מכה מתחת לחגורה: סרטן האשכים

סרטן אשכים הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים בני 20 עד 35, ומשערים שכאחד מתוך 300 גברים יחלו בסרטן הזה במהלך חייהם. היארעות (מקרים חדשים בשנה) של סרטן האשכים היא 3.7 לעשרת אלפים גברים.

האם יש עלייה בשכיחות המחלה?
נראה שבשנים האחרונות קיימת מגמת עלייה במספר החולים בסרטן האשכים בעולם המערבי. הסיבה לגידול במספר החולים היא קרוב לוודאי השפעות סביבתיות.

האם מדובר בסרטן שקשה לרפא?
להפך: סרטן האשכים ניתן לריפוי מלא ברוב המקרים. הודות לשימוש נרחב בטכניקות אבחון וטיפול מתקדמות שיעור הריפוי עומד על כ־90 אחוזים - גם במקרים שהאבחנה הייתה שהסרטן הוא כבר גרורתי.

מקורו של סרטן האשכים במרבית המקרים (95 אחוזים) הוא בתאי נבט באשך  (Germ Cell Tumor). בקבוצה הזאת יש תת־חלוקה לשתי קבוצות: Seminoma ו־Non Seminoma Germ Cell. לחלוקה הזאת יש חשיבות בגישה הטיפולית ובפרוגנוזה.

מהם גורמי הסיכון לסרטן האשכים?
עד היום לא ידוע בוודאות מה הגורם לסרטן האשכים. עם זאת זוהו גורמי סיכון שמעלים את הסיכון לחלות במחלה:

• אשך טמיר - בגברים בעלי אשך טמיר (אשך שלא ירד לשק האשכים) קיים סיכון של פי 3 עד פי 14 להתפתחות הסרטן בשני האשכים, הטמיר והתקין. ניתוח קיבוע האשך בשק האשכים אינו מוריד את הסיכון ללקות בסרטן, אך מקל על המעקב ועל האבחנה אחר האשך.

• גנטי - קיימת שכיחות מוגברת אצל מי שקרובי משפחה שלהם מדרגה ראשונה חלו במחלה, אך עד כה לא בודד או הוגדר הגן האחראי לכך.

• גידול דו־צדדי - סיכון מוגבר קיים אצל גברים שעברו ניתוח לכריתת אשך בשל סרטן. לכן מומלץ להם לעבור מעקב תקופתי אחר האשך הנותר.

• קרינה - גברים שנחשפו לרמות קרינה גבוהות (עקב טיפול קרינתי או בגלל נזקי תעסוקה) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן אשכים וכפועל יוצא חייבים להישאר במעקב.

איך מאבחנים בזמן סרטן באשכים?
אבחנה של סרטן האשכים נעשית במישוש של גוש באשך. לרוב מדובר בגוש נוקשה שאינו כואב. הגוש יכול להיות קטן, אך עם הזמן הוא יכול לגדול ולעיתים הוא תופס את רוב רקמת האשך. לעיתים מופיע נוזל סביב האשך (הידרוצל), וכל גבר עם הידרוצל חדש צריך להיבדק ולעבור בדיקת אולטרסאונד אשכים.
 
גידולי אשך פגיעים יותר, ולכן דימום בתוך האשך לאחר מכה דורש בירור כדי לשלול סרטן אשכים.
 
בדיקות נוספת:
כדי לקבל מידע ראשוני על הסוג ועל המידה של התפשטות הסרטן עושים כמה בדיקות דם והדמיה:

אולטרסאונד אשכים - יאמת אם מדובר בגוש מחשיד ואת מידת המעורבות של האשך.

CT בטן - ברוב המקרים סרטן האשכים מתפשט תחילה לבלוטות הלימפה בחלל האחורי ציפקי (Retro Peritoneum). הימצאות בלוטות לימפה מוגדלות תשנה את ההחלטה בנוגי לטיפול ומכאן החשיבות הרבה של עשיית סי־טי (CT) בטן.

צילום חזה - נעשה כדי לברר אם יש גרורות בריאות. על פי הצורך יבוצע גם CT חזה.

סמני דם (Tumor markers) - בסוגים שונים של סרטן האשכים יימצאו סמנים בדם שיהיו מוגברים. לרמות סמני הדם קיימת חשיבות כפולה הן בנוגע לטיפול הראשוני והן במעקב אחר חולה שקיבל טיפול עקב סרטן האשכים.

ספירת זרע - לרוב הגברים שסובלים מסרטן האשכים יש ספירת זרע נמוכה בזמן האבחנה. חשוב להקפיא זרע לפני הטיפול הניתוחי והכימותרפי כדי שבמועד מאוחר יותר ניתן יהיה לעשות הפריה.

איך מטפלים בגבר שחלה בסרטן האשכים?
הטיפול הטוב ביותר בגבר שלקה בסרטן האשכים הוא משולב: של רופא אורולוג, של רופא אונקולוג ובמידת הצורך של פסיכולוג.

הטיפול האונקולוגי מתחיל לרוב בכריתת האשך הנגוע. חשוב לסלק את מקור הסרטן ולקבל אבחנה היסטולוגית מדויקת, ולפיה יוחלט על המשך הטיפול.

האם אפשר לקיים חיי מין תקינים עם אשך אחד?
אשך אחד מספיק כדי לשמר זקפה תקינה וברוב המקרים גם פוריות תקינה. עם זאת, אם החולה נזקק לכימותרפיה, תיתכן פגיעה ביכולת לייצר זרע באשך הנותר.

לעיתים בזמן ניתוח לכריתת האשך ניתן להכניס תותב במקום האשך שנכרת, וזאת כדי לשמור על מראה טבעי. הכנסת תותב נעשית מטעמים קוסמטיים בלבד ותלויה ברצונו של המטופל.

מה קורה אחרי הניתוח?
לאחר כריתת האשך יוכתב הטיפול המשלים על פי סוג הסרטן, דרגת התפשטותו, הימצאות בלוטות לימפה נגועות, גרורות מרוחקות ורמות של הסמנים.

נהוג לחלק את סרטן האשכים לדרגות סיכון שונות ולשלבים. אחת החלוקות המקובלות היא חלוקה לשלושה שלבים:
שלב 1 - מחלה מקומית.
שלב 2 - פיזור גרורתי מתחת לסרעפת.
שלב 3 - פיזור גרורתי מעל הסרעפת.

ישנן כמה אפשרויות לטיפול משלים במחלה: מעקב בלבד, טיפול קרינתי, כימותרפיה, כריתת בלוטות לימפה מהחלל האחור ציפקי.

מה הסיכוי לריפוי?
הסיכוי לריפוי של סרטן אשכים גבוה מאוד - כ־90 אחוזים. גם במקרים של סרטן גרורתי ואפילו של סרטן אשכים עם גרורות למוח (לדוגמה, רוכב האופניים לנס ארמסטרונג) ניתן להגיע לריפוי.

לאחר הטיפול הראשוני חשוב להיות במעקב צמוד בשל הסיכוי להישנות של גידולים גם לאחר כמה שנים וגם כדי לאבחן מוקדם תופעות לוואי של הטיפולים הקרינתיים והכימותרפיים.

ד"ר עמוס נאמן הוא מומחה באורולוגיה ואורולוגיית ילדים, ורופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז רפואי מאיר, מקבוצת כללית