ככל שהאישה תופסת את עצמה פחות מושכת, כך גובר הסיכוי שהיא תדווח על ירידה בחשק המיני או בפעילות המינית. כך טוען צוות חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה.
"התוצאות שלנו מצביעות על כך שטיפול תרופתי בהשפעות של המנופאוזה הוא מיותר. הגענו למסקנה הזאת לאחר שמצאנו שהמנופאוזה לא השפיעה משמעותית על התגובה המינית של הנשים שהשתתפו במחקר", אמרה ד"ר פטריסיה ברתלו־קוך, פרופסור למדעי ההתנהגות ומחקרי נשים, שעמדה בראש צוות החוקרים.
הצוות של קוך בדק 307 נשים, רובן לבנות, הטרוסקסואליות, בגילאים 35-55. כ־21 אחוזים דיווחו שהן עדיין לא במנופאוזה, 63.5 דיווחו שהן עוברות שינויים כלשהם שקשורים להפסקת הווסת, ו־15.5 אחוזים היו במצב שאחרי הפסקת המחזור.
לא אוהבות את המראה שלהן
קרוב ל־21 אחוזים מהנשים לא יכלו לחשוב אפילו על היבט אטרקטיבי אחד שלהן, ודיווחו על תחושה כללית של חוסר סיפוק מגופן. הנשים לא אהבו במיוחד את הבטן שלהן, הירכיים, האגן והרגליים. שני שליש מהן אמרו שהן חשקו במין פחות מאשר עשר שנים קודם לכן, או שהן קיימו יחסים בתכיפות פחותה. עם זאת, כאשר קיימו יחסים, מידת ההנאה שלהן הייתה גבוהה ו־72 אחוזים מסרו שהן מרוצות פיזית ורגשית מיחסי המין שלהן.
"יש הרבה מחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסת הגוף והתגובה המינית של נשים. הממצאים החדשים האלה תומכים בקשר בין תפיסת הגוף והתגובה המינית, שמצריך מחקר נוסף", אמרה פרופ' קוך.
מודלים בלתי אפשריים
ממצאי המחקר בהחלט הגיוניים. חברת הצריכה המערבית מציגה מול הנשים (ולצורך זה גם מול הגברים) מודלים בלתי אפשריים לחיקוי: נשים (וגברים) שבגילאים מאוחרים עדיין שומרים על חזות צעירה, מתוחה ורעננה (טבעית או מלאכותית).
אישה או גבר מהיישוב, שעוברים תהליך תקין וטבעי של הזדקנות, מתוסכלים תדיר מההשוואה עם המודלים האלה. לכן אין זה מפתיע שהתסכול שרובנו מפתחים עקב הפער בין המציאות והחלום מפחית, בין השאר, את החשק המיני.
"הטיפול" הוא לא בצורתנו התקינה והטבעית, אלא בשינוי בתפיסת עולמנו. אם נקבל את השינויים הטבעיים שחלים בגופנו במקביל לעליה בגיל, לא נסבול מהתסכול המתמשך הזה ונוכל ליהנות מחיינו בכלל, ומחיי המין בפרט, בלי עכבות.
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית |