שמירה על הרגלי תזונה בריאים (דיאטת דלת שומן או כולסטרול, לדוגמה) לא רק מונעת מחלות, אלא גם נלחמת כנגדן וממגרת אותן לאחר התהוותן. כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם לראשונה בשלהי 2009.
על־פי המחקר, שפורסם לראשונה ב־Circulation - כתב העת האמריקני המדעי המוביל בקרדיולוגיה של האיגוד האמריקני למחלות לב, הדיאטה טובה לא רק לגיזרה, אלא גם לבריאות כלי הדם והיא מסוגלת להמיס רבדים טרשתיים.
מהי טרשת עורקים?
טרשת עורקים (ארתרוסקלרוזיס,Atherosclerosis ) היא מחלה שפוגעת בעורקים. הביטוי המעשי של המחלה הוא בשקיעה הדרגתית של שומנים בדופן הפנימית של העורק, אשר גורם לחסימה בזרימת הדם באופן הדרגתי.
איך הטרשת משפיעה במקומות שונים בגוף?
כאשר העורק נחסם לחלוטין, נפגעת אספקת הדם לאזור שאליו הוא מספק דם והתאים מתים מחוסר חמצן. מדובר בתהליך מפושט שיכול להיווצר בכל עורק ועורק בגוף. לדוגמה, חסימה חלקית בעורקי הלב גורמת לכאב בחזה בזמן מאמץ, וכאשר החסימה היא מלאה יופיע התקף לב. כאשר החסימה היא בעורקי המוח יופיע אירוע מוחי.
מתי הטרשת תוקפת?
טרשת העורקים מתחילה למעשה כבר בגיל הצעיר, אך היא באה לידי ביטוי בדרך־כלל בסביבות גיל 50. אי אפשר לברוח מהתהליך הטרשתי הזה, אולם קצב התרחשותו שונה מאדם לאדם ומואץ אצל אנשים עם גורמי סיכון למחלה טרשתית.
מה מצאו החוקרים הישראלים?
ממצאים מתוך מחקר ישראלי חדש מוכיחים לראשונה כי לדיאטה השפעה ישירה על נסיגת הטרשת המצטברת בעורק הדם המוביל למוח, אשר חסימתו הא גורם סיכון ראשי לשבץ מוחי.
המחקר נערך במשך שנתיים, מ־2005 ועד 2007, על־ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בראשותה של ד"ר איריס שי, חוקרים מהקריה למחקר גרעיני בדימונה ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מקבוצת כללית. במחקר השתתפו גם מומחים מאוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה ומאוניברסיטת לייפציג בגרמניה.
החוקרים ערכו השוואה בין שלושה סוגים של דיאטות:
• דיאטה דלת־פחמימות.
• דיאטה ים־תיכונית
• דיאטה דלת־שומן.
המחקר ממשיך מחקר קודם שפורסם לראשונה ביולי 2008 בירחון New England Journal of Medicine. על־פי אותו מחקר, דיאטה דלת־פחמימות (אטקינס) ודיאטה ים־תיכונית הן חלופות יעילות לדיאטה דלת־שומן מבחינת ירידה במשקל. עוד נמצא באותו מחקר כי לדיאטה דלת הפחמימות השפעה טובה יותר על רמות השומנים בדם, בעוד שדיאטה ים־תיכונית טובה מאוד לאיזון הגליקמי .
במחקר הנוכחי השתתפו 140 איש, רובם גברים (88 אחוזים), בגיל ממוצע של 51 שנים. דרגת ההשמנה של המשתתפים במחקר הוגדרה כבינונית: BMI = 30. המשתתפיםחולקו באופן אקראי לאחת משלוש קבוצות הדיאטה:
• דיאטה דלת־שומן: מבוססת על הקווים המנחים של ארגון הלב האמריקני - 30 אחוזים מהקלוריות מקורן בשומן ועשרה אחוזים מהקלוריות מקורן בשומן רווי. צריכת הכולסטרול הוגבלה לעד 300 מיליגרם ביום. המשתתפים הונחו לאכול דגנים, ירקות, פירות וקטניות, ולהגביל את צריכת השומן, הממתקים והחטיפים רווי־השומן.
• דיאטה ים־תיכונית: עד 35 אחוזים מהקלוריות מקורן בשומן, שרובו שמן זית או אגוזים. דיאטה זו עשירה בירקות ודלה בבשר בקר, ואת החלבון מספקים בעיקר עוף ודגים.
• דיאטה דלת־פחמימות: מבוססת על דיאטת אטקינס. המשתתפים בדיאטה זו התבקשו לאכול 20 גרם פחמימות ביום במהלך שני החודשים הראשונים של הניסוי. במשך הזמן נוספו בהדרגה פחמימות לתפריט - עד לכמות של 120 גרם ביום. בדיאטה זו לא הוגבלו המשתתפים בקלוריות, בשומן ובחלבון, אך הונחו לבחור בשומן ממקור צמחי ולהימנע משומני טראנס.
כבר בנתוני הבסיס של המשתתפים נמצא כי אנשים שדופן כלי הדם שלהן היה מעובה יותר, היו באופן מובהק ברמות גבוהות יותר של משקל, גיל, לחץ־דם ורמות אינסולין בדם. לגברים היה בנתוני הבסיס נפח דופן גבוה יותר מאשר לנשים.
איך הדיאטות השונות השפיעו על הטרשת?
אחרי שתי שנות מחקר נמצא כי המשתתפים במחקר שהצליחו להוריד במשקל בכל אחת משלוש הדיאטות הראו נסיגה בטרשת בכלי הדם המובילים למוח.
ההשפעה ניכרה בקרב אנשים בעלי נטייה בינונית להשמנה, אם במהלך שנתיים ירדו באופן מתון לפחות 5.5 קילוגרם במשקלם ובעקבות כך הפחיתו לפחות 7 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי.
תוצאות המחקר הראו כי בעזרת דיאטה בלבד, נפח דופן עורק הקרוטיד נסוג באופן מובהק ב־60 ממ"ק (חמישה אחוזים). תוצאה משמעותית זו התקבלה הן בדיאטה דלת־שומן, ים תיכונית והן בדיאטה דלת־פחמימות.
לתוצאות אלה משמעות מרחיקת לכת לאור העובדה שבאופן טבעי, עם העלייה בגיל, ישנה התעבות הולכת וגדלה של דופן העורק והרובד הטרשתי.
מה היה קורה לאותם אנשים אם לא היו עושים דיאטה?
כשהשוו בין המשתתפים אשר נצפתה אצלם הצלחה בנסיגת הטרשת לאילו שנצפתה בהם התעבות מתמשכת, כמצופה לאורך שנתיים, נמצא כי המצליחים אופיינו באופן מובהק בהפחתה גבוהה יותר במשקל, בלחץ הדם וכן בהפחתה בחלבון בדם בשם הומוציסטאין ובעלייה גבוהה יותר בחלבון הקשור לכולסטרול הטוב HDL .
ראש צוות המחקר, ד"ר איריס שי, מציינת כי "ממצאי מחקר זה מעידים כי התמדה בדפוסי תזונה בריאים משפיעה לאורך זמן על נסיגת הטרשת, גם אם חלה במשך הזמן עלייה חלקית במשקל שהופחת".
הדס בסקינד־חלימי היא דיאטנית קלינית בקבוצת כללית