פעילות אינטלקטואלית, השכלה גבוהה ותעסוקה מאתגרת עשויות לשמש כחומת מגן מפני אובדן זיכרון הנובע ממחלת אלצהיימר ומחלות דמנטיות אחרות - טוענים חוקרים איטלקים בראשותה של ד"ר ולנטינה גריבוטו מהמכון הלאומי למדעי המוח במילנו באוניברסיטת סאן־רפאל.
המחקר מצטרף למחקרים דומים שמצאו קשר בין פעילות שכלית לבין הסיכון לאלצהיימר. גורמים רפואיים מעריכים כי כ־30 מיליון אנשים בעולם סובלים משיטיון (דמנציה), שמחלת אלצהיימר היא הגורם מספר אחת להופעתה.
המחקר פורסם בכתב העת הרפואי Neurology ב־21 באוקטובר 2008. השתתפו בו 242 חולי אלצהיימר, 72 גברים ונשים עם הפרעות קלות בזיכרון ו־144 מתנדבים שלא סבלו מהפרעה בזיכרון.
החוקרים בדקו את הזיכרון ותפקודי המוח והשתמשו במכשירי הדמייה לסקירת מוח (סי.טי). הם מצאו כי אנשים משכילים שנגרם להם נזק מוחי כתוצאה משינויים במוח, הצליחו לשמר את הזיכרון והיכולות הקוגניטיביות שלהם במידה גדולה יותר מאשר אנשים חסרי השכלה, שנמצא אצלם נזק מוחי דומה. הממצאים הללו היו זהים הן בקרב אנשים שזיהו אצלם אלצהיימר והן בקרב אנשים שסבלו מהפרעות זיכרון קלות והמחלה דמנטית היתה בשלבי התפתחות ראשוניים וזוהתה באופן ודאי בהמשך המחקר.
"ההנחה היא שהשכלה גבוהה ומשרות תובעניות יוצרות שכבת מגן מפני ההשפעות של שיטיון (דמנציה) על המוח, או על עתודות התפקוד שלו", אמרה ד"ר גריבוטו. "אצל אנשים כאלה, המוח מסוגל לפצות על הנזק ולאפשר להם לשמור על התפקוד, למרות הנזק שנגרם למוח".
החוקרים, כמו בשאלת הביצה והתרנגולת, עדיין לא בטוחים
מה מהיכן נובעת היכולת להתגונן: האם גורמים גנטיים שאפשרו לאנשים לרכוש השכלה גבוהה יותר והישגים בעבודה הם אלה שקובעים את גודל העתודה המוחית, או שמא ההשכלה עצמה היא זאת שגורמת למוח להתמודד בהצלחה גדולה יותר מול מחלת האלצהיימר. |