סרטן ריאות הוא הגורם מספר אחת למקרי המוות המתרחשים כתוצאה מסרטן בקרב נשים וגברים. זהו גם סוג הסרטן הנפוץ בעולם המערבי. בישראל מתים מדי שנה במחלה זו בערך 150 גברים ו־50 נשים. יחס זה של 1:3 בין גברים ונשים אופייני גם למדינות מערביות אחרות.
מה תפקידן של הריאות?
הריאות אחראיות לספק חמצן למערכת הדם. גופנו זקוק לאספקת חמצן תמידית. מקורו של החמצן הוא באוויר שאנו נושמים. הריאות קולטות את החמצן מן האוויר ומעבירות אותו לכל חלקי הגוף באמצעות מחזור הדם. לכל אחת מהריאות נכנסו סימפון ראשי, שמסתעף לסימפונות צדדיים, שמסתיימים בשקי אוויר קטנים, הנקראים נאדיות. לתוך הריאות נכנסים גם עורקי הריאות, המובילים דם לא מחומצן, וגם להם יש הסתעפויות דומות כדי שיוכלו להזרים דם אל כל חלקי הריאות. כל נאדית עטופה בנימי דם ודרך דופנותיהן הדקים מתקיימים חילופי החמצן והפחמן הדו חמצני בין האוויר ובין הדם.
מהו סרטן?
גופנו מורכב מסוגים רבים של תאים. כאשר הגוף בריא התאים גדלים, מתחלקים, ומייצרים תאים נוספים, שנחוצים לשמירה על בריאות הגוף ועל תפקודו התקין. לעתים חל שיבוש בתהליך זה והתאים ממשיכים להתחלק ללא כל בקרה. גוש התאים הנוספים נקרא גידול. הגידול יכול להיות שפיר או ממאיר.
מה ההבדל בין גידול שפיר לגידול ממאיר?
גידול ממאיר מסכן חיים. הוא מתחלק ללא בקרה, יכול לחדור ולהרוס רקמות גוף בריאות ויכול לשלוח גרורות, כאשר התאים הסרטניים מתנתקים מהגידול הראשוני ומתפשטים בגוף באמצעות מחזור הדם או המערכת הלימפטית.
לעומת זאת, גידול שפיר אינו מסכן חיים. זהו גידול אשר ניתן להסיר אותו, וברב המקרים הוא לא חוזר ואינו שולח גרורות.
אילו סוגי סרטן ריאות קיימים?
הסרטן שמתפתח בריאות מתחלק לשני סוגים עיקריים, סרטן ריאות של התאים הקטנים (SCLC - Small Cell Lung Cancer) וסרטן ריאות של התאים שאינם קטנים (Lung Cancer NSCLC - Non-Small Cell). כל סוג של סרטן גדל ומתפשט באופן שונה והטיפול בו גם הוא שונה.
סרטן ריאות של התאים שאינם קטנים
סרטן ריאות של התאים שאינם קטנים שכיח יותרומאפיין בערך 80 אחוז מהמקרים. בדרך כלל הוא גדל ומתפשט באיטיות בהשוואה לסוג השני של סרטן הריאות. סוג זה של סרטן כולל בתוכו מספר סוגים של סרטן הריאות אשר מתנהגים באופן זהה:
• סרטן תאי קשקש (Squamous cell carcinoma): מאפיין 20 עד 25 אחוזים מחולי NSCLC. הסרטן מתחיל להתפתח בצינורות נשימה חיוניים שקטנים עם הזמן עקב הסרטן.
• סרטן מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma): מאפיין 50 עד 60 אחוזים מחולי NSCLC, והוא הנפוץ ביותר בקבוצה זו. הגידול הממאיר מתחיל להתפתח ליד מרקם חילופי גז של הריאה. במרבית המקרים סרטן זה הוא תוצאה ישירה של עישון סיגריות. במקרים שבהם אין עבר של עישון סיגריות, הסרטן נפוץ יותר בקרב נשים.
• סרטן של התאים הגדולים (Large cell carcinoma): סוג זה של זרטן מתאפיין בהתפתחותו המהירה של הגידול על מרקם הריאה. בדרך כלל קשה לגלות אותו, והוא מתגלה רק אחרי אבחונים רבים.
סרטן של התאים הקטנים
סרטן ריאות של התאים הקטנים (Small cell carcinoma) הוא אמנם פחות נפוץ, אבל הוא אלים יותר, גדל במהירות ושולח גרורות לאברים אחרים. סוג זה נקרא גם Oat cell carcinoma. הסרטן נוטה להתפתח בצינורות נשימה גדולים, וגדל במהירות רבה.סוג זה של סרטן ממאיר נגרם גם הוא ישירות עקב עישון סיגריות.
בנוסף לסוגי סרטן הריאות שצוינו (SCLC ו־NSCLC) ישנו סוג נדיר, נוסף, של סרטן ריאות הקרוי מזוטליומה (Mesothelioma)
מהם התסמינים של סרטן ריאות?
במרבית המקרים, סרטן הריאות אינו מלווה בתסמינים כלשהם בשלבים הראשוניים שלו. התסמינים מופיעים לרוב רק כאשר המחלה נמצאת כבר בשלב המתקדם שלה. התסמינים של סרטן ריאות כוללים בין השאר:
• אובדן תיאבון או ירידה במשקל.
• עייפות.
• שיעול חדש שהופיע ואינו נעלם.
• שינויים בשיעול כרוני קיים (מידע נוסף בכתבה שיעול כרוני).
• שיעול המלווה בכיח דמי (מידע נוסך בכתבה שיעול עם דם).
• קוצר נשימה.
• כאבים בחזה.
• צפצופים בנשימה.
• צרידות.
• דלקת ריאות שאיננה מגיבה לטיפול תרופתי.
התסמינים הללו אינם ספציפיים ויכולים להיגרם גם ממגוון של מחלות אחרות, אך בכל מקרה אם מופיעים תסמינים חדשים מומלץ לגשת לרופא המשפחה ולהיבדק.
מה הקשר בין סיגריות לבין סרטן ריאות?
את מרבית מקרי המוות כתוצאה ממחלת סרטן ריאות ניתן היה למנוע, מכיוון שעישון סיגריות אחראי לכמעט 90 אחוזים מכלל המקרים של סרטן ריאות. רמת הסיכון לחלות בסרטן ריאות עולה בהתמדה בהתאם למספר השנים וכמות הסיגריות שעישנת. גם מעשני סיגרים, נרגילות ומקטרות נכללים בקבוצת סיכון זו.
עשן הסיגריות מכיל בתוכו חומרים רבים שמוגדרים מעוררי סרטן (קרצינוגנים), והשינויים חלים ברקמת הריאות כמעט באופן מיידי. לאחר חשיפה חוזרת ונשנית, התאים הבריאים המרכיבים את הציפוי הפנימי של הריאות ניזוקים במידה הולכת וגוברת. במשך הזמן, נזקים אלה גורמים לתאים לנהוג בצורה חריגה ובסופו של דבר יתפתח גידול סרטני. מאחר שהריאות מכילות מספר רב של כלי דם וכלי לימפה, התאים הסרטניים יכולים להגיע לאברים אחרים, אפילו עוד לפני שהתסמינים של סרטן הריאות עצמו מופיעים. הפסקת העישון בכל גיל יכולה לצמצם משמעותית את רמת הסיכון להופעת סרטן ריאות.
נשים מעשנות או נשים שעשנו בעבר נמצאות בקבוצת סיכון גבוהה יותר לחלות בסרטן הריאות מאשר גברים אשר עישנו את אותה כמות הסיגריות. למרות שלא ברור לגמרי מדוע, מספר מומחים גורסים כי נשים הן פגיעות ורגישות יותר לחומרים מעוררי הסרטן הנמצאים בטבק. אחרים מאמינים כי הורמון האסטרוגן משחק תפקיד בעניין. ידוע גם כי נשים נוהגות לשאוף עמוק יותר מאשר גברים, והסבירות שהן יפסיקו לעשן היא נמוכה יותר.
