ארבעה עד חמישה אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מאסתמה. בקרב ילדים ובני נוער המספרים גדולים יותר: שבעה עד עשרה אחוזים. במרכז הלאומי הישראלי לבקרת מחלות טוענים כי מדי שנה מתים מאסתמה כ־150 איש.
מהי אסתמה?
אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה והיא מאופיינת בתגובתיות יתר לגירויים שונים. אצל חולי אסתמה, דרכי האוויר בריאות מוצרות לסירוגין, והדבר גורם להופעת תסמינים של קוצר נשימה, צפצופים, מועקה בחזה ושיעול.
אסתמה היא מחלה של התקפים, אך לעתים בין התקף להתקף אין שום תסמין של מחלה והחולה למעשה בריא לגמרי. עם זאת, הרבה מהמבוגרים והילדים האסמתיים ממשיכים להשתעל בלילה ואחרי מאמץ, גם בין ההתקפים, וזקוקים להתייחסות טיפולית.
האם ניתן לרפא אסתמה?
כאשר מדברים על "ריפוי אסתמה" מתכוונים לטיפול באסתמה המתבסס על מניעת התקפים והפחתת החומרה מצד אחד, וטיפול מקל מיידי בהתקף מצד שני. הטיפול התקדם בשנים האחרונות, ואין כל סיבה שחולי אסתמה לא יתפקדו כאנשים בריאים לכל דבר.
איך אני יודע שאני בהתקף?
אם מרגישים באחד מהסימנים הבאים, ייתכן שנמצאים בעיצומו של התקף אסתמה או בתחילתו:
קושי בנשימה והרגשת "רעב לאוויר" במאמץ קל או אפילו במנוחה.
התעוררויות תכופות בלילה, או בשעות הבוקר המוקדמות.
תחושת לחץ בחזה בעת הנשימה.
נשימה מהירה ומאומצת מלווה צפצופים בעת הוצאת האוויר.
שיעול טורדני.
ריבוי של כיח (ליחה).
מד שיא הנשיפה מראה ערך נמוך של 20 אחוזים או יותר מהשיא האישי.
ריבוי התקפים מעידים על כך שהאסתמה איננה מאוזנת, ואיננה בשליטה. במצב כזה יש להתאים את הטיפול התרופתי בין ההתקפים.
האם התקף אסתמה מסוכן?
התקף אסתמה מדורג לפי דרגות חומרה: קל, בינוני וקשה. התקף קשה עלול לסכן חיים. הסימנים של התקף אסתמה קשה כוללים:
• אי־שקט ניכר.
• צפצופים.
• שיעול בלתי פוסק.
• קושי בזמן הדיבור.
• קושי לסיים משפט.
• נשימה מהירה ומאומצת תוך שימוש בתנועת הנחירים.
• ישיבה בנטייה קדימה והשענת ידיים על הברכיים.
• כחלון פתאומי של השפתיים או הציפורניים.
• מד שיא הנשיפה (RFEP) מראה מספר נמוך מ־50 אחוזים מהשיא האישי.
כיצד לנהוג בהתקף אסתמה?
כבר עם הופעת הסימנים הראשונים של ההתקף, חיוני מאוד לפעול כדי להקדים רפואה למכה ולבצע טיפול עצמי לפי ההנחיות, שהוסכם עליהן מראש עם הרופא.
אם הופיע התקף שאינו מגיב תוך 30 עד 40 דקות לטיפול בבית, יש לפנות לטיפול רפואי.
אם המרפאה הקרובה אליך סגורה, יש להתקשר לטלפון 2700 * כדי לקבל מידע על המוקד הרפואי הקרוב ולפנות אליו לקבלת טיפול בהקדם.
איך מטפלים בילד שלקה בהתקף אסתמה?
קודם כל רצוי להיראות רגועים, כיוון שחרדת הורים מדבקת, וחרדה מקשה עוד יותר על הנשימה.
רצוי להתרחק מעשן, קור ואבק כדי לא להחמיר את ההתקף. יש
לשאוף לאט ועמוק תרופה להרחבת סימפונות, כגון ונטולין או בריקלין, במכשיר אינהלציה, במשאף ידני עם מרווח Spacer או עם משאף טורבו.
אם אין שיפור ועדיין יש קוצר נשימה לאחר 20 דקות, ניתן לחזור על הטיפול.
אין לתת יותר משתי שאיפות בכל פעם, או יותר מ- 1/2מ"ל של מרחיב סימפונות במכשיר האינהלציה.
שיעול והוצאת הכיח רצויים בהחלט.
אם לא חל שיפור לאחר שני טיפולים רצופים, או אם חלפו כ־40 דקות מהטיפול האחרון ועדיין יש קוצר נשימה - פנו לרופא, או למוקד חירום.
אם הטיפול הביא לשיפור, אפשר להישאר בבית ולפעול לפי תוכנית עליה סיכמתם עם הרופא. לדוגמה: שאיפה חוזרת של מרחיב סימפונות ארוך טווח, הגברת מינון סטרואידים במשאף.
מומלץ לעקוב אחרי השיפור שחל במצב על ידי שימוש במד שיא הנשיפה. אם הערך המתקבל שלאחר הטיפול עדיין נמוך מ־50 אחוזים מהשיא האישי' יש לפנות לטיפול בחדר מיון או מוקד רפואי.
