התסמונת המטבולית: ישיבה ממושכת מסוכנת לבריאות

פעילות גופנית טובה לבריאות. היא משפרת את מצב השומנים, משפרת את מצב הסוכר, משפרת את מצב כלי הדם, משפרת את מצב הרוח וכנראה גם תורמת למצב מנטלי טוב. לעומת זאת, אורח חיים פסיבי או נייח (Sedentary) באופן כללי מזיק לבריאות.

מחקר אוסטרלי שפורסם ב־JAGS, ירחון הגריאטריה המוביל במאי 2011, בדק את ההשפעה המזיקה של הישיבה על הבריאות. המחקר בדק את השפעת הישיבה על תסמונת חשובה שמדברים עליה יותר ויותר: התסמונת המטבולית. לדברי החוקרים, באוסטרליה גברים ונשים בני 65 ויותר צופים כארבע שעות בממוצע בטלוויזיה, וזאת שעה יותר מבני 25.

מהי התסמונת המטבולית?
התסמונת המטבולית היא צבר של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, ונוכחותה מנבאת סוכרת ותמותה. דברים בולטים בתסמונת הם כרס, שמתבטאת בהיקף מותנים גדול, עלייה ברמת טריגליצרידים, לחץ דם גבוה מ־130/85, אי סבילות לסוכרים (טרום סוכרת).
 
מהם גורמי הסיכון לתסמונת המטבולית?
קיימת עלייה משמעותית בתסמונת עם הגיל. אורח חיים מופקר, כמו חוסר פעילות גופנית, עישון, שתיית אלכוהול מופרזת, אכילת אוכל זבל הם גורמי סיכון.

איך מאבחנים את התסמונת המטבולית?
כדי לעשות אבחנה של התסמונת המטבולית צריך אדם שיהיו לו שלושה מהמרכיבים הבאים:
 
1. השמנה בטנית כלומר הקף מותנים מ־94 ס"מ ומעלה בגברים ומ־80 ס"מ ומעלה בנשים.

2. פרופיל שומנים לקוי עם רמה גבוהה של טריגליצרידים ורמה נמוכה של HDL (הכולסטרול הטוב).

3. לחץ דם מעל 130/85.

4. רמת סוכר בצום גבוהה מהנורמה, אך במידה שאינה מהווה עדיין הגדרה של סוכרת. 

המחקר הנוכחי בחן קשר בין זמן צפייה בטלוויזיה וזמן ישיבה כללי לבין מרכיבים של התסמונת המטבולית. החוקרים בדקו 1,958 גברים ונשים בגיל ממוצע 69. המחקר בדק זמן צפייה בטלוויזיה, זמן ישיבה כללי, זמן הליכה, עצמת הליכה, עישון, צריכת אלכוהול, תזונה, בריאות מדווחת עצמית.

מה הראו התוצאות?
42% מהמשתתפים במחקר סבלו מהתסמונת המטבולית. בקרב המשתתפים עם התסמונת המטבולית נרשם יותר זמן צפייה בטלוויזיה, ויותר זמן ישיבה. כן נרשמה רמה נמוכה יותר של פעילות גופנית, הערכת בריאות עצמית פחות טובה, פחות עבודה מכל סוג שהוא בבית ובחוץ.

זהו אחד המחקרים הראשונים שמתאר קשר בין זמן צפייה בטלוויזיה לבין זמן ישיבה לבין תסמונת מטבולית. רמות גבוהות של זמן ישיבה כללי קשורות בתסמונת המטבולית בגברים ונשים.
 
מה המנגנון שקושר ישיבה ממושכת לתסמונת המטבולית? לישיבה ממושכת יש כנראה השפעה פיסיולוגית ייחודית על הגוף והדבר שונה מחוסר פעילות באופן כללי.

בניסוי בחיות מעבדה: רמה נמוכה של אנזים חשוב  LPL נצפתה בחולדות שנמנע מהן לעמוד (חיקוי למצב של ישיבה באדם, עד כמה שאפשר לעשות זאת בבעלי חיים). רמות נמוכות של LPL קשורות ברמות גבוהות של חומצות שומניות. והן סמן לחומרת התסמונת המטבולית.

הממצאים תומכים בהצעה שאסטרטגיות למניעת מחלות כרוניות בזקנים (כולל התסמונת המטבולית) צריכות - בתוספת לעליית השתתפות בפעילות גופנית - לכלול מסר של צמצום ישיבה.

כוחו של המחקר הוא בשימוש בשני מדדים של התנהגות נייחת: זמן צפייה בטלוויזיה וזמן ישיבה כללי והתאמה לגורמי סיכון אחרים של אורח חיים. גורמי סיכון כמו חוסר פעילות גופנית, צריכת מזון לקויה, עישון וצריכת אלכוהול מופרזת.

מחקר קודם מצא שעלייה בזמן צפייה בטלוויזיה קשור בעלייה בהיקף מותניים בגברים ועלייה בלחץ דם דיאסטולי בנשים. שעות צפייה מרובות בטלוויזיה קשורות גם בצריכת מזון כולל אוכל זבל מרובה.

לסיכום, ישיבה ממושכת של אנשים מבוגרים קשורה משמעותית בסיכון גדול לתסמונת מטבולית. לכן, המסר ברור: הלכו הרבה ושבו פחות.

ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית