תשעה מתוך עשרה מקרי טביעה של ילדים מתרחשים ליד הוריהם. כך עולה ממחקר שנערך על ידי העמותה הלאומית לבטיחות ילדים בארצות הברית. תוצאות המחקר מצביעות על כך שהורים רבים אינם מבינים עד כמה מהר ילד יכול לאבד את הכרתו במים ולטבוע.
אפשר לטבוע במים רדודים?
פעוטות עלולים לטבוע גם בגובה מים של שני סנטימטרים ואף פחות. כלומר, מספיק שהמים יכסו את פיו ונחיריו של הילד כדי שיטבע. בחלוף שתי דקות הוא עלול לאבד את הכרתו ונדרשות רק עוד ארבע עד שש דקות לגרום לו נזק מוחי בלתי הפיך.
לדברי עורכת המחקר ד"ר אנג'לה מיקלייד, הורים גילו ערנות גבוהה בכל הקשור לסכנות הנובעות מאש, אשר נתפסו בעיניהם כחמורות בהרבה, בהשוואה לסיכוני המים. היא הביעה תקווה, שממצאי המחקר יגבירו את מודעות הורים לסכנות האורבות לילדיהם במים: "מה שעל הורים לעשות הוא להשגיח בשבע עיניים על ילדיהם ולא להסיר מבטם מהילד בעת שהוא שוחה או סתם משתכשך במים".
אנטומיה של חוסר זהירות
המחקר בדק את נסיבות הטביעה של 496 ילדים בין השנים 2000 עד 2001 ואסף נתונים מ־564 הורים לילדים בני שמונה עד 12, במטרה לעמוד על גישתם לסכנת טביעה של ילדים.
רוב ההורים טענו שהם אינם מאפשרים לילדיהם לשהות במים ללא השגחה. עם זאת, רבים מהם הודו שתשומת ליבם מוסחת לעתים קרובות, עקב שיחה עם מישהו (38%) קריאה (18%) או אכילה (17%). 55% מההורים אמרו שכמעט שאינם מודאגים, או אינם מודאגים כלל, מסכנת טביעה של ילדיהם.
בנוסף, קרוב לשני שלישים מההורים, שבבעלותם בריכות שחייה או מתקני ספא, אין כל גדר המקיפה את המתקן ול־43% להם היתה גדר חוצצת, לא היה כל אמצעי נעילה בשערי הכניסה למתקנים. הורים רבים ציינו כי אינם עקביים בדרישה שילדיהם יחגרו חגורות הצלה או מצופים בעת שיט בסירות משוטים, סירות חתירה או בפעילויות מים מסוכנות אחרות.
ומה קורה בישראל?
לפי נתוני ארגון בטרם, מדי שנה מתים מטביעה בישראל כ־20 ילדים. טביעה מהווה סיבה שכיחה לתמותה של ילדים בגילאי שנה עד ארבע (שבעה עד שמונה אחוזים) מכל מקרי הטביעה.
ילדים קטנים מועדים יותר לטביעות: היחס בין הראש לגוף אצל ילדים קטנים גדול, ולכן מרכז הכובד גבוה יותר, לכיוון הראש, והם עלולים להתהפך בקלות לתוך דלי מים, אמבטיה, גיגית בחצר ואפילו לשירותים. פעוטות עלולים לטבוע אפילו בגובה מים של 10סנטימטר.
טביעה מכונה גם המוות השקט - היא מתרחשת במהירות ובדממה. בדרך כלל לא שומעים בכי או צעקות מצוקה והיא יכולה להתרחש בתוך שניות. ילד יכול לטבוע בפרק זמן שלוקח להוריו לגשת לענות לטלפון. איבוד הכרה מתרחש בתוך שתי דקות, ואילו נזק מוחי בלתי הפיך תוך ארבע עד שש דקות. המהירות בה מגיעה ההצלה היא קריטית, כיוון ששניות מעטות יכולות לעמוד בין חיים ומוות.
איך ניתן למנוע טביעה ?
• יש לדאוג להשגחה צמודה על הפעוט בעת שהייתו במים.
• המשגיח חייב להיות במרחק של הינף יד מהפעוט.
