שפעת: כל מה שתמיד רציתם לדעת על המחלה

למה אין חיסון קבוע נגד שפעת?
השפעת שונה ממחלות נגיפיות (ויראליות) אחרות כמו חצבת, אבעבועות רוח וצהבת A, שבהן אנו חולים לכל היותר פעם אחת בחיינו. השפעת אורבת לנו מחדש כל חורף בשל יכולתו המרשימה של הנגיף לשנות את תכונות המעטפת שלו מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו השכילה לייצר נגדו בשנה הקודמת.

לנגיף השפעת יש תכונה ממזרית נוספת: במחזוריות ראויה לציון, של אחת לעשר שנים, הוא מצליח להפוך את עורו באופן קיצוני ומחולל בנוסף למגיפות השנתיות המוגבלות יחסית, מגיפות עצומות מימדים המתפשטות בכל העולם, אשר נקראות פנדמיות (Pandemia). לכן, כל שנה מפתחים חיסון נגד שפעת, שהוא ייחודי לסוג השפעת שמצפים לו באותו חורף.

למידע נוסף, היכנס/י לכתבה חיסון נגד שפעת

האם לנגיף יש כמה זנים?
נגיף השפעת זוהה לראשונה רק בשנת 1933 על ידי סר כריסטופר אנדריוס, וילסון סמית  וסר פטריק ליידלו, והוא כולל שני זנים עיקריים:


זן A 
פוגע בבני אדם, אך גם בעופות ובבעלי חיים אחרים. 


זן B 
פוגע רק בבני אדם.

עיקר התחלואה נובעת מזיהום על ידי זן A בין השאר גם בגלל יכולת ההשתנות שלו. השפעת היא מחלה מדבקת במיוחד וכאשר אדם חולה משתעל, הנגיפים מתפזרים בנקל לחלל האוויר בתוך טיפות הרוק הניתזות לכל עבר. בחורף כשכולם מצטופפים במקומות סגורים - באמצעי התחבורה הציבורית, בגני הילדים, בבתי הספר ובקניונים (כי יורד גשם בחוץ ואי אפשר לצאת) - קל מאוד לנגיף לעבור מאדם לאדם.

איך אדם בריא יכול להדביק אחרים במחלה?
בכ־20 עד 40 אחוזים מהמקרים הזיהום חודר לגוף מבלי לגרום לסימני מחלה. אותם אנשים הם למעשה נשאים של המחלה. נגיפי השפעת יכולים להתפשט במהירות באזורים שונים, ממש כמו וירוסים במחשב. בזמן מגיפה, כ־40 אחוזים מהאוכלוסייה עשויים להיפגע באזור גיאוגרפי מסוים תוך ארבעה עד ששה שבועות. התמותה ממחלה זו מדי שנה היא עצומה. נופלים לה קורבן אותם אנשים שמנגנוני ההגנה שלהם ירודים, בעיקר זקנים אך גם חולים במחלות כרוניות למיניהן. 

בקרב ילדים, התמותה אינה כה גבוהה, אך התחלואה  וכמות האשפוזים עולה מאוד בעונת השפעת. בזמן פנדמיה, התמותה משפעת מרקיעה שחקים ונאמדת בעשרות מיליונים  מעל הממוצע השנתי בעולם. 



• זימון תורים ללא סיסמא

• למידע על תרופות וחיסונים: מדריך התרופות

הביולוגיה של השפעת
על גבו של נגיף השפעת יושבות  שתי  מולקולות  עיקריות, אשר כלפיהן מופנים  הנוגדנים נגד המחלה:
 
• מולקולת Neuraminidase ובקיצור N.
• מולקולת Hemaglutinin  ובקיצור H.

בהתאם למבנה שלהן, אנו רושמים מספר בצמוד לאות. כך יוצא שאנו מכנים את הנגיפים בשמות כגון: H2N2 או H3N2.

במולקולות הללו, ייתכנו  שינויים מבניים קלים מידי בכדי לזכותם במספר שונה, אך מספיק משמעותיים כדי לבלבל את מערכת החיסון ולגרום תחלואה. מדי פעם  מתוארות מגפות הנגרמות על ידי זנים  שונים. לדוגמה, הנגיף H5N1  מצוי בעיקר בנגיפי שפעת של עופות. הופעת הנגיף אצל בני אדם, מלמדת שהנגיף שתוקף עופות חבר לנגיף שתוקף בני אדם ויחד הם יצרו נגיף (וירוס) חדש. אם נגיף כזה מתנהג בצורה תוקפנית ואם הוא עובר בקלות מאדם לאדם, הוא עלול לחולל  מגפה כלל עולמית. 

