במבחנים לבדיקה של ראיית צבעים (עיוורון צבעים) משתמשים בלוחות ותרשימים צבעוניים. מבחנים אלה מדויקים, רק אם מבצעים אותם באור תקין הכולל תאורה של כחול־לבן, המחקה את אור השמש. קיימים ארבעה מבחנים חשובים להערכת ראיית צבעים:
מבחן אישיהרה
מציג מספרים צבעוניים או ספרות הבולטים על רקע של נקודות צבעוניות. המבחן מאבחן לקות בראיית אדום־ירוק, הוא בעל רגישות וסגוליות (specificity) גבוהות ויכול להיות בשימוש גם בתאורה פחות טובה. זהו מבחן ראיית צבעים השימושי ביותר לבחינה מהירה האם יש לקות בראיית צבעים.
מבחן ריצ'מונד HRR
מציג אף הוא מספרים צבעוניים או ספרות הבולטים ברקע של נקודות צבעוניות. משמש לאישור תוצאות מבחן האישיהרה ויכול להגן מפני האפשרות שהנבדק למד את התשובות הנכונות באישיהרה. כיוון שמשתמשים במבחן זה בסמלים (עיגול, משולש וכו'), ניתן לבדוק באמצעותו ילדים קטנים שלא יודעים לזהות מספרים.
מבחן מדמונט C-100 Medmont) C-100)
המבחן אינו מאוד מוכר, אך חשוב משום שיש לו רגישות וסגוליות גבוהות מאוד באבחון לקויות ראיה מסוימות ומשך הבדיקה הוא כדקה עד שתי דקות.
מבחן פרנזוורת' D-15 Farnsworth) D-15)
הנבחן אמור לסדר 15 כפתורים בגוון משתנה. המבחן מדויק יותר במיון של סוג עיוורון הצבעים והוא ממיין מטופלים עם ראיית צבעים חריגה לשתי קבוצות: עיוורון צבעים קל ועיוורון צבעים בינוני או חמור. גם לנבדקים עם לקות מתונה, שעברו את המבחן, יכולה להיות בעיה במשימות שגרתיות עם צבעים. זהו מבחן הצבעים השימושי ביותר בהערכת מחלות רשתית, משום שהוא מבחין היטב בין פגמים מולדים ונרכשים. המבחן ארוך ולכן לעתים מעייף.
מבחנים כמו אישיהרה וריצ'מונד מציגים מספרים צבעוניים או ספרות, הבולטים ברקע של נקודות צבעוניות. הצבעים של הספרות והרקע הם בהירים בכוונה והגוונים שנבחרו קשים לאנשים בעלי לקויות. אם יש עיוורון צבעים, אותו אדם לא רואה את הספרות בכלל, או רואה ספרות אחרות בהסתמך על בהירות הצבעים ולא על הגוון. יתרון מבחנים אלה הוא שניתן לעשותם מהר והם רגישים מספיק לזהות אנשים עם עיוורון צבעים, אך אינם יעילים במיון הלקות.
ד"ר ניר שוהם, פרופ' אילה פולק וד"ר אמיר בוקלמן הם רופאים במחלקת עיניים במרכז רפואי קפלן, מקבוצת כללית
עריכה וייעוץ רפואי: ד"ר ענת רובינסון |