ההתחלה בדרך כלל מבטיחה: אתם חדורי התלהבות והמוטיבציה שלכם בשמיים. אתם ממש רעבים לפתח קצת את הכושר ולהוריד קילוגרמים מיותרים.
מהר מאוד אתם מוצאים את עצמכם מתנפלים ממש על המכשירים במכון, צועדים במרץ על מסלול ההליכה בפארק או קופצים בחדווה למים בבריכה או בים, בניסיון להחזיר לעצמכם כמה שיותר מהר את הכושר שאבד. אלא שאט אט המוטיבציה דועכת וההתלהבות הראשונית מפנה את מקומה לאדישות ואיתה מתחילה ירידה בתדירות האימונים, לעיתים קרובות עד עצירה מוחלטת.
הנה כמה טיפים והמלצות שיעזרו לכם למנוע את מעגל הקסמים המתסכל הזה ויסייעו לכם להפוך את הפעילות הגופנית לטבע שני ולדרך חיים.
שלב 1: ירח דבש
המאפיין הקלאסי: אתם (לרוב אתן) נחושים להוריד שלושה קילו (לפחות) עד החתונה/בר מצווה/מסיבת יום ההולדת של קרוב משפחה/חבר/חברה.
הגישה הנבונה: פחות זה לפעמים יותר. הציפייה לעליה תלולה בכושר וירידה מהירה במשקל מוטעית לחלוטין. אפילו אם תתאמנו באופן החכם והיעיל ביותר, לא תוכלו לאלץ את שריריכם להתחזק ולא תצליחו להשיל קילוגרמים עודפים ממשקלכם מעבר ליכולותיו הפיזיולוגיות של גופכם. התחילו להתאמן ברמת מאמץ נמוכה יחסית התואמת את כושרכם הגופני כך שתוכלו להתאושש בקלות ולשוב לאימון הבא כשאתם רעננים ומוכנים לכך פיזית ומנטאלית.
שלב 2: התפכחות
המאפיין הקלאסי: ההתלהבות הראשונית מתמוססת לאיטה, כשהתוצאות המקוות מאחרות להגיע. אתם מפסיקים בהדרגה לצפות לאימון הבא ומתחילים לדלג על אימונים.
הגישה הנבונה: הציבו לעצמכם מטרות קצרות טווח. מרבית הנושרים עושים זאת במהלך ששת החודשים הראשונים. הסיבה העיקרית: תסכול גובר מאי עמידה ביעדי הכושר וירידה במשקל שהציבו לעצמם. הצבת מטרות משניות כמו משך הזמן המוקדש לכל אימון, במקום מספר הקילוגרמים שהושלו, עשויה להפחית את התסכול ולהגביר את המוטיבציה.
שלב 3: דשדוש
המאפיין הקלאסי: שעמום ואדישות גוברים על המחויבות והמוטיבציה. אתם מחפשים כל תירוץ כדי לדחות את הפעילות.
הגופנית: עבודה, משפחה, מתח ואפילו מזג אויר.
הגישה הנבונה: עשו שינויים מדי פעם. אמנם, לא מומלץ לדלג בתכיפות מוגזמת ממכשיר למכשיר או משיטת אימון אחת לאחרת, אבל אחת לכמה שבועות אפשר ואפילו רצוי לשבור את השגרה. הלכתם או רצתם על המסילה בחודש האחרון? למה שלא תנסו את האופניים, האליפטיקל או הסטפר? הזנחתם את אימוני הכוח? אולי תנסו להתמקד קצת יותר באימוני משקולות?
שלב 4: תסכול וכניעה
המאפיין הקלאסי: הפעילות הגופנית מתמוססת לאיטה מרשימת המשימות היומיומיות הקבועות שלכם.
הגישה הנבונה: קבעו לעצמכם תכנית פעילות לחמישה שבועות לפחות ונסו להתמיד בה. מחקרים מתחום הפסיכולוגיה של הספורט מראים שזהו פרק הזמן המינימלי שלוקח למתאמן חדש להפוך את האימון להרגל. אפשרות נוספת: קבעו זמן לאימון משותף עם חבר או חברה או אפילו עם מאמן/ת כושר. אימון גופני כמפגש חברתי הוכח גם הוא כגורם רב השפעה על המוטיבציה וכושר ההתמדה.
האם יש עלייה במספר העוסקים בפעילות גופנית?
ודאי תשמחו לדעת שמעגל העוסקים בספורט והמתמידים בו רק התרחב מאד בשנים האחרונות. סקר שנערך מטעם איגוד הספורט העממי בישראל מצביע על כך שבהשוואה לראשית שנות ה־90 של המאה הקודמת, בשנת 2009, נשמרת המגמה של הרחבה משמעותית בהיקף האוכלוסייה העוסקת בפעילות ספורטיבית קבועה. על פי הנתונים, קרוב ל־40 אחוזים מהאוכלוסייה מצהירים על כך שהם עוסקים בספורט, גם אם חלקם עושים זאת בתדירות נמוכה יחסית.
מהי הפעילות ספורטיבית המועדפת על הישראלים?
הפעילות הספורטיבית הסדירה הפופולרית ביותר הן בקרב גברים והן בקרב נשים מאז 1996, היא הליכה (47.9%). אחרי ההליכה באות הפעילויות הבאות: ריצה (10.7%) חדר כושר (10.1%) ושחייה (4.1%). המניע העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית ספורטיבית הוא בריאות, כשאחריו לפי הסדר: הורדה במשקל, הנאה/כיף, ופיתוח הכושר.
דני טל הוא מומחה לכושר גופני במחלקה לחינוך וקידום בריאות בכללית |