במחלת הקטרקט נוצרת עכירות בעדשת העין והיא שכיחה בעיקרבמבוגרים. עם זאת, קטרקט יכול להופיע גם בתינוקות - מיד לאחר לידתם. במקרים אלה, המחלה יכול להפריע להתפתחות התקינה של מערכת הראייה בשנות חייו הראשונות של הילד, ואם לא מטפלים בקטרקט ייגרם נזק בלתי הפיך לראיה.
לעדשת העין תפקיד חשוב במיקוד ויצירת תמונה ברורה על הרשתית. קרני האור עוברים לתוך העין דרך העדשה, וכדי שנקבל תמונה ברורה - העדשה חייבת להיות שקופה. בכל מקרה בו מופיע עכירות בעדשה, המצב נקרא קטרקט, או ירוד בעברית. במצב זה, מעבר קרני האור לתוך העין אינו תקין. כתוצאה מהקטרקט, מתקבלת תמונה מטושטשת על הרשתית והאדם אינו רואה ברור.
האם קטרקט בתינוקות הוא מצב שכיח ?
לא, קטרקט בתינוקות נדיר מאוד ועל פי מחקרים שונים שכיחותו היא כ- 0.03 אחוזים מבין הילודים. כלומר, לשלושה תינוקות מתוך עשרת אלפים יהיה קטרקט מולד. ברוב המקרים מופיע הקטרקט עם מומים מולדים אחרים ובכמחצית מהמקרים יש סיפור משפחתי של קטרקט מולד. הקטרקט יכול להופיע בעין אחת או בשתיהן. מקרים דו-עיניים יופיעו יותר על רקע תורשתי. ככל שהקטרקט בולט יותר הוא יפריע יותר לראייה וימנע התפתחות תקינה של מערכת הראייה אחרי הלידה. בנוסף, צפויה להתפתח עין עצלה.
איך מאבחנים קטרקט מולד?
חשוב לאבחן קטרקט מולד כבר בשבועות הראשונים לחיים. רפלקס לבן מאישון העין (שנראה לבן במקום שחור) הוא הסימן החיצוני הבולט ביותר לקטרקט בתינוקות וילדים. בכל מקרה של חשד לקטרקט בתינוק, יש לפנות עם הילד לבדיקה יסודית אצל רופא עיניים, אשר יוודא אם אכן מדובר בקטרקט, מה דרגתו והאם יש מומים נוספים בעין בנוסף. לא בכל מקרי הקטרקט המולד תהייה הפרעה לראיה.
כיצד מטפלים בקטרקט מולד?
אם הקטרקט מפריע בראייה, חייבים לעבור ניתוח להוצאת הקטרקט - מוקדם ככל האפשר. לאחר הניתוח חשוב לתקן את הראייה באמצעות עדשות או משקפיים בכדי לאפשר את ההתפתחות התקינה של מערכת הראייה לאחר ולמנוע התפתחות עין עצלה.
השתלת עדשות תוך-עיניות בניתוחי קטרקט מולד היא בעייתית ולרוב אינה מומלצת. במקרים של קטרקט בשתי העיניים, ניתן לדחות את הניתוח לגיל שלוש או ארבע.אם הקטרקט הוא בעין אחת, הניתוח יתבצע בשבועות הראשונים לחיי התינוק. לאחר מכן "יסגרו" את העין הבריאה, בדומה לטיפול בעין עצלה, כדי לעודד את קליטת התמונה על ידי העין המנותחת. בכדי למנוע עין עצלה חשוב להרגיל את המוח של התינוק לקבל תמונה גם מהעין החולה ועל ידי כך לאפשר התפתחות מלאה של הראייה מהעין שנותחה.
מה התוצאות של הטיפול בקטרקט מולד ?
אם הקטרקט הופיע בעין אחת, המוח של התינוק יעדיף תמיד את התמונה מהעין הבריאה והסיכוי לפתח עין עצלה למרות הניתוח הוא גבוה למדי. אם הקטרקט הופיע בשתי העיניים וטופל בזמן ובהצלחה, ההתפתחות בשתי העיניים עשןיה להיות תקינה. סיבוכים אחר ניתוחיים מאוחרים כגון גלאוקומה, פזילה או היפרדות הרשתית יכולים להופיע ולהשפיע אף הם על הראייה לטווח הרחוק.
האם יש קשר בין קטרקט מולד למחלות אחרות?
כן, הקטרקט המולד יכול להיות חלק משורה של מומים מולדים בעין או באברי הגוף האחרים של התינוק. טראומה לעין בזמן הלידה או לפניה (בעת בדיקת מי שפיר, למשל) יכולה לגרום לקטרקט מולד. זיהום נגיפי במיוחד בנגיף האדמת בזמן ההיריון יגרום לקטרקט מולד ולמומים אחרים נלווים. נגיפים אחרים היכולים לגרום להדבקת העובר והיווצרות קטרקט מולד כוללים את נגיף ההרפס ונגיף ה- CMV. גם הדבקת העובר בפרזיט הטוקסופלזמוזיס (השכיח בחתולים) בעת ההריון יכולה לגרום לקטרקט מולד. ירידת רמות הסוכר בדם אצל העובר, מחלת שרירים מולדת ומומים כרומוזומליים שונים יכולים כולם לגרום לקטרקט מולד בנוסף למומים אחרים בגופו.
אצל פגים שכיחות הקטרקט המולד גבוהה יותר מאשר אצל תינוקות, אשר נולדו בזמן ובמשקל תקין. לכן חשוב לבדוק היטב את עיניהם של הפגים בימים הראשונים לאחר היוולדם. עם הקטרקט המולד יכולים להופיע מומים כגון: חרשות, פיגור שכלי, מומים בכליות ומומים בלב.
מה חשוב לזכור?
חשוב לאבחן קטרקט מולד כבר בשבועות הראשונים לחיי התינוק. רפלקס לבן מהאישון של הילד יכול להעלות את החשד לקטרקט. עם קביעת האבחנה של קטרקט מולד, יש לערוך בדיקת עיניים מלאה ובירור רפואי מלא של התינוק, כולל בדיקות מעבדה שונות ובירור גנטי שלו ושל בני המשפחה. הטיפול בקטרקט מולד תלוי במצב הקטרקט ובמידת ההפרעה לראייה. ברוב המקרים של קטרקט בעין אחת, יבוצע הניתוח כבר בשבועות הראשונים לחיי התינוק. בקטרקט בשתי העיניים ניתן לעתים לחכות מספר שנים. הסרת הקטרקט בניתוח היא רק התחלת הטיפול במחלה ואחר כך נדרשים מעקב תכוף וטיפול ממושך אצל רופא העיניים.
ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת הכללית