סרטן הערמונית (פרוסטטה) הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים, ומדי שנה לוקים במחלה כ־1,500 ישראלים. בין שלל הבדיקות שעובר גבר מגיל העמידה ואילך, נכללת לעתים בדיקת PSA כבדיקת סריקה לסרטן בלוטת הערמונית. מתי הבדיקה הזאת נחוצה והאם באמת מומלץ לכל גבר בן 50 פלוס לעבור את הבדיקה?
מטרתה של בדיקת סריקה לסרטן, היא גילוי בשלב מוקדם בו עדיין אין סימנים ותסמינים - ואז לטפל כדי לרפא. דוגמאות מובהקות לבדיקות כאלה הן ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד וקולונוסקופיה לגילוי סרטן המעי הגס. אם לא מטפלים בסרטן מעי הגס, הוא מתפשט וגורם למוות. אותם דברים נכונים גם לגבי סרטן השד. למעט מקרים נדירים, אין כלל שאלה האם לטפל סוגי סרטן אלה בעקבות גילוי והדבר ברור מאליו.
מה השוני בין בדיקה לגילוי סרטן הערמונית לבין ממוגרפיה?
סרטן בלוטת הערמונית (פרוסטטה) שונה בהתנהלותו מסרטן השד ומסרטן המעי הגס, כיוון שבמקרים רבים מי שלקה בסרטן זה אינו נפטר עקב הסרטן, אלא מת מסיבה אחרת.
מה אומרת הסטטיסטיקה?
הסיכון ללקות בסרטן בבלוטת הערמונית (פרוסטטה) במשך החיים הוא 16 אחוזים, אך הסיכון למות מסרטן בבלוטת הערמונית הוא שלושה אחוזים בלבד. בניתוחים לאחר המוות שנעשו מסיבות שונות, התגלה סרטן בבלוטת הערמונית בקרב אחוז גבוה מהגברים, וזאת בלא שהיה ולו סימן קלוש לקיומו בהיותם בחיים.
איך מטפלים בסרטן הערמונית?
גם אם מוצאים סרטן בתוך בלוטת הערמונית, בלא שיש מפושטות וללא סימנים וללא תסמינים, אין אחידות דעים איך לטפל בסרטן הערמונית, אם בכלל. לא ברור אם צריך פשוט לעקוב (ייתכן שאם לא היו עושים את הבדיקה ולא היו מגלים, לא היה צריך לעקוב, והאדם היה עובר את חייו בלא דאגה ובלא שהמחלה הייתה מתפתחת כהוא זה) או לתת טיפול כירורגי, טיפול הורמונלי, טיפול כימותראפי או קרינתי - עם כל תופעות הלוואי שכרוכות בכך.
מהי בדיקת סריקה טובה?
בדיקת סריקה טובה צריכה להיות כזאת שאחוז גבוה של האנשים עם ממצא פתלוגי יהיו אכן חולים, ואחוז גבוה של האנשים עם בדיקה תקינה יהיו אכן בריאים.
לפחות בנושא של תוצאה פתולוגית, הבדיקה אינה טובה כי מצבים שונים עלולים לגרום לתוצאה פתולוגית - שהחשוב מכולם הוא הגדלה שפירה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה), דבר נפוץ ביותר עם העלייה בגיל. וכך להרבה אנשים ללא סרטן, הבדיקה תראה ממצא פתלוגי.
כשיש בדיקה פתולוגית, יש להמשיך בברור, וזה אומר בדיקות כמו ביופסיה בעזרת אולטרה סאונד דרך החלחולת (רקטום). כלומר, אדם ללא סרטן בבלוטת הערמונית, עושה לתומו בדיקת סריקה, היא יוצאת פתולוגית, ואז על לא עוול בכפו הוא נאלץ הוא לעבור בדיקה שאינה נעימה - וזאת בלשון המעטה.
האם הבדיקה עצמה (PSA) אינה טובה?
הבדיקה עצמה היא מצוינת ומשתמשים בה בנסיבות ברורות וביניהן:
• סריקה לגברים בקבוצת סיכון מוגבר לסרטן בלוטת הערמונית.
• מעקב דינמי בקרב אנשים עם סרטן בלוטת ערמונית מפושט, כשרוצים לראות אם יש תגובה לטיפול.
מה אומרים מחקרי האיכות?
שני מחקרי ענק איכותיים, אירופי ואמריקני, בדקו את מועילות הבדיקה. במחקר האירופי (ERSPC) השתתפו גברים בני 50 עד 74, ובתוכם הייתה קבוצת התערבות לה הוצעה סריקה וקבוצת ביקורת לה לא הציעו את בדיקת הסריקה. בניתוח תוצאות המחקר, לאחר תשע שנים, נאמר שללא הטיות (לכל מחקר יש מעין שיבושים הקרויים הטיות שכשמן כן הן - מטות את התוצאה) נראה כי, אין יתרון בסריקה. במחקר האמריקני (PLCO) נקבע לאחר שבע שנים, כי לא היה כל יתרון מבחינת מניעת מוות מסרטן בלוטת הערמונית בקרב הנבדקים.
מה בעצם הנזק בסריקה?
• אי נוחות עקב צורך בבדיקות נוספות כמו ביופסיה.
• מתח נפשי עקב העובדה שהגבר יודע שיש לו סרטן בלוטת הערמונית (העובדה שייתכן מאוד שהסרטן יישאר ממוקם אינה מנחמת כלל).
• הידע שגם תשובה טובה לא שוללת את האפשרות לקיומו של סרטן הערמונית.
• אבחנת יתר שתורמת לכך שהרבה גברים עם סרטן ערמונית בשלב מוקדם עלולים לקבל טיפול אגרסיבי ומיותר.
למה הבדיקה לאיתור סרטן הערמונית נעשית בחופשיות יחסית, אצל גברים מעל גיל 50 - לעתים אחת לשנה?
הקהילה הרפואית אינה משדרת אחידות בתפישתה את מהות הבדיקה. יש דעות שונות בקרב רופאי המשפחה, האורולוגים והאונקולוגים. בנוסף, לעתים קורה שאיש ציבור עובר את הבדיקה. עקב תוצאה חריגה הוא עובר ביופסיה ומתגלה אצלו סרטן מקומי ללא כל מפושטות. במסגרת החובה לידע את האזרחים מן השורה באשר לבריאותו, יוצאת הודעה דרמטית לציבור על המחלה. ייתכן שהדבר משפיע וגורם לאחרים לבקש את הבדיקה.
מה צריך בעצם לעשות?
• חייבים לדעת כי מדובר בבדיקה שעשויה לתרום לצמצום תמותה במידה קטנה.
• חייבים לדעת כי יתרונות הבדיקה לא תמיד גוברים על נזקי הטיפול ועל הירידה באיכות החיים - וזאת בעקבות המתח הנפשי והטיפול.
• חייבים לדעת כי תוצאת הבדיקה עלולות להוביל לבדיקה נוספת ולא נעימה - ביופסיה.
ארגון הרופאים הפנימאים האמריקני American College of Physicians מציע את המידע הבא בעבור גברים שרוצים לעבור את הבדיקה:
• מבחינת מניעת תמותה, סריקה נשנית וטיפול אגרסיבי - התועלת בבדיקה מוגבלת.
• לבדיקת הסריקה עלולות להיות התוצאות הבאות: אדם בריא עם בדיקה פתולוגית ואדם חולה עם בדיקה תקינה.
• הסיכון שאחרי הבדיקה תהיה בדיקה פולשנית הוא גבוה.
• דרוש טיפול אגרסיבי כדי לממש תועלת מגילוי הסרטן.
• הטיפולים עלולים להיות קשורים בסיכון קטן מאוד לתמותה מוקדמת ולבעיות כרוניות - בעיקר בנוגע לתפקוד מיני ולתפקוד מערכת השתן.
• גילוי מוקדם עשוי להציל חיים.
• גילוי מוקדם וטיפול עשויים לשנות את מהלך המחלה.
קצת מבלבל! האם במקומות אחרים המסר ברור יותר?
באירופה ובארצות הברית נעשו מחקרים רבים על מתן מידע כגון זה. המידע הועבר בצורת שיחות, סרטי וידיאו ועלונים. המחקרים בדקו כיצד הופנם המסר אצל מטופלים, שביקשו לעשות בדיקת סריקה. מסר שהועבר בצורה ברורה ברוח המידע שבסעיף הקודם, תרם לכך שאנשים שקלו יותר אם לעשות את הבדיקה ותרם לכך שחלק מהאנשים ויתרו על ביצוע הבדיקה.
ובשורה התחתונה?
ברור שהדברים אינם קלים לעיכול, ברור שאינם מקובלים על כולם, ברור שיהיו כאלה שיחשבו שמדובר בניסיון למנוע בדיקה חיונית מאדם שזכאי לה. עם כל זאת, חשוב שהדברים יאמרו, כי נראה שלעתים - בשם זכות המטופל לבדיקה כביכול חיונית וחשובה - הרופאים נוטים להיכנע ללחץ המטופל, ללחץ שלנו, ללחץ העבודה השוחקת ולחשוב מעט פחות איך לעשות את הרפואה הכי טובה שאנו יודעים לעשות.
ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר בכיר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית