הטיפול התרופתי באסתמה

טיפול ומעקב נכון מאפשרים למרבית חולי האסתמה לנהל אורח חיים תקין ורגיל, כמעט ללא כל מגבלות גופניות, כולל עיסוק בספורט ופעילות גופנית מאומצת.

אם מכירים את הסימנים המוקדמים, נמנעים ממגע עם מעוררי אסתמה ונוטלים תרופות באופן נכון וסדיר, ניתן להפחית באופן מרבי את ההתקפים. במקרים מסוימים המחלה חולפת כמעט לחלוטין במשך הזמן.

המטרות העיקריות של הטיפול באסתמה:

 להפחית את תופעות המחלה ולמנוע ההתקפים.

 להביא את הריאות לתפקוד תקין.

 לבצע את כל הפעילויות הגופניות.

 למנוע התקפים העלולים לסכן חיים.

 להפחית ככל שניתן את תופעות הלוואי מהטיפול בתרופות.

התרופות לטיפול באסתמה מסייעות להשיג שתי מטרות:
• הרחבת הסימפונות - על ידי הרפיית השרירים המקיפים אותם.

• מניעת התקפים - על ידי טיפול בדלקת המתמדת של דופן הסימפונות.

בהתאם למטרות אלה מתחלקות התרופות לטיפול באסתמה לשתי קבוצות עיקריות:
• מרחיבי סימפונות (Bronchodilator Drugs)
• נוגדי דלקת (Anti-Inflammatory Drugs)

מרחיבי סימפונות
תרופות אלה מקלות על קוצר הנשימה על ידי הרפית השריר המקיף את הסימפונות. מרביתן פועלות באופן מיידי, בפרט אלו הניתנות באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה, מאחר שבדרכים אלה התרופות מגיעות באופן מיידי אל הריאות.

א. משאפים
תכשירים לדוגמה: ונטולין, אוקסיס, בריקלין, סרבנט ופורדיל.
אוקסיס, ונטולין ובריקלין מיועדים להקל באופן מיידי על הנשימה, וזאת על ידי הרפית הסימפונות. משתמשים בהם בזמן התקפים או להקלת הנשימה במשך שעות היום והלילה.

פעילותם מיידית - תוך שתיים עד חמש דקות, בעיקר אם נלקחים שאיפה. טווח הפעולה בין ארבע עד 12 שעות. ניתנים במשאפים מיוחדים, באינהלציה או בטבליות. 

  בגלל  תופעות הלוואי  - שקט, רעד בידיים,דפיקות לב, והפרעות בשינה - יש להיזהר משימוש מופרז.

ב. טבליות
טבליות לדוגמה: תאודור, תאוטרד וגליפילין.

ניתנות בדרך כלל בצורת טבליות לשחרור איטי, וכן בסירופ ובנרות. פעולתן על הסימפונות אינה מהירה (למעט כשהחומר ניתן בעירוי). אינן מיועדות להתקף חריף של אסתמה.

 בנטילה ממושכת יש להקפיד על בצוע בדיקות דם תקופתיות המנטרות את מינון התרופה, וזאת על מנת למנוע תופעות לוואי, כמו כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, דפיקות לב מוגברות, אי-שקט,הפרעות בריכוז, הפרעות בשינה.

תרופות נוגדות דלקת
אסתמה היא בעיקר מחלה דלקתית שבה הריאות והסימפונות מגיבות בצורה דלקתית: ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות. התגובה הדלקתית יכולה להתרחש בעקבות זיהום בנגיף, או מגע עם אלרגן כלשהו. כיוון שעיקר התחלואה באסתמה נעוצה בתגובה הדלקתית, עיקר הטיפול מכוון למנוע את הדלקת.

א.סטרואידים
לסטרואידים יש יכולת להפחית את המצב הדלקתי בגוף.
הסטרואידים יכולים להינתן במספר צורות:

משאפים (בודיקורט, פליקסוטייד) - השימוש בתכשירים אלה הביא למהפכה בטיפול ולשינוי לטובה במהלך המחלה ואורח החיים של מרבית חולי האסתמה.

