|
1. צילום רנטגן של עמוד השדרה התחתון לפני שחולפים שישה שבועות מתחילת הכאבים אינו משפר את התוצאות, אבל גורם להוצאה כספית מיותרת ומגביר ואת החשיפה לקרינה.
2. בדיקות דם או בדיקות שתן למבוגרים בריאים שאין להם תלונות כלשהן - מיותרות.
3. לא לזמן אחת לשנה בדיקת אק"ג או כל בדיקת לב אחרת לאנשים שאין להם תלונות כלשהן ואינם נמצאים בסיכון גבוה.
4. בדיקה לצפיפות עצם יעילה לאבחון אוסטאופורוזיס ולמעקב אחרי חולים שאובחנה אצלם המחלה, אבל תועלתה מועטה יחסית לעלותה אצל צעירים יותר שאינם בקבוצת סיכון לפתח את המחלה.
|
|
יותר ויותר אנשים פונים לרופאי המשפחה ומבקשים לקבל הפניות לבדיקות מיותרות. הדרישות האלה מתבססות על מידע שנשאב ממקורות שונים: מהאינטרנט, ממוספי בריאות בעיתונות הכתובה ומהמלצות של נטורופתים ושל מטפלים שונים.
איך מתייחסים הרופאים לדרישות האלה?
רופאים רבים נענים לדרישות האלה, והתוצאה היא חשיפה מיותרת לקרינה ולבדיקות פולשניות, בזבוז משאבים ותוצאות חיוביות או שליליות כוזבות.
זה קורה רק בישראל?
לא, זו תופעה נפוצה מאוד גם בארצות־הברית, שם לעיתים קרובות רופאים מפנים לבדיקות כדי להימנע מתביעות משפטיות בגין נזק רפואי, שמאוד נפוצות שם. זו הסיבה שצוות מומחים בארצות־הברית גיבש המלצות לרופאים האמריקנים בכל הנוגע לבדיקות:
לא להפנות ליותר מדי צילומי רנטגן:
לא להפנות לצילום גב תחתון בשל כאבי גב בששת השבועות הראשונים, אלא אם מתנוסס דגל אדום (שפירושו בשפה הרפואית: חשד לממאירות, זיהום חמור או שבר).
כאב גב תחתון הוא הסיבה החמישית בשכיחותה לפנייה לרופא. צילום של עמוד השדרה התחתון לפני שחולפים שישה שבועות מתחילת הכאבים אינו משפר את התוצאות, אבל גורם להוצאה כספית מיותרת ומגביר ואת החשיפה לקרינה.
לא לעשות יותר מדי בדיקות סקר:
לא להפנות לבדיקות דם או לבדיקות שתן מבוגרים בריאים שאין להם תלונות כלשהן. רק בדיקת שומני הדם עשויה להעלות ממצאים משמעותיים באוכלוסייה הרגילה שאין לה תלונות כלשהן. הרופאים צריכים לשלול סוכרת מסוג 2 אצל חולים שסובלים מלחץ דם גבוה ושאין להם תסמינים אחרים כשלהם.
לא לעשות יותר מדי בדיקות לב:
לא לזמן אחת לשנה בדיקת אק"ג או כל בדיקת לב אחרת לאנשים שאין להם תלונות כלשהן ואינם נמצאים בסיכון גבוה. יש מעט עדויות לכך שאיתור טרשת בעורקים הכליליים של הלב באנשים ללא תסמינים כלשהם ושאינם בקבוצת סיכון (כמו חולי סוכרת, מעשנים ואנשים בעלי רמות מוגברות של שומנים בדם) מביא לשיפור בבריאותם. יתרה מכך: תוצאות חיוביות כוזבות גורמות נזק, כיוון שהמטופלים מופנים לבדיקות פולשניות כמו צנתורים, ומקבלים טיפולים מיותרים ואבחנות לא נכונות.
לרשום סטטינים גנריים בלבד לטיפול להורדת הכולסטרול
כל הסטטינים יעילים בהפחתת תמותה, התקף לב ושבץ מוחי כשהם נרשמים כדי להשיג ירידה ברמת הכולסטרול הרע בדם. יש להמיר לטיפול יקר יותר - בתרופות המקוריות כמו ליפיטור או קרסטור - רק אם הסטטינים הגנריים גורמים להופעת תופעות לוואי, או אינם משיגים את הירידה הרצויה ברמות הכולסטרול.
להגביל את בדיקות צפיפות העצם
לא להפנות לבדיקות צפיפות העצם לגילוי אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) נשים שהן מתחת לגיל 65 או גברים שהם מתחת לגיל 70, שאין להם גורמי סיכון להתפתחות המחלה. הבדיקה יעילה לאבחון אוסטאופורוזיס ולמעקב אחרי חולים שאובחנה אצלם המחלה, אבל תועלתה מועטה יחסית לעלותה אצל צעירים יותר שאינם בקבוצת סיכון לפתח את המחלה. גורמי הסיכון כוללים שברים אחרי גיל 50, חשיפה ממושכת לסטרואידים, תזונה דלת סידן או ויטמין D, עישון, אלכוהוליזם ומבנה גוף קטן ורזה.
עוד המלצות לרופאים:
• לא לרשום אנטיביוטיקה לזיהום בלוע (דלקת גרון), אלא אם צומח חיידק סטרפטוקוק בתרבית.
• לא להפנות לצילום מישהו שספג מכה קלה בראש ואין לו גורמי סיכון או ממצאים חריגים בבדיקה הנוירולוגית (כמו אובדן הכרה).
• להנחות את המטופלים לא להשתמש בתרופות נגד שיעול והצטננות משום שאינן יעילות.
אילו עוד בדיקות מיותרות מבקשים ממני?
כאמור, גם התקשורת תורמת לבדיקות יתר בכך שהיא שוטפת את מוחו של הציבור בכל מיני ידיעות, לעיתים חסרות בסיס. אחת התוצאות היא דרישה לבדיקת דם לרמת ויטמין D. כשאני מסביר לאנשים שבעצם אין צורך לבדוק, וכולנו אמורים לקחת תוספת של הוויטמין הזה מלכתחילה, הם דורשים בכל זאת לקבל הפניה לבדיקה כי "הם רוצים לדעת". כשאני חוזר ומסביר להם שממילא אני ממליץ להם לקחת תוספת של הוויטמין מדי יום (או מדי שבוע או חודש, גם זה אפשרי), זה לא עוזר.
ד"ר, אפשר לקבל הפניה לבדיקת ארגומטריה?
הרגישות של בדיקת מאמץ (ארגומטריה) - שרבים עושים במסגרת בדיקות סקר שנתיות - היא 45 אחוזים בלבד כשמדובר באנשים שאין להם תלונות כלשהם. זה אומר שיש סיכוי של 55 אחוזים להחמיץ בעיה אמיתית בבדיקה כזאת.
אז מה המסקנה?
אין צורך ואין טעם לבקש בדיקות מיותרות ואין ללחוץ על הרופא להפנות לבדיקות סתם, רק משום שמישהו אמר או שהתקשורת פתאום מצאה לעצמה נושא להתמקד בו. ברור שאם פונים לרופא בגלל תחושה לא טובה או בעיה ספציפית, יש מקום לשקול בירור, אך גם זה לא חייב ברוב המקרים להיות מיידי, אם בכלל.
60 אחוזים מהאנשים שפונים לרופא המשפחה בגלל תלונה גופנית כלשהי (לא כולל את אלה שפונים בגלל צורך במעקב שגרתי של מחלות כרוניות) סובלים ממחלות שחולפות מעצמן, וכמו שאומרת הבדיחה השחוקה: עם אקמול הן נמשכות שבוע, בלי אקמול - שבעה ימים. במקרים כאלה סבלנות היא שם המשחק.
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית |