ברוניכיוליטיס היא מחלה נגיפית (וירלית) הנגרמת בדרך־כלל מההנגיף RSV. הדלקת מתפרצת בדרך כלל בחורף, ותוקפת בעיקר תינוקות בגיל חודש עד שנה. ברונכיוליטיס היא גם הגורם העיקרי לאשפוז במחלקות הילדים בתקופת החורף.
חלק גדול ההתינוקות שחלו בברונכיוליטיס נגיפית, ממשיכים לסבול מצפצופים וקוצר נשימה ואין כללים ברורים מתי להתייחס לכך כאל אסתמה (חלק כותבים אסטמה).
האם יש חיסון נגד הנגיף?
יש חיסון המונע זיהום בברונכיוליטיס מ־RSV. מדובר בחיסון יקר והוא ניתן רק לקבוצה מצומצמת של פגים בסיכון וכן לתינוקות עם מומי לב.
מה ההבדל בין ברונכיטיס ספסטית לברונכיטיס אסתמתית?
אבחון של אסתמה בתינוקות, הוא משימה מאתגרת לכל רופא ילדים. בד בבד יש לעתים נטייה להימנע לאבחן אסתמה בתינוקות. כתוצאה ישירה מכך נולדו במשך במשך השנים שמות נרדפים רבים כגון "ברונכיטיס ספסטית", "ברונכיטיס אסתמתית" ו"תסמונת התינוק המצפצף".
ובכל זאת - איך מאבחנים אסתמה בתינוקות?
אמנם יש מאפיינים מאוד ברורים לאסתמה, אך אין תבחין המאבחן את המחלה בגיל זה באופן חד משמעי. בנוסף, מחלות שונות אחרות - נדירות ושכיחות כאחת - מתבטאות בצורה דומה בגיל הרך. זו הסיבה שלעתים קרובות אנחנו נזקקים לתהליך אבחנתי ממושך, שנועד בעיקר לשלול מצבים אחרים מלבד אסתמה, הגורמים לשיעול ממושך וצפצופים בגיל הרך.
מחלות ובעיות נוספות המלוות בדלקת בדרכי הנשימה: ציסטיק פיברוזיס, שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה, מחלת ריאות כרונית של הפגים, מומים אנטומיים כמו טבעת וסקולרית (כלי דם במהלך אבנורמלי הגורמים ללחץ על הקנה או סימפונות ראשיים), רפלוקס קיבתי־ושטי עם שאיפות (אספירציות) חוזרות של מזון לדרכי הנשימה, שעלת וברונכיוליטיס נגיפית.
מה הקשר בין אסתמה לדלקת הסימפונות?
המחלה השכיחה ביותר שהקשר בינה לבין אסתמה עדיין לא הובן לחלוטין היא ברונכיוליטיס - דלקת הסימפונות הקטנות הנגרמת מזיהום נגיפי בדרכי האוויר הקטנות. מחקרים רבים מצביעים על קשר בין ברונכיוליטיס לאסתמה, והם נסמכים על הנתונים הקליניים הבאים:
• התסמינים של ברונכיוליטיס דומים לאלו של אסתמה: צפצופים, קוצר נשימה, ירידה בריויון החמצן בדם, שיעול בשעות השינה.
• תרופות שמרחיבות סימפונות, יכולות להביא לשיפור מסוים בסימנים של ברונכיוליטיס אצל חלק מהילדים, כמו גם באסתמה.
• התקפי הצפצופים לאחר הברונכיוליטיס, דומים מאד למהלך של אסתמה של הגיל הרך.
• למתן סטרואידים יכולה להיות השפעה מיטיבה בשני המצבים.
• הגורם המעורר השכיח ביותר באסתמה בגיל הרך הוא זיהום נגיפי בדרכי הנשימה, ולכן אפשר לראות את הברונכיוליטיס כהתקף אסתמה, שהתלקח בעקבות זיהום נגיפי.
לקשר בין ברונכיוליטיס ואסתמה בגיל הרך יש תימוכין גם במנגנון המחלה (פאתופיסיולוגיה):
1. התגובה הדלקתית, ברמת התאים והמתווכים הכימיים המעורבים, דומה מאוד בחלק מהתינוקות עם ברונכיוליטיס נגיפית. בחלק גדול מהם קשה להבדיל את הדלקת הנגיפית מהדלקת האסתמתית.
2. בחלק מהתינוקות עם ברונכיוליטיס ניתן לראות עלייה ברורה של מרכיבים דלקתיים הקשורים גם לאסתמה, כמו ריכוז גבוה של תאים אאוזינופילים בדרכי הנשימה, עליה בריכוז לויקוטריאנים המהווים גורם פרו־דלקתי מוכר באסתמה.
האם אסתמה בתינוקות מבשרת בעתיד על אסתמה בילדים?
יותר ממחצית הילדים הסובלים בינקותם מברונכיוליטיס, ממשיכים לסבול בשנים הראשונות לחייהם מהתקפים חוזרים של קוצר נשימה וצפצופים. בתינוקות שעברו מחלה קלה ולא נזקקו לאשפוז, שיעור הסובלים מצפצופים חוזרים אחרי ברונכיוליטיס הוא נמוך יותר, וזאת לעומת תינוקות שסבלו ממחלה קשה שהצריכה אשפוז.
חוקרים באוסטרליה עקבו אחרי 48 תינוקות עם ברונכיוליטיס נגיפית, ומצאו ש־92 אחוזים מהם סבלו מהתקפי צפצופים חוזרים. ב־52 אחוזים מהם אבחנו אסתמה בגיל חמש.
במחקר אחר על אסתמה אצל ילדים, מצאו החוקרים כי ב־23 אחוזים מ־47 תינוקות שאושפזו בינקותם עקב ברונכיוליטיס נגיפית, אובחנה אסתמה בגיל שלוש שנים, וזאת לעומת אחוז אחד בקרב התינוקות שלא סבלו מברונכיוליטיס).
במחקר המשך, שבדק אסתמה אצל ילדים ילדים עד גיל שמונה, מצאו החוקרים כי ברונכיוליטיס נגיפית בגיל הרך שהצריכה אשפוז, מלווה בשיעור גבוה של התפתחות אסתמה ורגישות אלרגית בגיל שבע וחצי. ממצאים אלה, לטענת החוקרים, תומכים "בקשר הברור שבין ברונכיוליטיס לאסתמה אצל ילדים".
|
אסתמה או אסטמה?
את כותבת אסתמה, והוא כותב אסטמה. מי צודק?
מי שמקליד במנוע החיפוש של גוגל את המילה אסטמה, יקבל לא פחות מ־109,000 תוצאות. לעומת זאת, מיקליד את המילה אסתמה, יקבל הרבה פחות תוצאות: 46,900 תוצאות בלבד.
אז איך כותבים אסתמה או אסטמה? אנחנו, באתר הכללית מקפידים על ההנחיות של האקדמיה ללשון העברית, התעתיק של האותיות האנגליות th הוא באות ת'. באנגלית, כותבים Asthma ולכן התעתיק העברי הנכון הוא אסתמה. בדיוק מאותה סיבה נכתוב אורתופדיה ולא אורטופדיה.
|
האם קוצר נשימה בילדים הוא סימן להתפתחות אסתמה?
כמחצית מהתינוקות עוברים לפחות אירוע אחד של צפצופים וקוצר נשימה בשנים הראשונות לחייהם. רק בשליש מהם הסיבה תתברר בהמשך כאסתמה.
שניים מגדולי רופאי הריאות לילדים בעולם, הפרופסורים לין טאוסיג ופרננדו מרטינז, החלו במחקר רחב היקף באריזונה, בשנת 1980. מטרת המחקר הייתה לאפיין את שיעור התינוקות הסובלים מצפצופים בגיל הרך, לעקוב אחריהם עד לגיל המבוגר וללמוד על תהליך התפתחות האסתמה כבר מהלידה.
במחקר השתתפו 1,200 זוגות צעירים. המעקב החל כבר בתקופת ההריון, ובמהלכו נבדקו ההורים והתינוקות באורח קפדני בזמנים קצובים, וגם כאשר סבלו ממחלות, בעיקר בדרכי הנשימה.
מרבית התינוקות עברו בדיקות דם מורכבות וכן בדיקות של תפקודי ריאות שפותחו במיוחד לצורך מחקר זה. בדיקת תפקודי הריאות הראשונה בוצעה כבר בגיל שלושה שבועות. ניתוח הנתונים שנאספו בשש שנות החיים הראשונות, היה אחד המחקרים הראשונים אשר בו תוארו הסוגים השונים של צפצופים בגיל הרך.
המצפצפים המוקדמים - בתינוקות שדרכי הנשימה שלהם צרות מלידה, יופיעו קוצר נשימה וצפצופים בכל הצטננות שנגרמה כתוצאה מזיהום נגיפי בדרכי הנשימה. תינוקות אלה, שהוגדרו על ידי החוקרים כ"מצפצפים מוקדמים", אינם סובלים מאסתמה והצפצופים ייפסקו לפני גיל שלוש.
המצפצפים הקבועים - תינוקות המצפצפים לא רק בעת הצטננות עקב מחלה נגיפית, אלא גם בין ההצטננויות. לרובם יש סיפור משפחתי של אסתמה או אלרגיה. תינוקות אלה יסבלו מאסתמה גם מעבר לגיל שלוש. על פי המחקר, רובם ימשיכו לסבול מאסתמה גם מעבר לגיל שש.
המצפצפים המאוחרים - תינוקות שהחלו לסבול מצפצופים מאוחר יותר, לאחר גיל שלוש. חלקם ימשיכו לסבול מאסתמה עד גיל 13 שנים.
בשלהי 2006 פורסמו תוצאות המשך של מחקר זה, אשר הצביעו על כך שיותר ממחצית התינוקות שסבלו מצפצופים ממושכים או מאוחרים בינקותם, עדיין סובלים מאסתמה בגיל 16 שנים.
נתונים אלה עוזרים לנו להבין באופן כללי את הסוגים השונים של מחלות הצפצופים בתינוקות, אך לא בהכרח עוזרים באבחון התינוק הבודד. לכן האבחנה תתבסס על ממצאי הרופא, יחד עם תוצאות בדיקות המעבדה וכן על־פי התגובה לטיפול. במקרים רבים של אבחנה אפשרית של אסתמה בגיל הרך, יציע הרופא טיפול באסתמה. הטבה בצפצופים והאפשרות למנוע אותם מאשרת את האבחנה תוך כדי טיפול בה.
יש שלוש אפשרויות:
ברונכיוליטיס נגיפית גורמת להתפתחות אסתמה.
מדובר בהתקף ראשון של אסתמה שהתעורר עקב זיהום נגיפי.
שילוב של שתי האפשרויות.
האם זמן האבחון קריטי להתפתחות הילד?
לתינוקות הסובלים בינקותם מברונכיוליטיס נגיפית, סיכוי גבוה להמשיך לסבול מתסמינים של אסתמה בגיל הרך. זיהוי מוקדם של המחלה יכול להביא לטיפול מתאים ולהימנעות ממתן תרופות וטיפולים מיותרים אחרים. התוצאה תהיה: שיפור משמעותי באיכות החיים של הילד ומשפחתו בצורה משמעותית מאוד.
האתגר הבא של החוקרים הוא מציאת תשובה לשאלה הבאה: האם מניעת זיהום בנגיף RSV הגורם לברונכיוליטיס, תפחית את שיעור הילדים המפתחים אסתמה בילדותם?
פרופ' אשר טל הוא מנהל מחלקת ילדים ב' והמרפאה למחלות ריאה והפרעות שינה בילדים במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת הכללית