החיאה נועדה להחליף את פעילות הלב והריאות בצורה מלאכותית, עד לחזרת התפקוד הטבעי, ולספק חמצן וזרימת דם לרקמות, בעיקר למוח וללב. המטרה של החיאה היא להחזיר את הילד לחיים ולשמור על תפקוד תקין. אמנם אי אפשר ללמוד החיאה מספרים, אבל כדאי להפנים את העצות הבאות.
הירשמו לסדנת עזרה ראשונה והחיאה בכללית
ילד שאינו נושם והוא חסר דופק, יסבול מנזק מוחי קשה ואולי אף ימות, אם לא יטפלו בו מיד. אופן הטיפול בילד תלוי בגורם למצבו, בגילו ובנסיבות המקרה, אבל בכל מקרה חייבים לשמור על מספר עקרונות בסיסיים:
• אין לשפוך מים על ילד מחוסר הכרה, כיוון שהם עלולים להישאף לריאותיו.
• אין להכניס אצבע לפיו בניסיון להוציא גוף זר. פעולה זו מסוכנת ועלולה לדחוק את הגוף הזר לריאות ולגרום חסימה.
• כדאי להשכיב את הילד על הצד ולפנות הפרשות מפיו. כך יקטן הסיכוי לשאיפת חומרים וגופים זרים.
שלבי ההחיאה:
עקרונות ההחיאה פשוטים ומבוססים על ראשי התיבות ABC.
A.
Airway - דרכי אוויר
1. יש לבדוק את מצב ההכרה של התינוק. ניתן לעשות זאת על ידי צביטת כף הרגל בתינוקות מתחת לגיל שנה, או על ידי שפשוף עצם בית החזה בתינוקות או ילדים יותר גדולים.
2. פתיחת נתיב אוויר מבוצעת על ידי הטיית הראש ופתיחת הפה. אם יש הפרשות בפה, יש להטות את הראש הצידה ולסלקן, או להפוך את התינוק, לסלק את ההפרשות ולהחזיר את התינוק לאחר מכן.
3. הרמת הסנטר כלפי מעלה.
B.
Breathing - נשימה
הנשמת תינוקות מבוצעת כאשר פה המנשים סוגר על פה התינוק יחד עם אף התינוק. בילדים יותר גדולים ההנשמה מתבצעת על ידי אטימת הנחיריים בעזרת האצבעות, בדומה למבוגרים.
בהתחלה מנשימים שתי הנשמות איטיות וממושכות (כשתי שניות כל אחת).
C.
Circulation - מחזור הדם
1. בשלב זה מעריכים אם לילד או לתינוק יש דופק ופעילות לב יעילה המזרימה דם לרקמות הגוף. בתינוקות קטנים יש לבדוק דופק בעורק הברכיאלי: מניחים שתי אצבעות בשקע שמתחת לשריר הזרוע. בילדים יותר גדולים ניתן לבדוק דופק בעורק הקרוטיד: מניחים שתי אצבעות בשקע שבין מרכז הצוואר לשריר שבצדו של הצוואר.
2. אם הילד אינו נושם ואין לו דופק, יש צורך בביצוע עיסוי לב והנשמות לסירוגין.
עיסוי לב בתינוקות: בתינוקות מתחת לגיל שנה עיסוי לב נעשה בשתי אצבעות. מניחים שלוש אצבעות במרכז עצם החזה מתחת לקו דמיוני בין הפטמות, מרימים את האצבע הקרובה לקו הפטמות, ומעסים בעזרת שתי אצבעות המונחות במרכז עצם החזה.
עיסוי לב בילדים: עיסוי לב נעשה בעזרת כרית כף היד בחצי התחתון של בית החזה, סנטימטר מעל מפגש הצלעות. העיסוי בילדים מבוצע עם יד אחת בלבד! חשוב לא לשכוח לתת לבית החזה לעלות לאחר כל לחיצה, אך אין לעזוב את היד מבית החזה.
3. יחס עיסוי/הנשמה הוא 30:2 כלומר אחרי כל שלושים עיסויים יש לבצע שתי הנשמות. אם שני אנשים מבצעים יחד את ההחיאה, הקצב יהיה 15:2, כלומר אחרי כל חמש עשרה עיסויים שתי הנשמות. קצב העיסוי צריך להיות לפחות 100 לדקה, ומספר ההנשמות כ-20 בדקה.
4. ממשיכים בביצוע ההחיאה (הנשמה מלאכותית ועיסוי הלב) עד שהילד חוזר להכרה ולנשימה עצמונית או עד להגעה של עזרה מקצועית.
האם החיאת ילדים שונה מהחיאת מבוגרים?
ההחיאה בילדים שונה מההחיאה במבוגרים, כיוון שהמנגנונים המובילים לדום נשימה ולדום לב בילדים שונים מאצל המבוגרים. בעוד שבמבוגרים מדובר לרוב באירוע לבבי ראשוני, הרי שבילדים, כתוצאה ממחלה או חבלה, קיימת הידרדרות מתמדת בתפקוד נשימתי או לבבי שמובילים לבסוף לדום נשימה ולדום לב. בנוסף, מבנה הגוף ותפקודו שונים בין מבוגרים וילדים, וישנם היבטים רגשיים המשפיעים על התפקוד של מבצעי ההחיאה.
האם יש כללים מיוחדים להחיאת תינוקות?
תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם נושמים כמעט רק דרך האף, ולכן יש לדאוג שמעברי האוויר באף יהיו נקיים מהפרשות על-מנת להימנע ממצוקה נשימתית.הלשון אצל התינוקות גדולה ביחס לפה ועלולה לחסום בקלות את דרכי האוויר. אצל תינוקות הלוע ממוקם יותר קדמית וגבוה ביחס למבוגרים, ולכן קיים סיכון גדול יותר של שאיפת מזון. בנוסף, כל מערכת הבליעה לא בשלה עדיין כמו במבוגרים, וישנם פחות מנגנוני פיצוי בתינוקות ובילדים לעומת מבוגרים. ככל שהתינוק שנמצא במצוקה נשימתית קטן יותר, הוא יותר חשוף לאי ספיקה נשימתית, מכיוון שהוא מתעייף מהר.
הנשימה של התינוקות מתבצעת בעיקר דרך הסרעפת, ולכן חשוב לשמור שהתינוק יהיה במצב מאונך, זה עוזר לפעולת הסרעפת. אם התינוק לא בהכרה, יש לבצע החיאה. חשוב לקרוא לעזרה עם תחילת ההחיאה. האידיאלי הוא לצעוק לעזרה ולהתחיל מיד החיאה תוך כדי שמישהו מתקשר למד"א במקביל.
הסיבות העיקריות לדום לב ולמוות בתינוקות
בתינוקות מתחת לגיל שנה, הסיבות העיקריות לדום לב ולמוות הן סיבוכים סב- לידתיים, סיבוכי פגות ומומים מולדים, זיהומים קשים במערכת הנשימה (כגון מחלת הברומכיוליטטיס), במערכת העצבים המרכזית ובדם (אלח דם) ומוות בעריסה. אצל ילדים מעבר לגיל שנה, הסיבה העיקרית למוות ולנכות קשה הן תאונות וחבלות.
חשוב לזהות את המצוקה הנשימתית בשלב מוקדם
רוב המקרים הדורשים החיאה נגרמים בגלל בעיה נשימתית. כאשר זו לא נפתרת, נגרם דום לב משני. אם עושים החיאה בשלב המוקדם של דום נשימה, ללא דום לב, הסיכוי להבריא מוערך ב- 70 עד 75 אחוזים.
לתינוקות שלקו כבר בדום לב, בדרך כלל מכיוון שההחיאה לא נעשתה מוקדם, יש סיכוי נמוך יותר בצורה משמעותית להישאר בחיים. לפיכך, הטוב ביותר הוא לזהות מוקדם את אותם מצבים (במערכת הנשימה או הלב) שעלולים להוביל לדום נשימה ולב, ולטפל בהם לפני שאלה קורים. אז הסיכויים להצליח הם כמעט 100 אחוזים.
למעונינים: כללית מציעה סדנאות עזרה ראשונה והחיאה. הסדנאות כוללות תרגולי החיאה, ונלמדות בהן דרכים יישומיות לעזרה ראשונה במצבים שונים. להרשמה לחץ/י כאן.
גם מגן דוד אדום מעביר קורסי החיאה לילדים בסניפיו ברחבי הארץ ובחלק מבתי החולים.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בקבוצת כללית