שיעול הוא רפלקס טבעי שמטרתו לסלק ליחה, גופים זרים וזיהומים מקנה הנשימה ומהריאות. מדובר אמנם במנגנון פיזיולוגי חשוב במערכת ההגנה של גוף האדם, אך שיעול מוגזם ומיותר עלול לפגוע באיכות החיים.
ניתן לחלק את השיעול באופן גס לשני סוגים עיקריים: שיעול חריף, הנגרם עקב מחלה חריפה וקצרה יחסית. שיעול כזה עלול להטריד אותנו עד שלושה שבועות. שיעול הנמשך זמן ממושך יותר, ייקרא שיעול כרוני.
שיעול כרוני עונה על הגדרה זו מרגע שהוא נמשך יותר משלושה שבועות. שיעול בלתי פוסק כזה, במיוחד כאשר הוא מטריד בלילה או מפריע לשינה, גורם לפגיעה משמעותית באיכות החיים. הגורמים לשיעול כרוני משתנים בהתאם לגיל, ואלה הסיבות העיקריות להופעתו בקרב מבוגרים:
• עישון - העישון הורס את מנגנון הסינון העדין של הריאה. קרוב ל־90 אחוזים מהחלקיקים הנשאפים עם עשן הסיגריות נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. הגירוי המתמיד של החומרים המזהמים, שמקורם בעישון, הורס קודם את הריסיות העדינות, והללו אינן מסוגלות עוד להעביר ולסלק את הריר המכיל את חומרי הפסולת המרובים. בנוסף, הגירוי שיוצר העישון גורם ליצירה מוגברת של ריר וליחה על ידי תאי הגביע, אולם כיוון שהריסיות נהרסו, אין מי שיסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסימפונות ומצטבר בהן. הסימפונות אינן יכולות לתפקד כראוי בסביבה החדשה והן מנסות להשתחרר מן הליחה שנצטברה בהן. הדרך היחידה הפתוחה לפניהן היא השיעול. שיעול עמוק ובלתי רצוני הנקרא "שיעול המעשן".
בחלק מהמקרים מתפתחת גם מחלת ריאות חסימתית כרונית, הגורמת לקוצר נשימה, שיעול כרוני עם יצירת ליחה מרובה, חוסר יכולת של הריאות לתפקד ולעמוד בדרישות החמצון של הגוף, ובמקרים קשים ביותר ניתן לראות חולים אילו כשהם בקושי מתפקדים ונושמים רק באמצעות בלון חמצן. וכן - כל זה מהסיגריות. (וכל זה פרט לנזקים נוספים ידועים כמו סרטן ריאות, סוגי סרטן אחרים, ומחלות לב).
• תופעות לוואי לתרופות - ישנן תרופות הגורמות לשיעול יבש וכרוני שעלול לפגוע באיכות החיים. מדובר בעיקר בתרופות המשמשות להורדת לחץ דם, כמו אנלפריל, אנלדקס, קונברטין, קפטופריל וטריטייסל. אם מופיע שיעול כרוני לאחר שימוש בתרופה ממשפחה זו, מומלץ להחליף את התרופה בתרופה לקבוצה אחרת. קבוצת תרופות נוספת להורדת לחץ דם שעלולה לגרום לשיעול כרוני - אך בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לקבוצה הקודמת כוללת תרופות כמו: אוקסר, לוסרטן ודיובאן.
• תסמונת הטפטוף שמאחורי האף - גורמת לשיעול כרוני בקרב ילדים, מבוגרים וגם בקרב קשישים. מדובר בנזלת המלווה בתחושת גודש באף, וזליגה אחורנית של הנזלת אל החלק האחורי של האף והלוע, דבר הגורם לתחושת כחכוח ושיעול. לעתים הרופא יכול לראות את ההפרשה של הנזלת הזולגת אחורנית בבדיקת גרון. בבדיקה רואים הפרשה מוגלתית רירית בחלקו האחורי של הלוע. במקרים רבים של התסמונת מתלווה למצב גם דלקת במערות האף (סינוסיטיס) או נזלת כרונית אלרגית. המאפיין את השיעול בתסמונת הטפטוף שמאחורי האף הוא החמרה עם המעבר לשכיבה והקלה בישיבה או עמידה (כיוון שבשכיבה, מוגברת הזליגה אחורנית של הנזלת).
נזלת אלרגית מתאפיינת גם בעיטושים רבים, בגרד ואודם באף ובעיניים ובתחושת גודש באף. בנוסף, דלקת הסינוסים מתאפיינת בחום גבוה, כאבי ראש חזקים ומחמירים בהנעת הראש כלפי מטה או כל שינוי בתנוחה.
כל טיפול שיגרום להיעלמות הנזלת, ירפא גם את התסמונת. לנזלת אלרגית ניתן לתת תרסיס המכיל סטרואידים או אנטי היסמינים, או לחילופין כדורי אנטי היסטמינים. בסינוסיטיס חריפה ניתן לטפל באנטיביוטיקה, אם כי חלק ממקרי הסינוסיטיס יכולים לחלוף גם לא טיפול אנטיביוטי.
רפלוקס קיבתי - כאשר שיעול כרוני מתלווה לצרבת או מתרחש לאחר ארוחה, תוך כדי רכינה או בזמן שכיבה עם טעם חמוץ בפה, יש לחשוד בשיעול כתוצאה מרפלוקס קיבתי־וושטי. מחלת הרפלוקס הקיבתי נגרמת, כאשר חומצה עולה מהקיבה לכיוון הוושט, בשל היחלשות הסוגר שבין הוושט לקיבה. מיצי הקיבה שעולים לבית הבליעה גורמים לגירוי של קנה הנשימה ולשיעול.
המאפיין של שיעול זה הוא החמרה לאחר ארוחת גדולה ובמיוחד לאחר שאוכלים מזון מטוגן.
האיבחון נקבע על ידי הדגמת הרפלוקס בצילום בליעת בריום, או על ידי בדיקת גסטרוסקופיה - צינור אופטי המוחדר לוושט ומאפשר הסתכלות ישירה על רירית הוושט והקיבה.
לטיפול ברפלוקס קיבתי, נוטלים תרופות סותרות חומצה (כמו זנטב, מאלוקס,גסטרו ופמוטידין) או תרופות המקטינות את ייצור החומצה (כמו לוסק, אומפרדקס ולנטון). לבד מתרופות, אפשר גם לנקוט בצעדים הבאים: לאכול ארוחה גדולה אחרונה בשעות אחר הצהריים, להרים את ראש המיטה בכעשרה סנטימטר, להפחית במשקל (אם לוקים בהשמנת יתר), לאכול מזונות עתירים בחלבון ולהימנע מאכילה ושתייה שעתיים לפני ששוכבים לישון.
• לזימון מהיר לרופא/ה, ללא סיסמה, לחץ/י כאן.
• למידע על תרופות וחיסונים, מתוך מדריך התרופות של הכללית, לחץ/י כאן.
• לחץ/י כאן למדריך השיעול.
• לחץ/י כאן לכתבה על שיעול חריף.
• לחץ/י כאן לכתבה על השעלת.
• לחץ/י כאן לכתבה על הטיפול בשיעול.
• לחץ/י כאן לכתבה על שיעול עם דם.
• לחץ/י כאן לכתבה על שיעול אצל תינוקות.
• לחץ/י כאן לכתבה על שיעול אצל ילדים.
• לחץ/י כאן לכתבה על שיעול בהריון.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בכללית