|
1. כדאי לבוא לביקור אצל רופא שיניים פעם בחצי שנה.
2. אל תקשיבו לרופא שיניים שמבטיח "שקט ל־20 שנה".
3. חניכיים מדממות בזמן צחצוח ואכילה מעידות על דלקת.
4. צילום שיניים הוא עניין הכרחי במסגרת האבחון והמניעה.
5. חשוב לצחצח שיניים אחרי ארוחת הבוקר, ומומלץ גם אחרי ארוחת הצהריים.
|
המיתוס: כואב לכם? זה הזמן לגשת לרופא
האמת: אתם קצת באיחור
הגעתם לטיפול שיניים כי כואב לכם? זה בהחלט מאוחר מדי. דלקות חניכיים ועששת, שתי המחלות העיקריות והמוכרות ברפואת השיניים, הן מחלות זיהומיות ועתירות חיידקים ש"אוהבות" כשמאחרים בטיפול. בשני המקרים מדובר בתהליך שמתחיל הרבה לפני שכבר כואב לנו. עששת כואבת בשלב שבו היא נוגעת במוך השן או קרובה אליו, ואילו דלקת החניכיים מטרידה אותנו כשיש כבר אבצסים וזיהומים ובמקרים קשים - כשהשיניים מתחילות להתנדנד.
מתי צריך להגיע לרופא השיניים?
לפחות אחת לחצי שנה לבדיקה שגרתית כשאין בעיות מיוחדות, ואחת לחודשיים או שלושה חודשים לטיפול מניעתי, בעיקר למי שמועדים לדלקות חניכיים או סובלים מעששת דוהרת כמו גם מגורמים מעודדי מחלה כגון הצטברות מהירה של אבנית. כיוון שאין אדם אחד דומה למשנהו, חשוב שרופא השיניים יתאים לכם טיפול ייחודי למצב הפה שלכם ויאבחן את מצבכם.
ועוד משהו: הימנעו מטיפולי חירום עד כמה שאפשר. מי שמגיע אחת לזמן מה ל"עזרה ראשונה" בלבד, לעולם יקבל טיפול חלקי ולקוי למחלתו האמיתית.
המיתוס: יש חשיבות לבחירת רופא השיניים
האמת: כל האמת ורק האמת
יש חשיבות רבה לבחירת הרופא הנכון - שהוא גם איש מקצוע מעולה וגם בן אדם שהצלחנו ליצור עימו קשר טוב, והוא נוסך בנו אמון וביטחון.
הרופא הנכון עושה בדיקה מקיפה שכוללת תצלומי רנטגן, שמסביר את התהליכים, שיכול להעניק מגוון רחב של טיפולים ומגבש תוכנית מקיפה שמותאמת במיוחד לכם. זה רופא שיש לו קבלות על לימודים באוניברסיטה מוכרת, ניסיון רב שנים והמלצות ממטופליו האחרים.
זה רופא שינהל את כל הטיפול, אך לא יהסס לשלוח אתכם למומחה לשתלים או למומחה לטיפולי שורש או לאורתודונט. זה רופא שיקפיד שתבואו לביקורת קבועה ותעשו בזמן טיפולים סטנדרטיים ולא יגיד לכם: "יהיה לכם שקט ל־20 שנה". לבסוף, הביטו סביב ובחרו ברופא שיש לו גב חזק: שמאחוריו עומדים מרפאה ותיקה ובעלת מוניטין או ארגון גדול שיעניקו לכם שירות כולל ובטוח.
המיתוס: דימום בעת צחצוח שיניים מנקה את החניכיים
האמת: לא ולא ועוד פעם לא
חניכיים מדממות בעת צחצוח או בעת אכילת תפוח עץ או גבינה צהובה, לדוגמה, מעידות על דלקת. כך גם אם החניכיים בצקתיות, אדומות או נפוחות וכואבות. במקרים כאלה גשו לרופא וטפלו בעניין, גם אם לא כואב לכם.
המיתוס: היגיינת פה ירודה עלולה להביא למחלות לב, ללידה מוקדמת ולדמנציה
האמת: נכון מאוד, ולכן יש להישמר שבעתיים
קיים קשר הדוק בין מחלות חניכיים ושיניים לבריאות ירודה ולהתפתחות מחלות קשות כמו מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה וזיהומים שונים ואפילו סיכוי ללידה מוקדמת בקרב נשים הרות ודמנציה בקרב קשישים.
הסיבה לכך פשוטה: הפה הוא מקום ייחודי בגוף שבו מעטה העור נפרד בחיבור שבין החניכיים לשיניים, מה שמאפשר לחיידקים לחדור ביתר קלות לתוך מחזור הדם. היגיינת פה ירודה, עששת ודלקות חניכיים עלולות לגרום לאותם החיידקים לחדור ולחבל במערכות הגוף השונות.
הדבר חשוב בעיקר לאנשים העומדים בפני ניתוחי לב, הקרנות או טיפולים כימותרפיים, כיוון שזיהום בפה עלול לגרום לכשל הניתוח או לכשל הטיפול כולו. לכן לפני כל הליך כזה יש לוודא שהשיניים והחניכיים במצב בריאותי טוב.
המיתוס: נטילת תרופות משפיעה לטובה גם על העששת
האמת: ההיפך הוא הנכון
אנשים שעוברים טיפולים כימותרפיים או נוטלים תרופות נגד לחץ דם גבוה, תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד אפילפסיה או תרופות פסיכיאטריות עלולים לסבול - במסגרת תופעות הלוואי - מחוסר רוק ומהתייבשות הפה, מה שמאיץ לא פעם התפתחות של עששת. רצוי שאנשים המטופלים בתרופות שונות ייוועצו ברופאי השיניים ויסכמו עימם על ביקורים תכופים, על טיפולי מניעה ועל מעקב קבוע אחר מצב השיניים.
המיתוס: אפשר לאבחן בעיות חניכיים ועששת בבדיקה פשוטה אצל הרופא
האמת: נכון, אבל לא לגמרי
אפשר אומנם לזהות את מצב הפה והשיניים בבדיקת רופא פשוטה, אולם כדי לקבל תמונה טובה יותר יש לעשות צילומי רנטגן מתאימים. אי־אפשר לזהות עששת במבוגרים או נסיגה וספיגה של העצם במסגרת מחלת חניכיים מתפתחת ללא צילום רנטגן. לכן צילום הוא עניין הכרחי במסגרת האבחון והמניעה.
המיתוס: צריך לצחצח שיניים בוקר וערב
האמת: נכון, אבל לא רק
שגרת צחצוח היא עניין מבורך. הצחצוח בערב חשוב כדי שלא נלך לישון עם ערימות של חיידקים, ואילו בבוקר יש לשטוף את מאגר החיידקים שהצטבר ולנקות את הפה. אלא שאם נצחצח שיניים בערב ואחרי כן נלגום כוס שוקו או לחלופין, אם נצחצח שיניים בבוקר ונאכל אחרי כן ארוחת בוקר - לא עשינו דבר למען בריאות הפה. רוצים לצחצח שיניים בבוקר בגלל הטעם הרע? צחצחו, אולם גם אחרי ארוחת הבוקר יש לבצע את הפעולה הזאת וכך גם בערב. בחו"ל נהוג לצחצח גם אחרי ארוחת הצהריים. אנשי היי־טק, סוחרים ומורים מתעכבים דקה או שתיים בשירותים לאחר ארוחת הצהריים ומצחצחים את שיניהם דרך קבע. מומלץ לאמץ את המנהג הזה גם אצלנו.
המיתוס: שינוי תזונה מועיל לבריאותנו
האמת: נכון מאוד, אבל יש להביא בחשבון שהוא עלול באותה המידה להזיק לשיניים
לא פעם אנחנו עושים שינויים בחיים. הופכים להיות צמחונים, טבעונים או להפך - בוחרים לשוב ולאכול בשר. שינוי בתזונה עלול להשפיע גם על הפה שלנו. לדוגמה, מי שבוחרים לפנות לתזונה טבעונית, ומזונם מתבסס בעיקר על פירות טריים וכן על פירות יבשים ועל מיצים טבעיים, צורכים כמות רבה של סוכר - מה שעלול להקל על התפתחות עששת. עשיתם שינוי בתזונה? היוועצו ברופא השיניים שלכם, והוא יסביר לכם כיצד תגנו על בריאות הפה.
המיתוס: ציחצחנו? אנחנו מסודרים
האמת: אז זהו, שלא. במקרה הזה חשובה הטכניקה לא פחות מהכוונה הטובה
ציחצחתם? כל הכבוד. אלא שצריך לדעת איך לעשות את זה נכון כדי לעשות את דברים ביעילות. יש ללמוד להחזיק את המברשת נכון ולבצע את תנועות הצחצוח כך שננקה היטב את המפגש בין החניכיים לשיניים, נשלוף את החיידקים החוצה ולא נדחוק אותם פנימה לתוך החניכיים. המברשות החשמליות מסייעת למי שקשה להם לעשות את הדברים ידנית. צחצוח הלשון? בהחלט מוסיף, בעיקר למניעת ריח רע מהפה. חוט דנטלי? חשוב מאין כמוהו לניקיון של האזורים בין השיניים שהמברשת אינה מגיעה אליהם.
המיתוס: לצחצח בגיל ילדות זו שטות
האמת: לא לצחצח בגיל ילדות זו שטות
מהיום שבו בקעה השן הראשונה, יש לצחצח לתינוק שלכם את השיניים ולהסיר משקעי חיידקים. יש לעשות זאת בזהירות, בעזרת פיסת בד גזה עדין. מחקר שבדק תינוקות לפני צמיחת השיניים העלה כי מי שהיו להם חיידקים מזיקים על הלשון עוד טרם בקיעת השיניים פיתחו נטייה גבוהה יותר לבעיות עששת בגילאי הילדות, לאחר בקיעת השיניים.
מגיל שנתיים מומלץ להגיע לביקורת אצל רופא השיניים.
עד מתי יש לסייע להם בצחצוח?
בערך עד הגיל שבו הם יודעים כבר היטב לשרוך את שרוכי הנעליים – גיל גן חובה או כיתות א' ו־ב'. אז הם גם מיומנים דיים להחזיק מברשת ולצחצח נכון.
הורים, שימו לב: כשאתם מנשקים את התינוק על פיו או מנקים את המוצץ שנפל על הרצפה באמצעות תחיבתו לפיכם – אתם גורמים נזק עצום לתינוק שלכם שכן אתם מעבירים אליו את כל מושבות החיידקים שלכם.
המיתוס: יש לבחור במרפאה שמנהלת בקרה רפואית על רופאיה, על הכלים ועל הציוד
האמת: כל מילה בסלע. תבחרו משהו טוב - תצאו עם חיוך מיליון דולר
בקרה רפואית פנימית היא עניין שנעשה בדרך כלל בתאגידים רפואיים של קופות החולים. במרפאות האלה, כמו כללית סמייל, מייחסים חשיבות רבה בקיומה של בקרה המתפרסת על פני כמה תחומים:
• מנהל של כל מרפאה מבקר את הרופאים במרפאתו בכל הנוגע לרישומים ברורים, לתוכניות טיפולים מסודרות ותקינות וכדומה.
• מנהל האזור מבקר את המרפאות על רופאיהן באופן דומה.
• רופא מטעם ההנהלה מבקר את הרופאים ברמה הרפואית ומוודא את הרמה המקצועית, את הגישה ואת הטיפול.
מעבר לביקורות האלה, רשת מרפאות סמייל מקפידה גם שרופא מומחה בשיקום הפה יבקר את התחום וכן שרופאים מומחים ברפואת שיניים לילדים יבקרו את הרופאים העוסקים בתחום. באחרונה אף נוסף מבקר נוסף המבקר את הטיפולים בהרדמה כללית לילדים.
המיתוס: יש שפע של חומרים לא רעים לכתרים ולסתימות
האמת: טפלו במקום שמשתמש בחומרים איכותיים עם תו תקן, אחרת תגרמו לעצמכם נזק לטווח הארוך
חשוב מאוד שהחומרים המוחדרים לשיניים, המשמשים לסתימות או לכתרים, יהיו איכותיים ועברו בקרת איכות ולא יתפרקו או ישחררו רעלים לחלל הפה.
החומרים והציוד שעימם עובדים בכללית סמייל מגיעים למרפאות לאחר שוועדת רופאים הכוללת גם מהנדסים בודקת את טיבם. הרופאים מוודאים שהחומר אינו מגיע ממקום עלום אלא מחברות מכובדות ומוכרות שעברו בדיקה אובייקטיבית באוניברסיטאות ובמכוני מחקר ופיתוח מהגדולים בעולם.
ד"ר חגי סלוצקי הוא רופא שיניים וסגן רופא השיניים הראשי ברשת כללית סמייל