|
1. היום כבר יודעים: למוח יש יכולת להשתנות.
2. הצד הטוב של הגמישות המוחית: מועילה בתחומים כמו לימוד שפה ולימוד נגינה.
3. הצד הרע של הגמישות המוחית: יכולה להוביל לארגון מחודש לקוי - ולהפרעות קשות.
4. התקווה לסובלים מטינטון: תאי עצב לא תקינים חזרו למוטב בעקבות שמיעת טונים חדשים בסמוך לגירוי של עצב הוואגוס. |
פעם חשבו שמוח האדם הבוגר אינו מתחדש. חשבו שלאחר שהמוח מגיע למיצוי הפוטנציאל הוא הולך ונהרס עד סוף החיים. היום ידוע שאין זה כך. לאורך החיים יש למוח יכולת להשתנות ולהתחדש, ומעגלי עצבים משנים את תפקידיהם בתגובה לצרכים שונים.
האם היכולת הזאת טובה למוח?
יכולת ההתחדשות היא חרב פיפיות כי ההפעלה העצבית יכולה להוביל לארגון חדש אך לקוי - ולהפרעות קשות. עם זאת, גמישות המוח היא חשובה, וניתן לנצל אותה כדי לטפל בבעיות שונות שנובעות מליקוי בתאים ובמעגלים העצביים.
ב־7 באפריל 2011 פורסם
מאמר מעניין של ד"ר אנדריאס לורנצו בכתב העת New England Journal of Medicine. המאמר מדבר על גיוס גמישות המוח כדי להפעיל מחדש תאי עצב שמתפקדים באופן לקוי ונותן תקווה לאנשים שסובלים מבעיות מציקות כמו טינטון.
מה זה טינטון?
10% עד 20% מהאוכלוסייה סובלים מטינטון - צלצולים, רעמים או פיצוצים באחת האוזניים או בשתיהן. שיעור הסובלים מהבעיה שפונים לקבל עזרה נמוך יותר ומוערך ב־5% בלבד מכלל האוכלוסייה.
מהן הסיבות לתופעה?
הסיבות לטינטון אינן ידועות, והוא משפיע על האנשים בצורות שונות. ישנם מי שסובלים מתסמינים קלים, ואילו לאחרים הוא משבש את החיים. הטינטון אף יכול לפגוע במידה מסוימת בחוש השמיעה. טינטון יכול להפריע לעבודה, לחיי החברה ולשינה. הוא יכול להשפיע גם על מצב הרוח ולגרום
דיכאון קל או אפילו קשה.
איך מטפלים בטינטון?הרפואה מציעה מעט מאוד טיפולים נגד התופעה, והיעילות שלהם בהפגה מתמשכת נמוכה.
ואיך כל זה קשור לגמישות המוח?
נתחיל בהסבר על מנגנוני השינוי במוח: הם מסובכים וכוללים חידוש וקטיעה של קשרי עצבים והכנסת תאי עצב חדשים למעגלים קיימים. המוח יכול לפתח יכולות שונות מעבר לאלה שקיימות בלידה. גמישות המוח מאפשרת למערכת העצבים להגיב ללחצים סביבתיים, לשינויים פיזיולוגיים, לחוויות שונות. גמישות מוחית מועילה בדברים כמו לימוד שפה חדשה ולימוד נגינה בכלי.
מהן ההוכחות לגמישות מוחית?
מחקרי דימות מבניים ותפקודיים (מיפויי מוח שונים, MRI תפקודי) הראו שמיומנויות חדשות קשורות בשינויים במוח. הקורטקס (קליפת המוח) הוא החלק שאחראי, בין השאר, על הפעלת האיברים. אנו מכירים את האזורים שאחראים לאבירים שונים כמו ידיים ורגליים. כך, למשל, אף שהיד קטנה יותר מהרגל, הרי שתפקודיה מסובכים יותר מתפקודי הרגל, והייצוג של היד בקליפת המוח גדול מזה של הרגל.
פעילות היד של פסנתרן היא אדירה לעומת פעילות יד של אדם שאינו פסנתרן. ואכן במחקרי דימות נצפתה הגדלה בייצוג היד בקורטקס (קליפת המוח) של פסנתרנים. נצפתה הגדלת נפח של אזורים מסוימים במוח בקרב אנשים שנהיו נהגי מוניות בלונדון (בלונדון יש לעמוד בבחינות קשות מאוד - בעיקר של הכרת כל הסמטאות - כדי להפוך לנהג מונית).
מתי הגמישות הזאת עלולה לפגוע בנו?
לאחר אירועים שונים מתרחש תהליך שבו אזורים בריאים של המוח "תופסים פיקוד" כדי לפצות על חסרים. אבל התבנית החדשה של הפעלה עצבית יכולה בעצמה להוביל לארגון לקוי ולהפרעות קשות. דוגמאות: טינטון וכאבי פנטום (כאבים שחשים קטועי רגל או יד במקום שבו אמורה הייתה להיות היד או הרגל לאחר קטיעת האיבר).
חוקרים ניסו לבדוק במודלים של חיות האם ניתן להחזיר למוטב שיבוש עצבי. במסגרת הזאת התפרסם מחקרם של צוות חוקרים בראשות Engineer. החוקרים בדקו אפשרות להפעלה מחדש של תאי עצב במעגל פגום בקורטקס (קליפת המוח) השמיעתי, המקום שבו מפוענחים הצלילים שמגיעים מהאוזן דרך עצב השמע. הקורטקס השמיעתי מאורגן לפי תדירויות הטונים, מנמוך לגבוה (מפה טונוטופית). חשיפה לרמות גבוהות של רעש גורמת לשינויים משמעותיים בקורטקס השמיעתי. נוצר שיבוש של המפה הטונוטופית, יציאה של תאי עצב ממיקוד (תגובה לא סלקטיבית לטווח רחב של גירויים). האנומליות הפיזיולוגיות הן הבסיס לטינטון.
באמצעות השמעת קולות בד בבד עם גירוי של עצב הוואגוס (העצב התועה) בחולדות בריאות הסיקו החוקרים שיש שינוי של השדות הקולטים בתגובה לצלילים החדשים. הטיפול הזה יכול לתקן את ההפרעה העצבית במודל שבו נגרם הטינטון בעקבות חשיפת החולדות לרעש. החוקרים הוכיחו שתאי העצב הלא תקינים עקב הרעש חזרו למוטב בעקבות שמיעת טונים חדשים בסמוך לעצב.
עצב הוואגוס מעצבב אברים רבים, כולל לב ומערכת העיכול, וסעיפים שלו מגיעים עד לעור. הוא נושא בתוכו, בין השאר, סיבים תחושתיים שעובדים בשני הכיוונים. הסיבים שמגיעים למוח מתקשרים לאזורים שונים במוח. בעת גירוי של העצב מופרשים חומרים שונים שמשפיעים על אזורים אסטרטגיים וכך תורמים לפעילות תקינה.
ב־1997 אישר ה־FDA את הטיפול שתואר כאן כדי להתגבר על בעיות שונות ובהן: סוג מסוים של אפילפסיה, דיכאון עמיד, חרדה, מיגרנה, טינטון ופיברומיאלגיה.
איך מגרים את הוואגוס?
את העצב התועה מגרים בדרכים שונות: טכניקת נשימה מיוחדת, העלאת הלחץ התוך בטני, גירוי חשמלי דרך העור, שתילת התקן חשמלי שמגרה את העצב.
אנו עדיין רחוקים מהבנה שלמה של המנגנונים המולקולריים והפיזיולוגים שמחזירים למוטב את המוח. הבנה כזאת תעזור לפענוח תהליכים שונים במוח, לזיכרון, ללמידה ולתיקון השיבושים בהפרעות מגוונות שבהן מעורבת גמישות אשר הובילה לפעילות לא הולמת.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית