האנטיביוטיקה כבר לא יעילה נגד כל סוגי החיידקים שאותם הצליחה לחסל בעבר, וזו הסיבה שאירגון הבריאות העולמי שם על סדר היום את המאבק בעמידות האנטי־מיקרוביאלית.
מהי עמידות אנטי־מיקרוביאלית?
מדובר בעמידות של חיידקים לסוגי אנטיביוטיקה, שבעבר הייתה משפיעה עליהם וכעת כבר איננה משפיעה. כלומר, למרות נטילת האנטיביוטיקה, החיידקים ממשיכים לשגשג, והתרופה לא מסייעת לריפוי המחלה.
לא רק חיידקים מפתחים עמידות נגד תרופות. הקהילה הרפואית מודאגת גם מעמידות של תכשירים שונים לנגיפים וטפילים. כאן לא מדובר בתכשירים אנטיביוטיים, כיוון שתרופות אנטיביוטיות פועלות נגד חיידקים בלבד ולא נגד נגיפים וטפילים).
בשל העמידות לתרופות הטיפול הרגיל איננו יעיל, הזיהום מתמשך וגם בני אדם נוספים חשופים להדבקה.
מה הסיבה לעמידות נגד התרופות?
העמידות האנטימיקרוביאלית היא תוצאה של שימוש יתר או שימוש לא מושכל בתרופות מסוג זה. היא מתפתחת, כאשר מיקרואורגניזם עובר מוטציה (שינוי גנטי) או רוכש גן שגורם לעמידות לתרופה.
שימוש לא מושכל בתרופות מספק לחיידקים סביבה תומכת להתפתחות עמידות. לדוגמה, כאשר חולים לא מסיימים את מספר ימי הטיפול האנטיביוטי במלואם, או כאשר נוטלים טיפול אנטיביוטי שלא לצורך. דוגמה כזאת היא טיפול אנטיביוטי למחלות נגיפיות, שאנטביוטיקה כלל לא משפיעה עליהן. דוגמה נפוצה נוספת: כאשר משתמשים באנטיביוטיקה במינון לא נכון (במיוחד במינון נמוך מדי), החיידקים יכולים לפתח עמידות ולהתפשט הלאה.
זה מסוכן?
מאוד! בשל עמידותם של החיידקים, הנגיפים והטפילים לתרופות, התוצאה היא מחלות ממושכות עם סיכון יותר גדול למוות.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית מחלישה את היכולת שלנו לשלוט במחלות הזיהומיות, מאחר שהחולים נשארים מדבקים זמן רב, וכתוצאה מכך הפוטנציאל להעביר חיידקים עמידים לאנשים אחרים גדול יותר.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית עלולה להחזיר אותנו לעידן שלפני תקופת האנטיביוטיקה, כאשר זיהומים בלתי ניתנים לשליטה היו שכיחים, ואף מסתיימים במוות פעמים רבות.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית מגדילה את ההוצאות הכספיות של המערכת הרפואית: כאשר הזיהומים עמידים לתרופות מהשורה הראשונה, יש צורך לטפל בתרופות יקרות יותר ותקופת האשפוז גדלה אף היא.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית מעמידה בסכנה הישגים רבים של הרפואה המודרנית. ללא טיפול אנטי־מיקרוביאלי יעיל לא ניתן יהיה לבצע טיפולים כמו השתלת איברים, כימותרפיה נגד מחלות סרטן וניתוחים גדולים.
העמידות האנטי־מיקרוביאלית פוגעת גם בכלכלה העולמית ובביטחון בריאות הציבור העולמית. כיוון שטיולים חוצי יבשות נפוצים מאי פעם, מעבר חיידקים עמידים מיבשת ליבשת מתבצע כעת בקלות, וכך החיידקים העמידים מתפשטים במהירות ליבשות ומדינות מרוחקות.
כמה עובדות מעניינות על העמידות האנטי-מיקרוביאלית:
כל שנה מתגלים 440 אלף מקרים של שחפת שעמידה לטיפול תרופתי (כלומר לא קיימת תרופה שיכולה לרפא את השחפת. בעקבות זאת כל שנה שנה לפחות 150 אלף איש משחפת.
אחוז גבוה מהזיהומים בבתי חולים נגרם בשל חיידקים עמידים לתרופות.
מלריה עמידה לחלק מהתרופות בארצות רבות.
העמידות התרופתית מדאיגה גם לגבי נשאי נגיף ה HIV, שמצליחים לדכא את התפרצות הנגיף על ידי נטילה יומיומית של תרופות. כיוון שהשימוש בתרופות נפוץ, קיימים כבר זני HIV שעמידים לחלק מהתרופות.
שיגלה הוא החיידק שמחולל דיזנטריה. מדובר במחלה מסוכנת במיוחד לילדים קטנים, והיא מצריכה אצלם טיפול אנטיביוטי. בחלקים מסוימים בעולם החיידק פיתח עמידות לטיפול הבטוח והיעיל בתרופה האנטיביוטית בשם ציפרופלוקסצין.
חיידק הגונוריאה הגורם לזיבה (מחלה המועברת במגע מיני) פיתח עמידות בחלקים מסויימים בעולם. זיהום בלתי מטופל בזיבה עלול לגרום לשיעור גבוה של זיהומים המועברים במגע מיני ואף לעלייה במקרי מוות כתוצאה מכך, ועל ידי כך לבטל את היתרון שהרווחנו מהשליטה על המחלות המועברות במגע מיני בשנים האחרונות.
ישנם חיידקים שפיתחו לעצמם מנגנוני עמידים חדשים, המאפשרים להם להיות עמידים גם נגד התרופות מהדור החדיש והמשוכלל ביותר.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית