כשנותנים ריטלין לחולדות מעבדה בגיל צעיר, הן נוטות יותר לפתח "התנהגות מיואשת" בבגרותם. כך פורסם בסוכנות רויטרס מפי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד.
"המשמעות העיקרית היא שהטיפול בריטלין עשוי להניב השפעה ארוכת טווח על המוח", אמר החוקר הראשי ד"ר וויליאם קרלזון. "הייתה עדות מסוימת שילדים שטופלו בריטלין עקב הפרעת קשב והתנהגות או תרופות ממריצות אחרות, נטו פחות להשתמש בסמים בבגרותם", הסבירו החוקרים. "זה הפתיע אותנו, משום שאחד הדברים שנראה אמין בחיות הוא שאם חושפים אותן לחומרים ממריצים, כמו אמפטמינים או קוקאין או אופיאטים, ובהמשך בודקים אותן כדי לראות עד כמה הן אוהבות את הסמים האלה, מסתבר שהחיות שנחשפו לסמים אוהבות אותם יותר", הוא הוסיף.
קרלזון ועמיתיו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון טיפלו בריטלין בחולדות בשלבי התפתחותן המוקדמים, בגילאים המקבילים לגילאי ארבע עד 12 שנים בבני אדם. כשהחולדות נחשפו לקוקאין כבוגרות, הן היו פחות רגישות לסם והביעו פחות סימני עונג וסיפוק, טענו החוקרים בכנס השנתי של האיגוד האמריקני של הרופאים שעוסקים בתרופות למערכת העצבים ופסיכיאטריה (Neuropsychopharmacology) שנערך בשנת 2004 בפוארטו ריקו. יתרה מכך, כשהחיות נאלצות לשחות, "הן מוותרות ומראות סימני חוסר אונים נרכש. במקום לנסות לברוח, הן פשוט צפות", אמר ד"ר קרלזון.
החוקרים לא ייעצו להורים שנותנים לילדיהם שמקבלים ריטלין בגלל תסמונת אי השקט וקשיי הריכוז, להפסיק לתת להם את התרופה. הם מזהירים ש``חשוב לעשות אבחנה מדויקת של התסמונת מלכתחילה", לפני שמתחילים טיפול. כלומר: ביצוע שורת מבחנים שלמה שמודדת את מרכיב הקשב, ולא רק את ההיבט של פעילות היתר שכרוכה בתסמונת הזאת.
סם ממריץ לא מסוכן
קשה להסיק מסקנות כלשהן מהמחקר הזה, אבל יש כאן נקודה חיובית אחת לפחות: ריטלין הוא סם ממריץ, שנחשב לסם מסוכן לשימוש שגרתי כמו כל סם אחר. בילדים (וגם במבוגרים) שסובלים מהפרעה של קשב ואי שקט, הוא מחולל פלאים, למרות שאיש לא מבין בדיוק איך זה קורה ולמה. במקרה הזה מסתבר, לכאורה, שהשימוש בו בגיל הצעיר מפחית את הסיכון להתמכר לסמים בבגרות, בניגוד למצופה, וזה כבר היבט חיובי כשלעצמו, מעבר להשפעה המיטבה שיש לתרופה על הילדים הסובלים. |