כבר אלפי שנים מנסה האדם לשלוט על זיכרונו ולשפרו. בעבר הרחוק, בימים שבהם ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה נפוצה, היכולת לזכור הייתה סגולה חשובה, שהקנתה יתרון ומעמד חברתי גבוה לאדם הזוכר.
היוונים הקדמונים היו בין הראשונים שפיתחו שיטות לשיפור הזיכרון. ספק אם משוררים היו מסוגלים לדקלם בשלמותה את האיליאדה של הומרוס עם 16 אלף הבתים שלה, משימה שארכה שעות וימים - לולא השתמשו בעזרי זיכרון שונים.
בשנים האחרונות, בעקבות ממצאי מחקרים על גמישות המוח האנושי, התעורר עניין מדעי ומחקרי מחודש ביעילותן של השיטות השונות לשיפור הזיכרון ובשאלה כיצד הן פועלות. מזווית ראייה פסיכולוגית, שיפור הזיכרון פירושו שינוי באופן שבו עושה האדם שימוש ביכולת הזיכרון. שיפור זה ייעשה באמצעות למידת שיטות ועזרים המסייעים להפעיל את הזיכרון בדרך יעילה יותר.
מהם האמצעים לשיפור הזיכרון?
העזרים לשיפור הזיכרון מתחלקים לשני סוגים עיקריים:
1. עזרים חיצוניים - משמשים כתזכורת לפעולות בעתיד או כמאגרי זיכרון חיצוניים. הם נגישים ואמינים, קלים לתפעול ואינם דורשים מאמץ רב מצדנו. כל שעלינו לעשות הוא לשלבם בשגרת החיים. עזרים אלה הם חלק מהסביבה הפיזית הקרובה. הם קשורים לארגון הסביבה, לבניית מקומות קבועים, להנחת חפצים, להכנת משטחי רישום רבים ולהפעלת עזרים טכניים שונים, כמו שעון מעורר ומחשב. פעמים אחרות עזרים אלה ניידים ומתלווים אלינו לכל מקום, כמו טלפון נייד ומחשב כף יד.
2. עזרים פנימיים - דורשים מאתנו מאמץ והשקעה מתמדת. הם מתבססים על דרכים שונות לעיבוד פעיל של המידע שאנו רוצים לזכור. דוגמאות לעזרים כאלה הן חזרות מרובות על המידע, סימון של משפטי מפתח בטקסט בעטים צבעוניים, בניית ראשי תיבות של מילים המכילות את המידע או קשורות אליו, קישור המידע החדש למידע קודם ויצירת תמונות בדמיון המתקשרות למידע שרוצים לזכור.
איך השימוש בשיטות ובעזרים משפיע על הזיכרון?
חלק מהחוקרים סבור כי הם משפרים את העברת המידע מהזיכרון לטווח לזיכרון לטווח הארוך. חוקרים אחרים גורסים כי השימוש בשיטות אלה תורם להעמקתה של רמת עיבוד המידע בכל שלבי הזכירה. בדבר אחד החוקרים תמימי דעים: השיטות השונות לשיפור הזיכרון יעילות, משום שבאמצעותן האדם מקבל אחריות על איכות זיכרונו והוא מטפל באופן פעיל במידע שברצונו לזכור. האמירות "יש לי זיכרון טוב" ו"אין לי זיכרון טוב", אינן נכונות. הזיכרון אינו שחור או לבן. הוא דינמי ומשתנה, ואיכותו תלויה במידה רבה באופן שבו אנו מתייחסים אליו ומפעילים אותו.
אפשר לשלוח את המוח לחדר כושר?
ממצאי מחקרים רבים מראים באופן חד-משמעי כי אנשים שמפעילים את תאי המוח שלהם, שומרים על כושרם ועל יעילותם. המוח אינו שריר, אבל אם בכוונתנו לשמור על הכושר שלו, מוטב שנתייחס אליו כאל כזה. הכול יודעים ששרירים מוטב לאמן מדי יום, לחזקם ולטפחם, וכן לדאוג לתזונה המתאימה להם.
המוח רוצה שנתנהג אליו לפחות כמו אל שרירי הרגליים. גם הוא זקוק לאימון יומיומי, לטיפוח ולהזנה. מאמץ שכלי מכל סוג מחזק את הזיכרון ויוצר עתודות של תפקוד המגינות עליו בפני קשיי זיכרון בכל גיל, לרבות שינויים צפויים המתרחשים עם הגיל. בזכות תרגול המוח והזיכרון נוצרים קשרים חדשים בין סיבי העצב, מתעוררים אזורים במוח שלא הופעלו ואולי גם צומחים תאי עצב חדשים. כל עשייה חדשה או לימוד של דבר-מה חדש משפיעים אפוא לטובה על הזיכרון.
יעל רייכנטל וניצה אייל הן מחברות הספר "חוכמת הזיכרון המעשי - המדריך המלא לאימון ושיפור הזיכרון"
|