לפרטים על הסדנאות לגמילה מעישון של הכללית, לחץ/י כאן.
אילו עוד סיבות יכולות לגרום להופעת סרטן ריאות?
• חשיפה לעישון פאסיבי: גם באנשים שאינם מעשנים רמת הסיכון לחלות בסרטן הריאות עולה אם הם נחשפים לעישון פאסיבי.
• חשיפה לגז הראדון: גז הראדון מופק על ידי פירוק טבעי של אורניום הנמצא באדמה, בסלעים או במים, והופך בסופו של דבר לרכיב באוויר אותו נושמים. הגז בלתי נראה, וחסר טעם וריח. עובדי מכרות חשופים לעיתים לרמות גבוהות של גז הראדון. למרות שרמות חריגות של גז הראדון יכולות להצטבר בכל מבנה, החשיפה המסוכנת ביותר לגז הראדון היא דווקא בסביבה הביתית. בחלק מחנויות חומרי הבניין ניתן למצוא ערכה שמאפשרת בדיקת ומדידת כמות הראדון בבניינים. ברגע שמסלקים את המפגע נעלמת הסכנה.
• חשיפה לאסבסט: סיבי אסבסט נוטים להישבר לחלקיקים זעירים, שיכולים לעוף באוויר ולהידבק אל הבגדים. כאשר שואפים סיבי אסבסט, הם עלולים לחדור לריאות ולהישאר שם, לגרום נזק לתאי הריאות ולהגביר את הסיכון לפתח סרטן ריאות.
• חשיפה לכימיקלים אחרים כמו זרניך (ארסן), כרום, ניקל או פיח זפת.
• גנטיקה: היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן הריאות.
• צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים: הכוונה ליותר ממשקה אלכוהולי אחד ביום לנשים, או יותר משני משקאות לגברים.
איך מאבחנים סרטן ריאות?
הרופא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית של החולה, הרגלי עישון, חשיפה לחומרים מסוכנים, והיסטוריה של מקרי סרטן במשפחה. נוסף לכך, הרופא יערוך בדיקה גופנית. לאחר מכן, יגיע תורו של ציום החזה.
האם צילום חזה יכול לאבחן באופן ודאי סרטן ריאות?
צילום חזה יכול לגלות סימנים שמעלים חשד לקיומו של סרטן. אם מזהים סימנים כאלה, תינתן הפנייה לבדיקת CT חזה, שהיא בדיקת הדמיה מדויקת יותר. אם קיימים גורמי סיכון, כגון עישון ממושך, הרופא המטפל יכול לשלוח לבדיקת CT חזה בכל מקרה, גם אם צילום החזה תקין, מאחר שסרטן ריאה בשלבים התחלתיים יכול להתגלות בחלק מהמקרים רק בבדיקת CT חזה ולא בצילום חזה.
האם צילום חזה ו־CT חזה הן בדיקות שגרה מומלצות?
בדיקת CT חזה וגם צילום חזה, אינן בדיקות שמיועדות לבדיקת סקירה לגילוי סרטן ריאות באוכלוסייה בריאה. בדיקות אלה כרוכות בקרינה גבוהה, כאשר בדיקת CT כרוכה ברמת קרינה יותר גבוהה מצילום חזה.
מתי יודעים באופן ודאי כי מדובר בסרטן ריאות?
אבחנה סופית של סרטן ריאות נקבעת בבדיקה מיקרוסופית של תאי הסרטן. לצורך אבחנה זו מבצעים ביופסיה, במהלכה נוטלים קטע רקמה קטן מהריאה לבדיקה תחת המיקרוסקופ אצל רופא פתולוג. את הרקמה ניתן להשיג במספר דרכים:
• ביופסיה באמצעות מחט: מחט מוחדרת דרך בית החזה אל הגידול, ובאמצעות שאיבה נוטלים תאים לבדיקה פתולוגית. לעתים משתמשים בסריקת CT תוך כדי ההליך הזה.
