"אני דפוק! אני לא מסוגל לעשות חצי ממה שאני צריך".
"לעתים קרובות אני מרגישה נחותה, פחות טובה מאחרים".
"תכף כולם יגלו שאני זיוף".
"אני כישלון ולכן לעולם לא אצליח".
מה משותף לכל האמירות הללו?
שומעים אותן לעתים קרובות מילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב. אמירות כאלה הן בדרך כלל ביטוי ראשוני של ערך עצמי נמוך מאוד, שמאפיין את הדוברים ובא לידי ביטוי בהתנהגות בדרכים מגוונות. דימוי עצמי נמוך מתלווה להפרעת הקשב, אך הוא לא מאפיין ייחודי ולא כל מי שסובל/ת מדימוי עצמי נמוך לוקה גם בהפרעת קשב.
איך נוצר דימוי עצמי?
דימוי עצמי הוא ההבדל בין מי שהייתי רוצה להיות ובין מי שאני מרגיש או מרגישה שאני. כלומר, אנו עוסקים באופן בו אני חווה את עצמי אל מול מי שהייתי מעוניין להיות. הדימוי העצמי מורכב מהמחשבות והרגשות שלנו על היכולות שלנו ומשמעותן. הדימוי העצמי נשען על מציאות פנימית, המושפעת ממציאות חיצונית, ומהיכולת לקלוט ולעבד אותה.
מכל אלה עולה כי הדימוי העצמי מתפתח על רקע כישלונות והצלחות שאנו חווים במפגשים עם העולם, וביכולת שלנו לחוש, להסביר ולסנן אותם. אולם התהליך אינו מסתיים בכך, כיוון שהדימוי העצמי משפיע בתורו על היכולת של כל אחד ואחת להמשיך ולפעול בעולם. כך נוצר תהליך מעגלי שמזין את עצמו, ועלול להתקדם כמו נבואה שמגשימה את עצמה. ראשיתו בחוויות של הצלחה/כישלון שמשפיעות על בניית הדימוי העצמי, שמשפיעה בתורה על האמונות שלנו ביחס לעצמנו, ואלה משפיעות בחזרה על הפעולות בעולם, ששוב משפיעות על הדימוי העצמי (הנמוך או הגבוה).
מהם המאפיינים של דימוי עצמי נמוך?
מצד אחד, דימוי עצמי נמוך בא לידי ביטוי באמונה של הילד או המבוגר שההצלחות והאירועים החיוביים בחייו הם תוצר של מזל או גורל או עזרה של אחרים ולכן הוא מתקשה לייחס אותם לעצמו.
מצד שני, הכישלונות הם תוצר מובהק של יכולותיו. כך נוכל לשמוע ילדים שהצליחו במבחן אומרים: "המורה עשתה מבחן קל במיוחד" או,"היה לי מזל". לאחר כשלון, הם יגידו: "אני לא שווה שום דבר", או "זה כל מה שידעתי".
מאפיין בולט נוסף המתלווה לבעלי ערך עצמי נמוך הוא חוסר תקווה והאמונה שהמצב לא ישתנה בעתיד. הם בדרך כלל יתארו את עצמם כמי שנידונים לכישלון, ואין ביכולתם לשנות זאת, כיוון שהכישלון נובע מכישרונותיהם החסרים. בניגוד לכך, אלה שיש להם דימוי עצמי חיובי ייטו לייחס לעצמם את ההצלחות ולהפיל את הכישלונות על גורמים שנמצאים בשליטתם - אצלם המורה תהיה אשמה במבחן בו השיגו ציון נמוך או שהם יטענו כי בכלל לא התאמצו.
מה הקשר בין דימוי עצמי נמוך והפרעת קשב?
ילדים, ובהמשך גם מבוגרים, הסובלים מהפרעת קשב פגיעים יותר ביחס להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, כיוון שהם בדרך כלל חווים כישלונות מגיל צעיר בהשוואה לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. בין אם זה כבר במסגרת הבית מול ההורים, או בגן הילדים או במהלך שנותיהם הראשונות בבית הספר, ילדים אלה נתקלים שוב ושוב בתגובות מהסביבה כי הם "נכשלים" בהתנהגותם. הם מתויגים בדרך כלל דרך תחת התנהגויות בולטות, אשר משתלטות על תכונות ויכולות אחרות: אלה ילדים קופצניים/מרעישים/לא מקשיבים/שכחניים. הם צריכים עזרה צמודה ותיווך בכדי לעמוד במטלות השגרתיות שלהם. הם חוזרים על התנהגויות לא רצויות שוב ושוב עם קושי מיוחד להפנים, עם ביטויים אימפולסיביים ותזזיתיים.
עד לאחרונה המערכת לא זיהתה ילדים הסובלים מהפרעות קשב ולכן הם לא קיבלו טיפול. כתוצאה מכך, ילדים רבים (שנהפכו בינתיים למבוגרים) היו חשופים ופגיעים הרבה יותר לפיתוח דימוי עצמי נמוך ועקשני.
