מחקרים שונים מצאו שחולי סוכרת מסוג 2 מצויים בסיכון יתר לסבול מליקוי משמעותי בזיכרון (שיטיון - dementia). עד לאחרונה סברו כי הסיכון הזה תקף בעיקר בגברים. אם נכיר בסוכרת כגורם חשוב לירידה ביכולת השכלית ובזיכרון, יתכן ונוכל להפחית או לעקב בצורה משמעותית את הירידה בחשיבה ובזיכרון.
במחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2004, נבדקה במשך שנתיים השפעת הסוכרת על יכולת החשיבה והזיכרון בקרב 16,000 נשים בגילאי 71 עד 80. נבדקו גם גורמים נוספים המשפיעים על היכולת השכלית והזיכרון, ובהם הטיפולים השונים בסוכרת.
במסגרת המחקר בוצעה הערכה של היכולת השכלית,שכללה ראיון טלפוני שבו נבדקו מצב החשיבה, הזיכרון, היכולת המילולית, הזיכרון המושהה (רשימה של עשר מילים) ופעולות חיבור וחיסור פשוטות. על פי התוצאות שהתקבלו, הסיכון של נשים שחולות בסוכרת מסוג 2 לסבול מהידרדרות ביכולת השכלית גבוה ב - 30 אחוזים מנשים בגיל דומה, שאינן חולות בסוכרת. ממצא זה בלט במיוחד בנשים שסבלו מסוכרת ממושכת (יותר מ־15 שנות מחלה). אחד ההסברים האפשריים לכך, לדברי החוקרים: הסוכרת אצל אותן נשים לא היתה מאוזנת.
התוצאות העגומות ביותר נתקבלו מנשים סוכרתיות שלא השתמשו בשום תרופה. לעומת זאת, חולות סוכרת שדיווחו על נטילת תרופות, נהנו מיכולת שכלית זהה לזו של נשים ללא סוכרת.
האם תוצאות המחקר מפתיעות? בהחלט לא. ממצאים דומים התקבלו ממחקר קודם של טסטה וסימונסון, אשר מצאו ששיפור באיזון הסוכר באמצעות תרופות הביא לתוצאות טובות יותר במבחני יכולת שכלית, זיכרון והתמצאות. לכן, על אף שרופאים לפעמים נוטים להימנע מלרשום תרופות לקשישים כדאי במקרה זה להתעקש, זה עשוי להשתלם לבריאות השכלית.
מקור: Giancarlo Logroscino ,British Medical Journal ,6 march 2004
|