• דיקור נוזלים מבית החזה (Thoracentesis): הרופא מחדיר מחט ושואב נוזל מהקרום שעוטף את הריאות, את הנוזל מעבירים לבדיקה פתולוגית.
• ברונכוסקופיה (Bronchoscopy): הרופא מכניס צינורית דקה ומאירה (הקרויה ברונכוסקופ) דרך האף או הפה לתוך הריאות. דרך הצינורית ניתן לבחון את הרירית של הסימפונות. הרופא יכול לאסוף דגימה בעזרת מחט, מברשת או כלים אחרים. הרופא יכול גם לשטוף את האזור במים ולאסוף תאים במים. את התאים או את דגימת הרקמה שנלקחת באמצעות הברונכוסקופ מעבירים לבדיקה פתולוגית.
• טוראקוסקופיה (Thoracoscopy): המנתח מבצע מספר חתכים קטנים בחזה ובגב. לאחר מכן המנתח מחדיר צינורית דקה ומאירה ומחפש אזורים החשודים לגידול בריאות. אם נמצאים כאלה אזורים, נלקחת ביופסיה, שנשלחת לבדיקה פתולוגית.
• טוראקוטומה (Thoracotomy) – המנתח פותח את החזה בעזרת חתך אחד ארוך ואז מבצע הסרה של בלוטות לימפה ורקמות אחרות. את הרקמות שולחים למעבדה לבדיקה הפתולוגית.
• מדיאסטינוסקופיה (Mediastinoscopy): המנתח מבצע חתך בחלקה העליון של עצם החזה. אז המנתח מחדיר צינורית דקה ומאירה (הקרויה מדיאסטינוסקופ) ומחפש אזורים החשודים לגידול בריאות. במידה ונמצאים כאלה אזורים, נלקחת ביופסיה, שנשלחת לבדיקה פתולוגית.
זיהו אצלי סרטן ריאות. מה השלב הבא?
אם אכן אובחן סרטן ריאות, השלב הבא הוא קביעת מידת התפשטות הגידול. תהליך זה נקרא Staging. בשלב זה קובעים כמה הגידול מפושט, והאם הגידול התפשט לבלוטות לימפה או שלח גרורות לאיברים אחרים. לצורך קביעת התפשטות הגידול מבצעים בדיקות נוספות: טומוגרפיה ממוחשבת (C.T), הדמיה מגנטית (MRI), הדמיה באמצעות איזוטופים (PET CT), ומיפוי עצמות.
איך מטפלים בסרטן ריאות?
קביעת תוכנית הטיפול תלויה במספר מרכיבים, כולל סוג הסרטן, גודלו, מיקומו, מידת התפשטותו ומצב בריאותו הכללית של החולה. ניתן לשלב מספר סוגי טיפולים.
האם אפשר להיפטר מסרטן ריאות בניתוח?
אפשר להסיר גידול סרטני מהריאה, אם מדובר בסרטן ריאות מסוג NSCLC, שנמצא רק בריאה אחת ולא התפשט באיברים אחרים של הגוף. בנוסף לכך, חשוב להעריך את מידת יכולתו של החולה לשרוד ללא החלק המוסר. סוגי הניתוחים נעים בין הסרת אונה אחת, הסרת שתי אונות או הסרת כל הריאה.
סוג הניתוח שיתבצע תלוי במיקומו של הגידול. ניתוח להסרת חלק קטן של הריאה נקרא כריתה חלקית של הריאה (Resection). כאשר המנתח מסיר אונת ריאה שלמה, הניתוח נקרא כריתת אונה (Lobectomy). לעתים אין ברירה אלא לכרות בניתוח ריאה שלמה (Pneumonectomy). חלק מהגידולים אינם ניתנים לניתוח בשל גודלם או מיקומם, וחלק מהחולים אינם יכולים לעבור ניתוח בשל מצב בריאותם הירוד.
מתי ממליצים על כימותרפיה?
כימותרפיה היא שיטת טיפול הנסמכת על תרופות נגד סרטן, שמשמידות את התאים הממאירים בכל הגוף. זהו הטיפול העיקרי בסרטן ריאות מסוג SCLC. גם במקרים של סרטן ריאות שהוסר בניתוח, עלולים להיות תאי סרטן באברים סמוכים או במקומות אחרים בגוף, ולכן נותנים טיפול כימותרפי גם לאחר ניתוח. הטיפול הכימותרפי מסייע בדיכוי התאים הסרטניים או בהקלת הסימפטומים. התרופות הכימותרפיות ניתנות דרך הווריד (בהזרקה או בעירוי), או בגלולות.
מתי ממליצים על הקרנות?
הקרנות (רדיותרפיה) היא שיטת טיפול, שבמהלכה מקבל החולה קרינה בעוצמה גבוהה אל הגידול בכדי להרוס אותו. הטיפול הוא מקומי ומשפיע רק על אזור ההקרנה. לעתים יקבל החולה טיפול קרינתי לפני הניתוח במטרה להקטין את ממדי הגידול, כדי שהניתוח יהיה קל יותר, או אחרי הניתוח במטרה להרוס את התאים הממאירים שנשארו באזור הניתוח.
במקרים מסוימים ניתן להשתמש בטיפול קרינתי, שלעתים משולב עם טיפול כימותרפי, כטיפול עיקרי במקום ניתוח.
טיפול קרינתי יכול להינתן גם כדי להפחית את עוצמת הסימפטומים, כמו למשל, במקרים של קוצר נשימה.
ברוב המקרים ההקרנות ניתנות באמצעות מכונת ששולחת גלי אנרגיה למקום הגידול, אולם לאחרונה נעשה שימוש גם בטכנולוגיה של השתלת מכל זעיר המכיל חומר רדיואקטיבי אל מקום הגידול. החומר הרדיואקטיבי משתחרר בהדרגה וגורם להרס הרקמה הגידולית. כמו הכימותרפיה גם הטיפול הקרינתי פוגע מלבד בתאים הממאירים גם בתאים בריאים.
מהי תרפיה פוטודינמית?
תרפיה פוטודינמית (Photodynamic therapy) היא סוג של טיפול באמצעות לייזר, בו מזריקים חומר כימי מיוחד אל זרם הדם ש"נדבק" אל התאים הממאירים למשך זמן רב. קרני הלייזר מכוונות אל אותם תאים שמסומנים על ידי החומר הרדיואקטיבי.
בטיפול זה משתמשים על מנת להקל על הסימפטומים, לפקח על דימומים ולשפר את הנשימה. ניתן להשתמש בשיטת טיפול זו אצל חולים שיש להם גידולים זעירים, בעבורם הטיפולים המקובלים אינם מתאימים. תופעת לוואי שכיחה של הטיפול היא רגישות בעור ובעיניים במשך ששה שבועות או יותר אחרי הטיפול. במהלך תקופה זו מומלץ לחולים להימנע מחשיפה לאור שמש או לאור מלאכותי חזק.
מה קורה אחרי שהטיפולים מסתיימים בהצלחה?
לאחר הטיפול נכנסים למסגרת מעקב, במהלכה עוברים בדיקות תקופתיות, שנועדו להבטיח את תוצאות הטיפול, וכן ועל מנת לאבחן מוקדם ככל שניתן אם הסרטן חזר או שהתפשט לאיבר אחר. בדיקות המעקב כוללות אנמנזה, בדיקה גופנית, צילומי רנטגן, או בדיקות מעבדה. אם התגלו בעיות רפואיות כלשהן או תסמינים כלשהם בין מועדי בדיקות המעקב יש לפנות לרופא המטפל.
ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית לרפואת משפחה בקבוצת כללית ומנהלת פורום בריאות המשפחה