רוב הזקנים והמבוגרים, בני 65 עד 74, הם לשמחתנו עצמאים וצלולים. גם בקבוצת הגיל המבוגרת הבאה, בני 75 עד 84, הרוב נהנים מתפקוד עצמאי. הבעיות מתגברות בבני 85 ומעלה. אמנם הגיל אינו מחלה, אך עם ההתקדמות בגיל עולה במקביל הסיכוי לבעיות.
אם כך, רק חלק קטן מהזקנים זקוק לטיפול אצל רופא גריאטר?
רוב הזקנים, גם אם יש להם בעיות בריאות שונות, הם עצמאים וצלולים ולכן אך הגיוני שרופא משפחה מסור וטוב יטפל בהם. הנטייה היום היא להכניס למרפאות רופאים, שהתמחו ברפואת המשפחה. מדובר בהתמחות ייחודית ומעמיקה, שהוכנסה לראשונה לארץ על ידי שירותי בריאות כללית. התמחות זו, כוללת בין השאר קורס מיוחד בגריאטריה וגרונטולוגיה, ורופאי המשפחה המומחים רוכשים במסגרתו ידע רב ברפואת מבוגרים.
וזה מספיק?
בהחלט. רופא המשפחה המומחה יודע היטב כיצד לטפל בבעיות גריאטריות שונות כמו ירידה תפקודית, דיכאון, ירידה בכושר החשיבה והזיכרון. רופא המשפחה נהנה גם מיתרון חשוב: הוא מכיר היטב את מטופליו וער לשינויים החלים בהם. למרות כל מיני דעות, הטיפול הרפואי בזקן העצמאי והצלול אינו שונה במהותו מהטיפול הרפואי במבוגרים צעירים. הדברים הברורים של הימנעות מתרופות מיותרות, עידוד לפעילות גופנית ולקבלת תזונה נכונה אינם מצריכים רפואה שונה מרפואת המשפחה הטובה.
בזקנים, צריך לטפל רופא המשפחה ואין מקום למרפאה מיוחדת לזקנים, או לגריאטר מומחה שיטפל באופן גורף בבני 65 ומעלה, או בבני 75 ומעלה.
ומי צריך לטפל בזקנים שמצבם הבריאותי רגיש יותר?
רופא המשפחה יכול לטפל גם ב"זקנים השבריריים":
א. זקנים סעודים ומרותקים.
ב. זקנים תשושים (FRAIL). מדובר באנשים חלושים עם ירידת רזרבות ניכרת, עלים נידפים ברוח. לכאורה הם מתפקדים כעצמאים, אך הם בסיכון להפוך למוגבלים וסיעודים, בעקבות מחלה כמו דלקת ריאות. יש לחשוב על תשישות באנשים רזים שירדו במשקל, בעלי שרירים מדולדלים, חלשים, לא פעילים, אנשים שסובלים ממחלות רבות ונוטלים תרופות רבות .
אם המטופל הסיעודי מרותק לביתו או לכיסא גלגלים, צריך לדאוג לתשתית סיעודית טובה, ולטיפול תומך טוב. הצוות הסיעודי של המרפאה, בדרך כלל, יכול לעשות את המלאכה היטב, בפיקוחו של רופא המשפחה, אשר יערוך גם ביקורים תקופתיים. ניתן גם להיעזר בשירותי היחידה להמשך טיפול.
העולם הגריאטרי מתלבט כיצד לאתר את הקבוצה החשובה של הזקנים התשושים, ואיך ולהפעיל בעבורה תוכנית יעילה כדי לחזקה. מדובר בתוכנית הכוללת בין השאר פעילות גופנית ותזונה נכונה. גם כאן צוות המרפאה יכול לעשות את המלאכה.
אז הרופאים הגריאטרים יכולים לצאת לפנסיה?
ממש לא. בנוסף לקבוצות הזקנים שתוארו עד כאן, קיימת קבוצה של אנשים שאינם כתמול שלשום. מדובר בזקנים שסובלים מהבעיות הבאות או מחלקן:
א. ירידה בזיכרון
ב. דיכאון.
ג. ירידה תפקודית.
ד. הפרעת התנהגות.
ה. הפרעת הליכה ונפילות שהחלו לא מזמן.
במקרים אלה יש מקום לברור מעמיק. בדיקה והערכה באנשים
אלה מצריכות זמן. כדאי מאוד להשקיע זמן זה, כי איתור בעיות אלו וניסיון פתרונן עוזר למטופל, למשפחתו ולמערכת כולה.זה המקום להכניס לתמונה רופא גריאטר, אשר ישמש כיועץ לרופא המשפחה.
הרופא הגריאטר יבצע הערכה גריאטרית כוללנית הכוללת:
א. מבחן קוגניטיבי.
ב. מבחן דיכאון.
ג. בדיקה גופנית הולמת לאיתור בעיות נוירולוגיות ואחרות.
בדיקה כזאת, נמשכת כשעה, כשהיא מבוצעת בידי גריאטר מיומן.
אם הוריכם סובלים משכחה, ירידה תפקודית, נפילות נשנות, קשיי הליכה, הפרעת התנהגות, מומלץ להפנותם לייעוץ של גריאטר. אנא פנו לרופא המשפחה ושאלו אותו על ייעוץ שכזה. בטוח שהוא, המטפל בהוריכם במסירות רבה, ידאג לכך.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר בכיר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית