מצד אחד, יש קלישאה שאומרת שהשכל של הכדורגלנים מצוי ברגליהם. מצד שני, שוב ושוב מתפרסמים מחקרים שמצביעים על קשר מובהק בין פעילות גופנית בגיל צעיר לבין מיומנויות שכליות.
מרבית המחקרים שנערכו עד כה בתחום זה בחנו את השפעת הפעילות הגופנית על ההישגים הלימודיים. התברר שהישגים אלה עמדו בדרך כלל ביחס ישר לכמות העיסוק של ילדים בספורט.
כמה מחקרים חדשים, שחלקם הסתיימו ממש באחרונה, ניסו לברר האם וכיצד מושפע המוח מעיסוק בספורט. ניסויים שנערכו בחולדות גילו שאזורים מסויימים במוח אכן מגיבים באופן חיובי לתנועה גופנית. אחד מהם עקב אחר התגובות במוחן של חולדות צעירות שרצו על גליל.
התברר שאזורים מסוימים במוחן גדלו והתרחבו וכתוצאה מכך השתפר תפקודן בהשוואה לאחיותיהן היושבניות. עם זאת, עד לאחרונה, לא נערכו מחקרים דומים בבני אדם.
במחקר שנערך על ידי צוות מומחים מאוניברסיטת אילינוי, התבקשו ילדים בגילאי תשע ועשר לרוץ על מסילה. על פי התוצאות שהשיגו, הם חולקו לתת קבוצות בהתאם לכושרם הגופני: בעלי כושר גבוה, בעלי כושר בינוני ובעלי נמוך. רק קבוצת הכושר הגבוה וקבוצת הכושר הנמוך המשיכו במחקר, כדי לבחון את שני הקצוות.
שתי הקבוצות השלימו סידרה של מבחנים קוגניטיביים שכללו סידור של חיצים על מסך המחשב בעזרת מקשי המקלדת. המטרה העיקרית היתה לבחון את עד כמה הילדים מסוגלים לסנן את המידע לרלוונטי ולבלתי רלוונטי. במקביל, נסרק מוחם של הילדים באמצעות מכשיר אם.אר.איי (MRI) כדי לעקוב אחר תפקודם של אזורים מסויימים במוח.
מחקרים קודמים הראו שילדים בעלי כושר גופני גבוה נוטים באופן כללי להשיג תוצאות טובות יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לילדים המצויים בכושר נמוך. ואכן כך היה גם במחקר הנוכחי. אבל תוצאות סריקת האם.אר.איי שפכו אור חדש על התהליך כפי שהוא בא לידי ביטוי במוח. התברר שאצל ילדים בכושר גבוה גרעיני הבסיס (Basal Ganglia - קבוצה של גרעינים גנגליונים, או צברים של גופי תאי עצב במוח הגדול) המסייעים בשמירה על ריכוז ומשמשים מעין "מערכת פיקוח" על התאום שבין החשיבה לתנועה, היו גדולים יותר בהשוואה לילדים הפחות פעילים.
מאחר שלשתי הקבוצות היה רקע סוציו אקונומי דומה, יחס גובה משקל (BMI ) דומה וכו', החוקרים הסיקו שכושר גבוה הוא האחראי העיקרי לגדילתם של התאים הללו.
במחקר אחר חולקה קבוצת ילדים אחרת בני תשע ועשר לתת קבוצות בהתאם לכושרם הגופני. גם במחקר זה מוחם נסרק במכשיר אם.אר.איי, אבל כאן הילדים התבקשו לבצע משימות שהתמקדו בעיקר במיומנויות הזיכרון שלהם. מיומנויות אלה קשורות לאזור ההיפוקמפוס במוח. התוצאות הצביעו על פעילות מוגברת בהיפוקמפוס בקרב קבוצת הילדים בעלי הכושר הגבוה בהשוואה לילדים בקבוצת הכושר הנמוך.
אמנם לא היתה חפיפה מכוונת בין שני המחקרים, אבל בסיכומי שתי העבודות החוקרים הדגישו שאזורי ההיפוקמפוס ותאי הבסיס קשורים זה לזה במוח, הן מבנית והן תפקודית. ביחד הם מאפשרים את קיומו של אחד מתהליכי החשיבה המורכבים ביותר. החוקרים מציינים שאם אכן פעילות גופנית אחראית על גדילתם של אזורים אלה במוח וחיזוק הקשרים ביניהם, האינטליגנציה העצבית של ילדים בכושר גבוה, תהיה טובה יותר.
לממצאים אלה יש חשיבות רבה במיוחד בשל נטייתם של ילדים רבים להעדיף בילוי מול המחשב והטלוויזה על פני פעילות גופנית. סקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי ארגון הבריאות OECD מציב את ארצות הברית במקום הראשון מבין 33 מדינות, בנתוני השמנה בקרב ילדים, כאשר כ־33 אחוזים מהילדים סובלים מהשמנת יתר. ישראל ניצבת במקום 11 ברשימה, כאשר כ־26 אחוזים מהילדים סובלים מהשמנת יתר. במקביל מצטברים עוד ועוד נתונים המצביעים על כך שאפילו לכמות קטנה יחסית של פעילות אירובית יש השפעה חיובית על הבריאות.
האם פעילות מעטה תורמת משהו?
מחקרי המשך שנערכו באוניברסיטת אילינוי מצאו שאפילו 20 דקות של הליכה מדי יום תרמו לשיפור בציוניהם של תלמידים, וזאת גם כאשר מדובר בילדים בעלי כושר נמוך או כאלה הסובלים מעודף משקל.
ואם מגדילים את היקף הפעילות?
כנראה שלפעילות אירובית מתמשכת יש השפעה גדולה בהרבה. מחקר שוודי רב שנים מצא קשר בין כושר גופני למנת משכל בקרב יותר ממיליון בני 18 שהתגייסו לצבא. ההבדלים הללו נמצאו גם בקרב תאומים זהים ובהמשך אף התברר כי האח התאום בעל הכושר הגבוה הגיע להישגים גבוהים יותר גם בתחום עיסוקיו המקצועיים. החוקרים משערים שפעילות אירובית מגבירה את נוכחותם של מרכיבי גדילה יחודיים וחלבונים שונים המגרים את המוח ומסייעים להתפתחותו.
עורכו הראשי של המחקר, פרופ' ג'ורג' קהאן מאוניברסיטת גטבורג, יצא בפניה נרגשת למקבלי ההחלטות: "יש להרחיק את הילדים ממשחקי המחשב עד כמה שאפשר ולעודד אותם לשחק ולהתנועע כמה שיותר". |