מאת יעל ברוקנר
האם הילדה או הילד שלכם טועים לעתים קרובות בהבנת דברים שנאמרים להם, כיוון שאינם מבינים טוב את הרמזים, הבעות פנים או טון דיבור שלכם, או של אחרים?
האם הילדה או הילד שלכם מתבטאים פעמים רבות באופן שאיננו לוקח בחשבון את הידע המוקדם של המאזין (האם יש סיכוי שיבין על מה אני מדבר? האם יש בידיו את כל העובדות עליהן אני מבסס את דבריי?)
האם לילדה או לילד שלכם יש רק מעט חברים, או שאין להם בכלל?
האם הם מסתגרים ומבלים זמן ממושך לבדם מול המחשב?
אם הדברים האלה נראים לכם מוכרים, ייתכן שלילדה או לילד שלכם יש הפרעה חברתית תקשורתית.
לילדים כאלה פעולות חברתיות פשוטות כמו ליזום מפגש עם חברה או חבר, לנהל איתם שיחת טלפון או לצאת למסיבת כיתה הן - בעיניהם - משימה קשה עד כמעט בלתי אפשרית. התוצאה החברתית היא שלעתים קרובות הם נתפסים על ידי הסביבה כאחרים, מוזרים, ביישנים, ילדותים ולא מנומסים.
הרבה פעמים ילדים כאלה מוצאים עצמם מבודדים חברתית, מתוסכלים (ואפשר להבין אותם, לא?...), נוטים למצבי רוח ולהתפרצויות כעס.
החדשות הטובות: מצבים כאלה של הפרעה חברתית תקשורתית ניתנים לאבחון, ואף לטיפול.
יעל ברוקנר היא פסיכולוגית שיקומית, אחראית תחום תקשורת וחברתיות, חטיבת ילדים ונוער, במרכז לבריאות הנפש "גהה" של כללית