• כאשר ההורה המשגיח עסוק במשהו נוסף - הילד נמצא בסיכון. • בעת ההשגחה על הפעוט אין לקרוא ספר או עיתון, אין לדבר בטלפון, או לעשות כל פעילות נוספת.
• לעולם אין להשאיר ילדים קטנים לבד באמבטיה, בבריכה מתנפחת, בגיגית או בקרבת כל מקווה מים אחר אפילו לא לרגע אחד, גם לא על מנת לענות לטלפון או לקחת מגבת.
• יש לרוקן ממים את הבריכות הביתיות המתנפחות והגיגיות מיד לאחר השימוש, להפוך אותן ולאחסנן הרחק מהישג ידם של ילדים.
• במסגרת פעילות יום בריכה בקייטנה, מומלץ למנות את מספר הילדים בעת היכנסם למים, ובכל פרק זמן (רבע שעה) למנותם שוב.
ואם יש לילד מצופים?
אביזרי ציפה אינם מהווים תחליף להשגחה ואף לא כאמצעי הצלה. הם עשויים לתת אשליית ביטחון שאינה מוצדקת, ובכך הם מעלים את מידת הסכנה לטביעה. אולם עדיין קיימת חובה להשתמש בהם במשולב עם השגחה ראויה. גלגל מתנפח, המיועד לציפה במים, מסוכן במיוחד בשל העובדה כי ראשו של הפעוט גדול וכבד ביחס לגופו, כך שהפעוט עלול להתהפך עם הגלגל ולטבוע במים.
מתי כדאי להתחיל ללמוד שחייה?
לא מומלץ ללמד שחייה ושעשועי מים תינוקות וילדים הקטנים מגיל חמש. עד גיל זה הילד אינו בשל מבחינה התפתחותית ללמוד את מיומנויות השחייה. קורסים מסוג זה מעניקים אשליית ביטחון להורה ולילד ואינם מפחיתים את הסיכון לטביעה. מעל גיל חמש מומלץ ללמד שחיה.
כללים להורים לילדים שכבר יודעים לשחות:
יש לוודא שבמקום הרחצה קיימים שירותי הצלה.
גם ילד שעבר קורס שחייה חייב בהשגחת מבוגר.
יש ללמד את הילדים לשמור על מספר כללים:
• לעולם לא לשחות לבד.
• לא לצלול במקום לא ידוע.
• לא לדחוף את האחר ויד שלא לקפוץ על הנמצאים במים.
• לא לאכול ולא ללעוס מסטיק בעת השהייה במים.
• שחייה בים אינה דומה לשחייה בבריכה. יש להיות ערים למצבים מסוכנים כמו זרמים ומערבולות. טביעה היא הסיבה המובילה השנייה בגילאי 7 עד 17 בשנים 1993 עד 1997.
• לפני כל רחצה בים, יש לוודא שהחוף מוסדר ומותר לרחצה ושיש שירותי הצלה במקום, גם אם הים נראה שקט. אין להתרחץ בחוף שאין בו מציל.
• ודא/י תמיד שהנך בטווח ראייה של המציל ועם כניסתך למים שמור על קשר עין עם סוכת המציל.
• לעולם אין לשחות לבד - גם אם הנך שחיין טוב ומנוסה, צא לשחייה תמיד עם חבר/ה.
• דע את גבולותיך - מתי אתה מתעייף יתר על המידה, מה יותר מידי קשה בעבורך.
• משחקים אסורים - אין לדחוף או לנסות להטביע את חבריך במים. משחקים מסוג זה עלולים להיות מסוכנים.
• קח פסק זמן - שחייה דורשת מאמץ גופני רב. אם אתה חש עייפות במהלך השחייה, קח פסק זמן וצוף על הגב, עד אשר תאגור כוחות מחודשים.
• אל תנסה להתחרות עם שחיינים חזקים ומנוסים ממך, בעיקר אם הם שוחים למרחק רב, יותר ממה שאתה חושב שאתה מסוגל - קח בחשבון את הדרך חזרה.
• הייה ער לשינויים במזג האוויר ובזרמי המים, אם חל שינוי בכיוון הרוח או בזרמי המים - זה הזמן לצאת.
• אין לצלול במקום שאינו מוכר לך.
• אין להיכנס עם אוכל או מסטיק למים.