או בסמיכות לתרופות ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידאז.

3. התרופה עלולה לגרום להפרעות בתפקוד התפיסתי, לירידה ברמות הנתרן בדם, לדיכאון ולמחשבות אבדניות (בתחילת הטיפול). חולי אפילפסיה, חולים עם עבר של מניה וחולים עם נטייה לדימומים צריכים להיזהר בעת נטילת התרופה.

4. תופעות הלוואי השכיחות הן כאב ראש, נדודי שינה, ישנוניות, שלשול, בחילה ובעיות זיקפה.

5. המינון המקסימלי של התרופה הוא 20 מ"ג ביום. לפירוט המינון על פי סוג הטיפול, ראה פסקת "מינון שכיח".

  תופעות לוואי שכיחות תופעות לוואי שכיחות

שכיחות גבוהה:
כאבי ראש, נדודי שינה, ישנוניות, שלשול, בחילה ובעיות זיקפה. 

שכיחות נמוכה:
תשישות, סחרחורת, חלומות חריגים, ירידה בדחף ובתפקוד מיני, שינויים במחזור החודשי, יובש בפה, עצירות, ירידה בתיאבון, הקאות, כאבי בטן וכאבי שיניים.

  תגובות בין תרופתיות תגובות בין תרופתיות

1. אסור להשתמש בתרופה במקביל לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת מעכבי מונואמינאוקסידאז. יש להמתין חמישה שבועות בין הפסקת השימוש באסציטלופראם לתחילת טיפול בתרופות אלו. יש להמתין שבועיים בין הפסקת תרופות אלו לבין תחילת הטיפול באסציטלופראם.

2. תרופות אלה עלולות להגביר את הסיכון להופעת סינדרום סרטונין ולכן אסור להשתמש בהן במקביל לשימוש באסציטלופראם: Buspirol, Sorbon, Serzonil,Imitrex, Relert, Zomig, Rizalt, Norvir, Kaletra,Trabar, Tramal, Tramadex, Efexor Venla, Flutine, Prizma, Prozac, Favoxil,Cipramil,Recital, Lustral, Remeron.

סינדרום סרטונין מתבטא בחוסר שקט, רעד, בלבול, פרכוסים, עליה בלחץ דם, דופק מהיר, הזעה, עליה בחום ואובדן הכרה.

3. אסציטלופראם בשילוב עם פורוזמיד עלול לגרום לירידה מסוכנת ברמת הנתרן בגוף.

4. התרופה עלולה להגביר את ההשפעה נוגדת הקרישה של קומדין.

5. תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (כמו אספירין) עלולות לגרום לדימום מוגבר, בעיקר ממערכת העיכול.

6. עבור חולים מעל גיל 65 עם פגיעה בכבד או חולים הנוטלים אומפראזול או סימטידין לא מומלץ לעלות ממינון של 10 מ"ג ליום.

7. אסור ליטול את התרופה אם נוטלים תרופות שעלולות להאריך מרווח Q-T (בשל חשש להפרעות קצב): תרופות לטיפול בהפרעות קצב מקבוצה IA ו־III, תרופות שיכולות להשפיע על קצב הלב כמו נגזרות פנותיאזין, פימוזיד או הלופרידול (לטיפול בפסיכוזות), תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקליים, אנטיביוטיקות מסוג ספרפלוקסצין, מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין במתן תוך ורידי או פנטאמידין, תרופות לטיפול במלריה ובמיוחד הלופאנטרין, תרופות נוגדות אלרגיה כמו אסטמיזול ומיזולסטין.

  מינון שכיח מינון שכיח

טיפול בדיכאון: 10 מ"ג פעם ביום. מינון מקסימלי: 20 מ"ג ביום. התרופה מתחילה להשפיע כנוגדת דיכאון רק כשבועיים עד חודש מתחילת נטילתה. לאחר שתסמיני הדיכאון חולפים, נדרש טיפול של לפחות שישה חדשים בתרופה.

טיפול בהפרעות פאניקה: מינון התחלתי: 5 מ"ג למשך שבוע לפחות. אחר כך מומלץ להעלות את המינון ל־10 מ"ג ביום. מינון מקסימלי: 20 מ"ג. התרופה יעילה ביותר אחרי שלושה חודשים, ולכן יש להתמיד בטיפול במשך כמה חודשים.

טיפול בחרדה כללית: 10 מ"ג פעם ביום. מינון מקסימלי: 20 מ"ג ביום. מומלץ להמשיך בטיפול במשך לפחות שלושה חודשים - עד להערכת היעילות הטיפולית. בחולים שמגיבים היטב לתרופה, ניתן לשקול טיפול של שישה חודשים על מנת למנוע את חזרת תסמיני החרדה.