עוד טיפים להורים לילדים אסמתיים:
להיפגש בתחילת השנה עם צוות בית הספר - מנהל, מחנך או אחות - וליידע אותם לגבי האסתמה, חומרתה והצורך בטיפול.
לעשות כל מאמץ שלא לפגוע ברציפות הלימודים - אל תתנו לילד להשתמש במחלתו כדי להצדיק היעדרות מבית הספר.
במקרים של התקף אסתמה קל, אפשר לשלוח את הילד לבית הספר, אך להודיע על כך למורה או לאחות.
יש לדאוג שהילד ירגיש בנוח לקחת את התרופות שלו בבית הספר מבלי לעורר תשומת לב מיוחדת מצד חבריו.
יש ליידע את המורה לחינוך גופני לגבי גורמים המעוררים התקף, כמו אבק, קור ומאמץ גופני, אך לעמוד על כך שהילד ישתתף במרבית הפעילויות.
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
|
אסתמה או אסטמה?
את כותבת אסתמה, והוא כותב אסטמה. מי צודק?
מי שמקליד במנוע החיפוש של גוגל את המילה אסטמה, יקבל לא פחות מ־109,000 תוצאות. לעומת זאת, מיקליד את המילה אסתמה, יקבל הרבה פחות תוצאות: 46,900 תוצאות בלבד.
אז איך כותבים אסתמה או אסטמה? אנחנו, באתר הכללית מקפידים על ההנחיות של האקדמיה ללשון העברית, התעתיק של האותיות האנגליות th הוא באות ת'. באנגלית, כותבים Asthma ולכן התעתיק העברי הנכון הוא אסתמה. בדיוק מאותה סיבה נכתוב אורתופדיה ולא אורטופדיה.
|
איך עובד מד שיא הנשיפה?
מד שיא השאיפה מכונה גם המדחום של האסתמה. משתמשים בו כדי להעריך באופן מדויק את מצב הנשימה היומיומי או להבחין בסימנים מוקדמים של התקף אסתמה מתקרב. אם התוצאות נמוכות מהצפוי, הדבר מעיד על הפרעה משמעותית לזרימת האוויר בדרכי הנשימה. המכשיר הוא פשוט, נייד וזול ולכן הוא חשוב ביותר למעקב וטיפול.
גם ילדים, החל מגיל בית ספר יסודי, יכולים להשתמש בו בקלות.
אצל כל חולה אסתמה, ילד או מבוגר, ניתן לקבוע ערך הנחשב לשיא האישי, שהוא הערך הרצוי המותאם לגיל ולגובה. אם המדידה נמוכה מאד מהרצוי הדבר מצביע על התקף מתקרב. גם שינויים גדולים יותר מ- 20 אחוזים בין מדידות בבוקר ובערב, יכולים להעיד על אסתמה בלתי יציבה, המחייבת שינויים בטיפול.
יתרונות השימוש במד שיא הנשיפה:
עוזר להעריך במדויק את מצב האסתמה ולגלות סימני התקף מוקדמים.
עוזר לרופא או לאחות להעריך את חומרת המחלה והצלחת הטיפול.
נותן תמונה מדויקת ואמינה על חומרת ההתקפים ועל עוצמתם: קל, בינוני, קשה.
מסייע לגלות את השפעתם של גורמים סביבתיים - כמו אבק בית, צמחים ובעלי חיים - על התפתחות ההתקפים ומסייע למנוע אשפוזים בבית החולים על ידי גילוי וטיפול מוקדם.
איך מגדירים את רמות האסתמה?
הדרך הנוחה ביותר למעקב האסתמה היא על ידי הגדרת "רמזור האסתמה", המורכב משלושה אזורי מדידה של מד שיא הנשיפה:
ירוק - מצב יציב. 80 עד 100 אחוזים מהשיא האישי. יש להמשיך בטיפול, או לשקול הפחתת התרופות.
צהוב - אזהרה. 50 עד 80 אחוזים מהשיא האישי. האסתמה אינה יציבה ועלולים להתפתח התקפים. יש להתייעץ עם הרופא ולהגביר את הטיפול.
אדום - סכנה. פחות מ־50 אחוזים מהשיא האישי. יש לפנות לרופא או לחדר המיון.
האם אסתמה מפריעה לפעילות הגופנית?
חלק ניכר מחולי האסתמה נוטים לפתח קוצר נשימה בזמן מאמץ או מספר דקות לאחר סיומו. ניתן למנוע את התופעה בשאיפה אחת או שתיים של מרחיב סימפונות (ונטולין, בריקלין או אוקסיס) כרבע שעה לפני שמבצעים פעילות גופנית מאומצת. אם מופיעים קשיי נשימה וצפצופים לאחר מאמץ ממושך, אפשר להוסיף שאיפה נוספת לאחר הפעילות.
הפעילות המומלצת ביותר לחולי אסתמה היא שחייה או פעילות כלשהי באולם מחומם וממוזג.
הורים לילדים אסמתיים, צריכים להודיע מראש לאחראי על האימון הגופני על הצורך במשאף. למרות האסתמה ודווקא בגללה, רצוי לעודד ילדים או נערים בפעילות גופנית, גם אם יזדקקו למשאף מדי פעם. עם זאת, בתקופות בהן הם סובלים מהתקפים רצופים ומחלתם בלתי יציבה - רצוי להימנע מפעילות גופנית באוויר קר ויבש או במקומות המכילים אבק רב.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בקבוצת כללית ומנהלת פורום בריאות המשפחה