הקשר בין פעילות גופנית לשיפור היכולת המנטלית הוכח כבר בעבר במספר מחקרים שנערכו בנושא. אולם ממצאים משני מחקרים, שפורסמו בשנת 2004 כתב העת JAMA, מצביעים על כך שאין צורך במאמץ גבוה במיוחד על מנת להשפיע על יכולת זו.
חדשות טובות נוספות למבוגרים: תזונה ים תיכונית עשירה בדגים, שמן זית, ירקות ופירות מועילה ביותר גם לבני 70, 80 ו-90 ועשויה להאריך את תוחלת חייהם.
"חשיבותו של מחקר זה בכך שהוא סותר את ההנחה המוטעית שדיאטה, פעילות גופנית, אלכוהול ועישון פחות חשובים מעל גיל 70", אומר עורכו הראשי של המחקר, התזונאי ההולנדי קים קנופס.
במחקר שערך השתתפו 2,257 גימלאים בני 71 עד 93, ונמצא שאלה שצעדו פחות מחצי קילומטר ביום היו חשופים כמעט כפליים ללקות באלצהיימר או בסוג של שיטיון (דמנציה), וזאת בהשוואה לגברים שהלכו כשלושה ק"מ ביום.
גם פעילות מתונה
במחקר אחר, בו נטלו חלק 16,446 אחיות לשעבר, בטווח גילאים שבין 70 ל-81, נמצא שגם אלה אשר הקדישו להליכה זמן מינימלי של שעה וחצי בשבוע השיגו תוצאות טובות יותר במבחן תפקודי חשיבה, בהשוואה לנשים פעילות פחות.
"הופתענו לגלות שאפילו לפעילות כה מתונה כהליכה יש השפעה חיובית על היכולת הקוגניטיבית"`, מספרת ג`ניפר ווייב, עורכת מחקר האחיות, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד.
מחקרים קודמים הוכיחו שתירגול החשיבה באמצעות פתרון תשבצים, קריאה וכדומה, עשוי לתרום להפחתת הסיכון לאלצהיימר. המחקרים החדשים מראים שפעילות גופנית תורמת לכך גם היא.
ביל תייס, סגן נשיא לעניינים מדעיים ורפואיים באגודת האלצהיימר האמריקנית, מציע כמה תיאוריות אפשריות להבנת השפעת הפעילות ה גופנית על תפקודי החשיבה. לדבריו, מחקרים שנערכו בעכברים הראו שפעילות גופנית מפחיתה את רמתו של חלבון הקרוי אמלויד, המצוי בכמות גבוהה בחולי אלצהיימר. כמו כן, הוכח שהפעילות מעלה רמת הורמונים החיוניים לתפקוד תאי העצב ומשפרת את זרימת הדם למוח. "ממצאי המחקרים הם בבחינת חדשות טובות בעבור ציבור הקשישים החושש מירידה בחשיבה בכלל ובמנגנון הזיכרון בפרט, אבל לא תמיד מוכן להשקיע מאמץ גופני גדול מדי"`, אומר תייס, "במחקרים האחרונים הוכח שגם הליכה נינוחה כמעט מדי יכולה להשפיע לחיוב על המוח ומערכת הזיכרון".