טיפול בחרדה חברתית: 10 מ"ג פעם ביום. מינון מקסימלי: 20 מ"ג ביום. התרופה מתחילה להשפיע רק כשבועיים עד חודש מתחילת נטילתה. מומלץ להמשיך בטיפול במשך לפחות שלושה חודשים - עד להערכת היעילות הטיפולית. בחולים שמגיבים היטב לתרופה, ניתן לשקול טיפול של שישה חודשים על מנת למנוע חזרת תסמיני החרדה החברתית.

טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית: 10 מ"ג פעם ביום. מינון מקסימלי: 20 מ"ג ביום. OCD היא מחלה כרונית ולכן הטיפול ייארך מספר חדשים ואף יותר.

* יש להפחית את המינון בקשישים ובחולים עם פגיעה בתפקוד הכבד.

  תדירות הנטילה תדירות הנטילה פעם אחת ביום.
  השפעות תזונה השפעות תזונה אין הגבלות מיוחדות. ניתן ליטול את התרופה עם או בלי מזון.
  אחסון אחסון יש לשמור את התרופה בטמפרטורת החדר, מתחת ל־25 מעלות.
  אזהרות חשובות אזהרות חשובות

1. תפקוד תפיסתי: התרופה עלולה לפגוע בתפקוד התפיסתי, ולכן רצוי להימנע מהפעלת ציוד מסוכן בזמן הטיפול.

2. דיכאון: בחולים עם הפרעות פניקה, אסציטלופראם עלולה לגרום להגברת הדיכאון בתחילת הטיפול (תופעה שבדרך כלל חולפת אחרי שבועיים). לכן, המינון ההתחלתי בחולים אלה נמוך יותר (5 מ"ג).

3. נטיות אבדניות: דיכאון עלול להיות מלווה במחשבות אבדניות ובמחשבות על פגיעה עצמית, שיכולות להימשך עד לשיפור משמעותי במצב החולה. כיוון שלאסציטלופראם לוקח בין שבועיים לחודש להקל על תסמיני דיכאון, בשבועות הראשונים לטיפול עלולות להופיע מחשבות אבדניות. יש להשגיח בצמידות על חולים אלו.

4. ילדים ומתבגרים: תרופה זו לא מיועדת בדרך כלל לשימוש של ילדים מתחת לגיל 18. בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים עד גיל 25 שלקחו תרופות נגד דיכאון, נצפתה עלייה בניסיונות התאבדות, במחשבות אובדניות, בעוינות, בהתנהגות מרדנית, בזעם ובמיוחד בתוקפנות.

למרות זאת, רופא יכול לרשום אסציטלופראם למטופלים מתחת לגיל 25, אם הוא סבור שהדבר לטובתם. אם הרופא רשם את התרופה למטופל מתחת לגיל 25 ואתם מעוניינים לדון בכך בשנית - פנו לרופא. יש לדווח לרופא אם הופיעו או הוחמרו חלק מתופעות הלוואי שפורטו.

ההמלצה לעקוב אחר שינויים התנהגותיים ומחשבות אובדניות בעת נטילת התרופה, חשובה אף יותר בקרב מטופלים בגילאי 18 עד 25. הסיכוי להופעת מחשבות אובדניות גבוה יותר אם למטופל היו בעבר מחשבות אובדניות (או מחשבות על פגיעה עצמית) וכן אם הוא מתחת לגיל 25. מחקרים קליניים מראים כי קיים סיכון מוגבר להתנהגות אובדנית בקרב מבוגרים מתחת לגיל 25 במצב פסיכיאטרי שטופלו בנוגדי דיכאון. לכן, שתפו את בני המשפחה ואת המטפלים בהרגשתכם, ופנו לרופא אם הסימנים מחמירים.

אין נתונים לגבי השפעות ארוכות טווח על גדילה והתפתחות, התבגרות, התנהגות קוגניטיבית והתפתחות התנהגותית בקבוצת גיל זו.

5. ירידה ברמות הנתרן בדם: היפונתרמיה היא תופעת לוואי נדירה והפיכה של התרופה. יש להיזהר בעיקר בקרב קשישים, חולים עם פגיעה בכבד וחולים הנוטלים תרופות המגבירות תופעה זו. היפונתרמיה מוגדרת כרמות נתרן הנמוכות מערך של 135 mEq/L, וסימניה הם: בלבול, בחילות, חולשה, כאבי ראש, ישנוניות, התכווצויות שרירים, וחוסר שקט. בהיפונתרמיה חמורה ייתכנו גם פרכוסים, תרדמת וכשל נשימתי.

גורמי הסיכון להיפונתרמיה בעת שימוש בתרופות ממשפחת ה־SSRI הם: גיל (מעל 65), שימוש בתרופות משתנות, מין (נשי), דלקת ריאות לאחרונה, מינון גבוה של תרופות ממשפחת ה־SSRI (מ"ג/משקל גוף), משקל נמוך ורמות נתרן נמוכות. במרבית המקרים ההיפונתרמיה תופיע בשבועות הראשונים לטיפול, ורמות הנתרן יחזרו לתקינות כשבועיים אחרי הפסקת הטיפול.

אין המלצה גורפת לביצוע מעקב אחר רמות נתרן לכלל המטופלים בתרופות ממשפחת ה־SSRI's אך בהחלט מומלץ לעשות זאת בעת טיפול בקשישים ובמטופלים אחרים הנוטלים תרופות משתנות. את המעקב מומלץ לבצע בתחילת הטיפול (שבוע-שבועיים מתחילת הטיפול) וכן לאחר עלייה במינון. במקרים של היפונתרמיה בעקבות טיפול תרופתי יש לשקול את המשך הטיפול אל מול מידת החומרה של תופעת הלוואי. במקרים רבים מומלץ לשקול הפסקת טיפול או ירידה במינון.  

6. פרכוסים: יש להפסיק את הטיפול אם התרופה גורמת לפרכוסים או אם מתגברת תכיפות הפרכוסים אצל חולה אפילפסיה. חולי אפילפסיה לא מאוזנים צריכים להימנע מנטילת התרופה. אצל חולי אפילפסיה יש לעקוב אחרי תדירות הפרכוסים.

7. מניה: יש להיזהר בחולים עם עבר של מניה או היפומניה, ולהפסיק את הטיפול אם החולה נכנס למצב של מניה. התרופה לא מאושרת לטיפול במחלה דו־קוטבית.

8. דימומים: תרופות ממשפחת ה־SSRI עלולות להגביר את הנטייה לדימומים בחולים עם נטייה ידועה לדימומים. הנטייה לדיממומים עלולה לעלות גם בשילוב עם תרופות נוגדות קרישה, תרופות המפחיתות צימות טסיות, אנטיפסיכוטיים א־טיפיים, פנותיאזינים, מרבית נוגדי הדיכאון הטריציקליים, אספירין ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות.

  הריון הריון

ניתן ליטול את התרופה בזמן הריון רק אחרי התייעצות ואישור הרופא המטפל, ותוך מעקב וזהירות.  הזמיני תור עכשיו לרופא שלך.

יש ליידע את צוות חדר הלידה לגבי הטיפול בתרופה מחשש לתסמיני גמילה בתינוק.

  הנקה הנקה

אסציטלופראם היא לא תרופת הבחירה לטיפול בדיכאון בזמן הנקה. התרופות המועדפות לטיפול בדכאון בזמן הנקה הן לוסטרל או סרוקסט, כיוון שהן מופרשות לחלב האם באחוז נמוך. ניתן לתת אסציטלופראם במינון נמוך אך ורק לאחר התייעצות ואישור הרופא המטפל. הזמיני עכשיו תור לרופא שלך.

חשוב: בעת שימוש בתרופה בזמן הנקה, יש לעקוב אחרי תופעות לוואי בתינוק. יש לעקוב אחר משקל התינוק כל שבוע בתחילת הטיפול, וכן להקפיד על מעקב של רופא ילדים.

  נהיגה נהיגה התרופה עלולה לפגוע ביכולת השיפוט ובמיומנות הנהיגה. יש להיזהר ואף רצוי להימנע מנהיגה בזמן נטילת התרופה.
  הוראות שימוש מיוחדות הוראות שימוש מיוחדות

1. תחילת ההשפעה הרפואית מתקבלת רק כשבועיים עד חודש מתחילת הטיפול.

 2. יש להפסיק את הטיפול באופן הדרגתי כדי למנוע תופעות גמילה. יש לרדת במינון במשך שבועיים עד להפסקת התרופה.

  אלכוהול אלכוהול יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן הטיפול, כיוון שהוא עלול להגביר את ההשפעה המדכאת של התרופה על מערכת העצבים המרכזית.
  בסל בסל

לא.

סל צה"ל: כן.

  חייב מרשם חייב מרשם כן.