האם ילדים עם הפרעת קשב יסבלו תמיד מדימוי עצמי נמוך?
ממש לא! יש ילדים עם הפרעת קשב, שהדימוי העצמי שלהם חיובי. חוקרים מצאו כי לסביבה יש השפעה משמעותית על האופן בו הילד יחווה את עצמו ואת יכולותיו. סביבה שתהיה אמפטית לקשיים, תוך כדי שהיא מעודדת ומלמדת את הילד לשליטה ומשמעת עצמית, לאמונה ביכולת שלו לפתור בעיות, ולידיעה כי כישלון והצלחה הן חוויות שלומדים מהן - תסייע לו לצמוח עם דימוי עצמי חיובי, גם אם יש לו הפרעת קשב.
איך נזהה דימוי עצמי נמוך?
מעבר לאמירות מפורשות, כמו שצוטטו למעלה, ישנם ביטויים לא ישירים שמרמזים על דימוי עצמי נמוך, ושדרכם ניתן לאתר אותו. מדובר במנגנונים או אסטרטגיות להתמודדות עם התחושה הקשה, שמתפתחות אצל ילדים וגם אצל מבוגרים. המנגנונים הללו אמנם מהווים מעין שריון מפני התחושות הקשות, אך הם אינם יעילים, כי הם מסייעים להנציח את האמונה בחוסר המסוגלות, מונעים את האפשרות לשינוי ולהתמודדות וכולאים את הילד חוסר התקווה ובהעדר היכולת להתפתח. בין המנגנונים הללו ניתן למצוא:
הימנעות או דחייה של משימות קשות או מורכבות בהן יש סיכוי גבוה לכישלון, וכך פשוט לא לפגוש בו.
נטייה לליצנות - הסתרה של חוסר הביטחון על ידי הפיכה של כל דבר לבדיחה, משיכת תשומת לב באמצעות השתטות, במיוחד ברגעי לחץ.
אגרסיביות - הפעלה של כוח ואלימות במערכות יחסים, תוך חיפוש אחר קורבנות חלשים, בכדי לסוכך על תחושות חוסר ביטחון ופגיעות.
הכחשה - מחיקה של הבעיה, כאילו היא לא קיימת, ובוודאי לא הרגשות הקשים שהיא מעוררת. ילדים ש"לא איכפת להם הלימודים" בעצם מכחישים את הבעיה. אותם דברים נכונים גם למבוגרים שעובדים במקצועות ללא אתגר, ש"לא הצליחו מעולם ללמוד ואינם מעוניינים בכך".
שליטה - תחושת העדר השליטה היא מרכיב מרכזי בחיים של בעלי ערך עצמי נמוך. בתור תגובה הם יכולים לפתח התנהגות שתלטנית/דיקטטורית כלפי אחרים (להגיד מה לעשות, איך להתנהג, על מה לדבר וכדומה).
איך מטפלים בדימוי עצמי נמוך?
הצעד הראשון הוא להודות ולהבין שיש בעיה. בקרב ילדים, המשימה הזו מוטלת על ההורים. הם צריכים לאתר את הקושי שהילד חווה, להעריך אותו ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בנוגע למסלול הנכון ביותר לטיפול.
ערך עצמי נמוך הוא פציעה פסיכולוגית משמעותית, המעצבת את החיים הבוגרים בקרב הסובלים מהפרעת קשב, ועל כן הוא צריך להוות אבן יסוד בכל טיפול. בטיפול נבקש לאפשר סביבה בטוחה ויציבה כדי שהילדים או המבוגרים הללו יוכלו להיפרד ממנגנוני התמודדות לא יעילים, ויוכלו לבנות את הערך העצמי שלהם מחדש. בנייה כזו תיקח בחשבון שהתהליך הוא איטי וממושך, וצריך לכלול התנסויות חוזרות במגוון של פעילויות ותחושות קשות, שהן מעוררות אצל האדם. כך יתפתחו מנגנוני התמודדות יעילים וסט חדש של חוויות ביחס ליכולות ולאפשרויות.
אצל אנשים עם הפרעת קשב בדרך כלל עולה בשלב הזה השאלה: האם ריטלין יעזור לשפר את הדימוי העצמי? התשובה הקצרה היא - לא. והארוכה היא - שבעקיפין דווקא כן. הריטלין עשוי לאפשר לאדם להפנים טוב יותר את הלמידה המחודשת של יכולותיו, ושל הדרכים להתמודדות עם התחושות הקשות שנבנו לאורך השנים. הוא גם יסייע בצבירה של הצלחות כאלה במקומות בהן היה קשה אובייקטיבית להשיג אותם. בנוסף, הוא יכול לסייע בהעלאת המודעות לכך שיש בעיה אובייקטיבית שמקשה על מימוש הפוטנציאל בתחומים שונים ומגוונים.
ד"ר דותן קידר הוא רופא במרכז לקשב ולהפרעות קשב וריכוז במרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית
שלומית רוזן היא עובדת סוציאלית ומתאמת המחקר במרכז לקשב ולהפרעות קשב וריכוז במרכז לבריאות הנפש מקבוצת כללית