יש אנשים שאת רוב החיים שלהם רואים מבעד לזגוגיות משקפיים ועדשות מגע. אצל רבים מהם אפשר לדפדף באלבום המשפחתי ולמצוא תמונות מיום ההולדת של גיל שלוש, כשאת החיוך המתוק והתמים עוצר זוג משקפיים המגיע עד הלחיים. לאלה שגדלו עם משקפיים על הפנים לא צריך להזכיר את הפס על האף, הזיעה והעיבוי על העדשות ואת החיפוש המתמיד אחר המשקפיים בבוקר.
גיא גזיאל, איש מכירות מרחובות, נפרד בגיל 32 מהמשקפיים, שאותן החל להרכיב מגיל שלוש. הוא עשה כן בעזרת טכנולוגיה חדשה, אינטרלאסיק, שהובאה גם לישראל. מדובר בטכניקה מתקדמת ביותר שמיושמת בהצלחה בארצות הברית. ישראל, באמצעות רשת עיניים, היא המדינה הראשונה באירופה ובמזרח התיכון שהחלה להשתמש בטכנולוגיה הזאת.
במה שונה ניתוח האינטראלאסיק מניתוח הלאסיק הרגיל?
בניתוח הלאסיק המסורתי שני שלבים: פורסים שכבה דקה ביותר בחזית הקרנית בעזרת להב כירורגי מדויק הסובב על צירו, והחיתוך מבוצע על ידי מכשיר הנקרא מיקרוקרטום. אחר כך מלטשים את הקרנית בלייזר עד לתיקון הראייה הרצוי - ואז סוגרים את החלון הטיפולי.
בניתוח לפי שיטת אינטראלאסיק, פתיחת החלון הטיפולי מתבצעת בעזרת קרן לייזר מדויקת וממוחשבת, המצמצמת לחלוטין את הסיבוכים הקשורים ללהב הכירורגי (ניגוד לשיטת הלאסיק).
החלון הטיפולי דק ומדויק ביותר והוא מתבצע ברמת דיוק מיקרונית. זו גישה פחות פולשנית, מבוקרת מחשב. השלב השני מבוצע כמו בניתוח הלאסיק. טיפול האינטראלאסיק פותח עבור קהלים אשר עד כה לא היה בעבורם מענה: בעלי קרניות דקות, בעלי מספרים גבוהים מאד הסובלים מקוצר ראייה ואסטיגמציה גבוהים, בעלי אישונים רחבים במיוחד ובעלי עיניים קטנות ושקועות.
חולם שהתגשם
``שנים אני זוכר את עצמי מרכיב עדשות קשות והיה לי מספר מינוס 13, הלכתי לשלוש בדיקות התאמה ובכולם נמסר לי שאני לא מתאים, כל כך סבלתי מהעדשות הקשות שלי שכבר הלכתי לבחון אפשרות של השתלת קרנית, ואז שמעתי על האינטראלאסיק``, מספר גיא גזיאל. ``ערכו לי בדיקות מקיפות והשתתפתי בהרצאה שנערכה במקום על המכשיר החדש. הייתי בטוח שכאשר הרופא יראה את נתוני העיניים שלי הוא ימצא אותי לא מתאים. נכנסתי לרופא הוא הסביר באריכות את כל האפשרויות, ואז הוא אמר שאני מתאים לניתוח האינטראלאסיק. רעדתי מרוב התרגשות, ממש היו לי דמעות בעיניים. בניתוח עצמו לא פחדתי, הביטחון של הרופא לא השאיר לי ספק והניתוח הסתיים במהירות וללא כל קושי מיוחד. היום אני רואה נפלא והלבן שלי בעיניים באמת נראה לבן. רק מי שמרכיב עדשות יודע כמה קשה עם העדשות בסוף היום העיניים אדומות. בעבורי זהו חלום שהתגשם.``
הפחד מהסכין
גם אריה טננבאום, רואה חשבון מבאר-שבע, אמר שלום למשקפיים. ``החשש מפני חיתוך הקרנית בסכין עצר אותי``, הוא מספר. ``אני זוכר את עצמי עם משקפיים מאז בית ספר יסודי. המורה בכיתה אמרה שאני לא רואה טוב, זה מאוד הפריע לי, הייתי מאוד פעיל ספורטיבית, ונאלצתי להתרגל לחיות עם המגבלה הזו. בדיקת התאמה ראשונה עשיתי לפני חצי שנה והחלטתי להמתין. לא אהבתי את הרעיון של החיתוך בעזרת הסכין הכירורגית. אחרי כתבה בעיתון, חזרתי למרכז עיניים ועברתי את הניתוח לפני שבועיים וזה פשוט נחמד להיפרד מהתלות במשקפיים. הטיפול הזה היה יקר יותר מניתוח הלאסיק הרגיל, אבל הייתי מוכן לשלם את זה, כמה פעמים כבר עושים ניתוח כזה, אז לי היה חשוב ללכת על הטוב ביותר. בניתוח עצמו מעט חששתי התהליך קצר, לא נעים אבל לא כואב, די מהר אחריו תופעות הלוואי נעלמות וההתאוששות מאוד מהירה. היום אני מרגיש מצוין והיחידה שמחפשת אחרי המשקפיים שלי היא בתי בת השנתיים שמשהו בי נראה לה מוזר``.
פרופ' ישראל קרמר מנהל רפואי במרכז ``עיניים`` ומנתח בכיר במרכז הרפואי רבין מקבוצת שירותי בריאות כללית.
עריכה וייעוץ רפואי: ד"ר ענת רובינסון.
|