באזורים שונים בדרום מזרח אסיה, שבהם חיים בני אדם בקרבה יתרה לעופות (גידולי עופות לא מבוקרים ושווקים צפופים ללא פיקוח), עלולים לצוץ צאצאים מעורבים של נגיפי שפעת אנושית ונגיפי שפעת עופות. המערכת החיסונית שלנו לא מזהה את הנגיפים הללו ולכן הם מאוד מסוכנים.
.
תופעה דומה כנראה מתרחשת גם עם נגיפי שפעת הנפוצים בקרב חזירים. גופו של החזיר הוא גם מקום מפגש בין נגיפי השפעת אנושית ונגיפים של שפעת העופות. שם הם מכירים  ולפעמים מתחתנים ויוצרים זנים חדשים. גם לווייתנים חולים בשפעת, אבל כיוון  שרובנו  לא מתרועעים עם היצורים הללו, לא נשקפת סכנה מיידית מהכיוון הזה.

עוד על שפעת החזירים

למה יש המלצה גורפת לחסן ילדים לקראת עונת השפעת?
ילדים מהווים מוליך חשוב של הנגיף בקרב האוכלוסייה. מבוגר משופע נשאר במיטתו מתחת לשמיכות עם בקבוק מים חמים על הראש ואפילו לא טורח להגיע למרפאה.

לעומת זאת, ילד חולה בא במגע עם הרבה אנשים, החל מהוריו ועד הסבתות והדודות. הם גם מבלים זמן רב בחדר ההמתנה של הרופא ומדביקים בשמחה ובששון את שאר הממתינים שם. לכן, חיסון הילדים הוא צעד חשוב במיגור המגפה. לשפעת ביטויים חריפים יותר מהצטננות רגילה ומאפייני המחלה (סימפטומים בשפת הרופאים)הכוללים חום גבוה, צמרמורת, כאבי שרירים וכאב במפרקי הגוף, כאבי ראש, עייפות וחולשה ניכרים. לא נדיר למצוא גם כאב גרון,  גודש באף ונזלת, שיעול יבש השכיחים גם בהצטננות. לעתים נמצא גם דלקת בלחמיות העיניים והגדלת קשרי לימפה בצוואר. 

על פי רוב אין צורך בבדיקות מעבדה כלשהן והאבחנה נעשית על סמך התלונות וממצאי הבדיקה (ובקיצור, הסימפטומים שתוארו כאן). לרוב אין חשיבות לאיתור המדויק של סוג הנגיף, למעט למטרות מיפוי תחלואה ואבחון בחולים הנמצאים בסיכון גבוה. תהליך זה נמשך מספר ימים ובמהלכם רוב האנשים מחלימים מהמחלה ממילא.

גם שפעת העופות קיבלה בעבר כותרות. האם היא צפוייה להופיע שוב?
אחת לכמה זמן, ולא תמיד מסיבה מוצדקת, שפעת העופות תופסת כותרות באמצעי התקשורת, גורמת לבלבול ומבוכה בקרב הציבור שמתקשה לעתים להבדיל בין השפעת הרגילה לשפעת העופות.

מהי שפעת העופות?
שפעת העופות היא מחלה נגיפית (ויראלית) הנגרמת על ידי נגיף מאותה משפחה כמו השפעת העונתית הרגילה של בני האדם. המחלה תוקפת בדרך כלל רק עופות והסיכון לאדם להידבק  במחלה הוא נמוך מאוד ועד כה חלו במחלה בעולם כולו עשרות אנשים בלבד. 

החשש הוא שנגיף שפעת העופות, שכאמור אינו מדבק מאדם לאדם וגם הסיכון בהידבקות  מעופות חולים הוא נמוך, יעבור שינוי ויהפוך לנגיף מדבק. אין בנמצא חיסון כנגד  הנגיף החדש שייווצר וזמן ייצורו הוא מספר חודשים. אז עלולה להתפשט מחלה קשה שאין  לנו כנגדה חיסון.

החיסון שניתן במרפאות נגד שפעת אינו יעיל נגד הצאצא שעלול להתפתח מהמגע בין שפעת העופות לשפעת האנושית. יש טעם בחיסון הרגיל?
בהחלט כן: חיסוני שפעת שניתנים במרפאות הם נגד שלושה נגיפים של שפעת, שעל־פי הערכות של גורמים רפואיים צפויים  לתקוף באותה שנה. חיסון שפעת זה (חיסון עונתי) הזה אינו יעיל  נגד שפעת העופות ולמעשה אין חיסון לבני אדם נגד שפעת זו.  לפני מספר שנים פיתחו חיסון נגד זן כזה, אולם הוא כבר אינו יעיל, כיוון שהנגיף הצליח לשכלל את עצמו בעזרת שינוי גנטי (מוטציה) שעמיד  נגד החיסון.

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים בקבוצת כללית. ד"ר צביקה ליס הוא רופא משפחה בקבוצת כללית