סטרואידים במשאפים או במכשירי אינהלציה נשאפים ישירות לתוך הריאות ולכן תופעות הלוואי השליליות שלהן מעטות והפיכות. בין התופעות הללו: צרידות, שיעול יבש, ופטרייה על הלשון. על מנת לצמצם תופעות לוואי אלו מומלץ לשטוף את הפה במי ברז לאחר השימוש במשאף.

טבליות וזריקות (פרדניסון, אולטרלן, צלסטון, דיפרוספן, בטנזול). סטרואידים הנלקחים דרך הפה או בזריקה, מיועדים רק לטיפול בהתקפים קשים, לרוב לתקופה קצרה בלבד.

 אם משתמשים בהם ברציפות יותר ממספר שבועות, עלולות להופיע תופעות לוואי בלתי רצויות: תיאבון מוגבר,השמנה, פצעונים בעור, פטריות עור, נטייה לכיב קיבה, יתר לחץ דם, סוכרת. במינון גבוה עלול להופיע דיכוי של בלוטת יותרת-הכליה והאטה בגדילה אצל ילדים.

ב.תכשירי כרומולין
תכשירים אלו נוגדים את הפעולה הדלקתית ומשפיעים על התאים הגורמים לאלרגיה ומכונים תאי פיטום.

תכשירים לדוגמה: לומודל, ויקרום, טילייד מינט.

תרופות אלה ניתנות במשאפים או באינהלציה, בצורת נוזל, תרסיס או אבקה. הן משמשות בעיקר כטיפול מונע בין ההתקפים.
צריך להשתמש בהן למשך תקופה מסוימת כדי להשיג השפעה משמעותית.

תופעות לוואי של תכשירים אלה הן מועטות (טעם לוואי, שיעול) ולכן ניתן להציע אותן גם לתינוקות וילדים קטנים. כיוון שחלק מהתרופות בקבוצה זו ניתנות בצורת אבקה, לא מומלץ לתת אותן בזמן התקף חריף, כדי לא לגרות את הסימפונות.

תכשירים אלה מומלצים למניעת אסתמה הנגרמת עקב מאמץ ובמקרים מסוימים של שיעול טורדני.



משאפים משולבים
שילוב של מרחיב סמפונות ארוך טווח עם סטרואיד נשאף. שילוב שני המרכיבים מפשט את הטיפול באסתמה ומאפשר הענות טובה יותר של החולה לטיפול.

תכשירים לדוגמה: סימביקורט, סרטייד.

הוספת מרחיב הסמפונות גם מאפשרת מתן מינון נמוך יותר של הסטרואיד הנשאף.

חיסונים נגד אלרגיה
חיסונים להפחתת רגישות אלרגית מיועדים בדרך כלל לאנשים הסובלים מאסתמה על רקע אלרגי. הם ניתנים רק כאשר נמצא יש קשר ברור בין גורם האלרגיה לבין המחלה.

מומחה לאלרגיה יחליט על מתן חיסונים רק לאחר שניסיונות הטיפול התרופתי לא הועילו. החיסון ניתן בדרך כלל רק לחולי אסתמה יציבה, בדרגה בינונית או קלה, הסובלים גם מנזלת אלרגית. החיסון מועיל במקרים בהם לא ניתן להרחיק את גורמי האלרגיה מסביבתו של החולה: אבק בית, פרוות חיות מחמד.

הטיפול בחיסונים ניתן במרפאות מומחים בלבד, והא כולל הזרקות של מנות הולכות וגדלות של אלרגן, עד שמושגת חסינות. כדי לשמור על רמת החיסון יש לתת הזרקות חוזרות, מדי שלושה עדארבעה שבועות. הטיפול אינו מומלץ במקרים של אסתמה קשה ובלתי יציבה.

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בכללית