חמישה אחוזים מהאוכלוסייה לוקים בתסמונת דום נשימה בשינה, המתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות במהלך השינה.
האם מדובר בתסמונת מסוכנת? דום נשימה בשינה הוא תסמונת המוכרת כגורם סיכון לשתי מחלות מסוכנות: לחץ דם גבוה. שבץ מוחי.
בנוסף לכך, העייפות המוגברת של הסובלים בתסמונת מובילה לכך שהם מעורבים בשכיחות גבוהה יותר בתאונות דרכים ובתאונות עבודה. ההערכה היא כי תסמונת דום נשימה בשינה כרוכה בתחלואה ובתמותה מוגברים בשילוב עם נטל כלכלי כבד על מערכות הבריאות.
איך אפשר לדעת אם אני סובל מדום נשימה בשינה? אחד המאפיינים המובהקים ביותר של דום נשימה בשינה הן נחירות ליליות.
האם יש קשר בין התסמונת לבין עוצמת הנחירות? עד לאחרונה נבדקה השאלה האם יש קשר בין עוצמת הנחירות לבין חומרת ההפרעה, והחוקרים הסתמכו על דיווחי החולים, שלעתים קרובות אינם מהימנים.
רופאים במרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית ביקשו למצוא תשובה מדוייקת לשאלה ולצורך כך ערכו מחקר בו השתתפו יותר מ־3,000 איש. במהלך המחקר נבדקה עוצמת הנחירות הלילית במד דציבלים.
במחקר, שהתנהל במעבדת השינה של סורוקה, נמצא שיש קשר ישיר בין עוצמת הנחירות הליליות לבין חומרת דום הנשימה בשינה. ממצא זה תומך בהנחה המוקדמת של החוקרים.
נתון מעניין נוסף שעלה מתוך המחקר היה שבחלק מהחולים עוצמת הנחירה המקסימאלית שנמדדה במהלך הלילה הייתה יותר מ־80 דציבלים. עוצמה זו עלולה לגרום לנזק ישיר לשמיעה בחשיפה ממושכת. אגב, החוק להגנת הסביבה אוסר על השמעת רעש העולה יותר מ־50 דציבלים בשעות הלילה.
ממצא נוסף היה שנשים שנחרו בעוצמות דומות לגברים נטו שלא לדווח על כך בשאלון מוקדם. כן מצאו החוקרים שללא קשר לדום הנשימה בשינה, נבדקים שנחרו בעוצמה גבוהה סבלו מעייפות מוגברת במשך היום.
"המחקר מאשר הנחה מוקדמת, שיש קשר בין עוצמת הנחירות לבין חומרת דום הנשימה בשינה", אמר ד"ר נמרוד מימון, מנהל המחקר ורופא בכיר במכון לרפואת ריאות בסורוקה. לדבריו, אחת השאלות החשובות בה משתמשים כיום לסקירת מועמדים לביצוע בדיקה במעבדת שינה היא "האם אתה נוחר ואם כן האם עוצמת הנחירות גבוהה?".
שאלה זו מפרידה בין נבדקים בעלי סבירות גבוהה לבין נבדקים בעלי סבירות נמוכה להימצאות דום נשימה בשינה. כן נמצא שגם ללא דום נשימה בשינה עצם היותך נוחר בעוצמה גבוהה חושף אותך לעייפות יום מוגברת.
איך מטפלים בנחירות? "עד היום נטינו שלא לטפל בתופעת הנחירות עצמה מחוץ להקשר של דום נשימה בשינה", הוסיף ד"ר מימון. "הטיפול המקובל בהפרעות בשינה במבוגרים הינו באמצעות שימוש במכשיר הקרוי C-PAP במהלך הלילה. אם מתרגלים לשימוש נכון במכשיר, הוא פותר את הבעיה בהצלחה גבוהה" .
|