מה הסיכון שלי לחטוף התקף לב?
לפי הסטטיסטיקה הסיכוי הזה אינו מבוטל: בישראל לוקים בהתקף לב מדי שנה בין 25 ל־30 אלף בני אדם, ובין 5,000 ל־7,000 בני אדם מתים בכל שנה ממחלות לב.
מחלות לב הן סיבה מרכזית לתמותה בעולם המערבי, ובשנות ה־90 היו מחלות לב סיבת המוות הנפוצה ביותר בארץ.
החדשות הטובות הן שהודות לשיפור בטיפול הרפואי במחלות לב יש ירידה ניכרת בתמותה, וכיום תופסות מחלות לב את המקום השני ברשימת המחלות הקטלניות ביותר. במקום הראשון נמצאת כיום מחלת הסרטן.
מהי מחלת לב?
ישנן מחלות לב רבות, אך כשמדברים על "מחלת לב" באופן כללי הכוונה היא כמעט תמיד למחלת לב איסכמית. זו נגרמת מהספקת דם לקויה לשריר הלב.
הלב מקבל את הספקת הדם שלו מהעורקים הכליליים (קורונריים בלועזית). התהליך שבגללו הולכת וקטנה הספקת הדם ללב מהעורקים הכליליים נקרא טרשת עורקים. טרשת עורקים היא תהליך שבו שומנים (ובהם כולסטרול) מצטברים על דופן העורקים ויוצרים רבדים שומניים (פלאק).
התהליך הזה גורם להיצרות הדרגתית של העורקים ובסופו של דבר עלול להביא לחסימתם המלאה. ככל שהרובד הטרשתי הולך וגדל, כך הולכת וקטנה הספקת הדם ללב. כתוצאה מכך הלב מתעייף בקלות בזמן מאמץ או התרגשות. ברגע שהחסימה היא בשיעור של 75% ויותר מקוטר העורק, עלולים לחוש בעת מאמץ כאבים בחזה. המצב הזה נקרא "תעוקת חזה" וצריך לשמש סימן אזהרה חמור.
אם החסימה של כלי הדם היא מלאה, נגרם נזק בלתי הפיך לכל מקום בלב שנותק מהספקת החמצן. זהו התקף לב. אם השטח שנותק מהספקת החמצן הוא נרחב, עלול התקף הלב להיות קטלני. הסיבה העיקרית לחסימה מלאה ופתאומית של עורק כלילי היא קריש דם ש"מתיישב" במקום שבו העורק צר מאוד בשל מחלת הטרשת.
מהם גורמי הסיכון למחלת לב?
למחלת לב כלילית יש גורמי סיכון שתלויים בחולה וגורמי סיכון שאינם תלויים בו.
גורמי הסיכון הבלתי תלויים הם: גיל, מין, מוצא ותורשה.
גורמי הסיכון שתלויים בחולה הם: לחץ דם גבוה, סוכרת, יתר שומנים בדם (היפרליפידמיה), עישון, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר.
ככל שלאדם יש גורמי סיכון רבים יותר, כך גדל הסיכון שלו ללקות במחלת לב.
מה אפשר לעשות כדי למנוע מחלת לב?
מניעת מחלות לב היא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מחלות לב. יש לזכור כי לאחר שפרצה מחלת הלב, הטיפול בה - מתקדם ככל שיהיה - לא יוכל להחזיר את הגלגל לאחור.
הדרך למנוע מחלת לב היא לנטרל או לפחות לאזן את גורמי הסיכון שבהם ניתן לשלוט. כך, למשל, אם חוסר פעילות גופנית הוא גורם סיכון מרכזי, הדרך לנטרלו היא לעסוק באופן סדיר בפעילות גופנית. קו הגנה שני הוא טיפול בתרופות.
להלן פירוט של גורמי הסיכון ושל הדרכים לנטרל אותם:
לחץ דם גבוה
כ־25% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מלחץ דם גבוה, הנקרא "הרוצח השקט" כיוון שהוא גורם לנזקים רבים, כולל הגברת הסיכוי להתקף לב, אולם אינו מלוּוה בתסמינים פיזיים בולטים. בשל כך אנשים רבים אינם יודעים שהם סובלים מלחץ דם גבוה. גילוי מוקדם של הבעיה יכול להביא לאיזון לחץ הדם בעזרת פעילות גופנית, הפחתת משקל ותרופות.
במדינות המערב מתקיים חוק ה־50% שלפיו:
• 50% מכלל הסובלים מלחץ דם גבוה מאובחנים.
• 50% מהמאובחנים מטופלים בתרופות.
• 50% מהמטופלים בתרופות מאוזנים על פי יעדי הטיפול הרצויים.
משמעות הדבר היא שרק 12.5% מכלל הסובלים מלחץ דם גבוה מטופלים כיאות.
סוכרת
מחלת הסוכרת מעלה את הסיכון לטרשת עורקים, אולם איזון מיטבי של הסוכרת, במיוחד בשנים הראשונות לפרוץ המחלה, עשוי לנטרל או להפחית את העלייה בסיכון להתפתחות טרשת עורקים.
כולסטרול גבוה
רמות גבוהות של LDL ("הכולסטרול הרע") ורמות נמוכות של HDL ("הכולסטרול הטוב") מגבירות את הסיכון לפתח טרשת עורקים. את רמת הכולסטרול מבררים בבדיקות דם.
ניתן להוריד את רמת הכולסטרול הרע באמצעות הפחתת משקל (אם סובלים מעודף משקל), פעילות גופנית ותזונה נכונה (מי שמעוניין בתזונה להורדת כולסטרול צריך להמעיט בצריכת מזונות עתירי כולסטרול כמו ביצים, בשר וגבינות שמנות ולהרבות בצריכת מזונות שעשירים בסיבים תזונתיים, כמו ירקות, פירות ודגנים מלאים, ובצריכת אומגה 3).
את רמת הכולסטרול הטוב ניתן להעלות גם באמצעות פעילות גופנית. בכולסטרול גבוה ניתן להתמודד גם באמצעות תרופות.
עישון
אין כמעט מערכת בגוף שלא נפגעת קשות מעישון. בין היתר הוא מעלה את לחץ דם, מאיץ את היצרותם של כלי הדם ואת אובדן גמישותם.
הסיכון של מעשנים מתחת לגיל 40 ללקות בהתקף לב גבוה פי חמישה מהסיכון של לא מעשנים שטרם מלאו להם 40. בגיל העמידה הסיכון של המעשנים ללקות בהתקף לב גדול פי 10 מהסיכון של לא מעשנים.
בכללית מסייעים למי שרוצים להפסיק לעשן באמצעות סדנאות הניתנות בחינם ובאמצעות טיפול תרופתי הכולל תחליפי ניקוטין ותרופות המפחיתות את הדחף לעשן.
למידע על הסדנה לגמילה מעישון, לחץ/י כאן
מחסור בפעילות גופנית
כדי להפחית את הסיכון להתקף לב לא חייבים לעשות פעילות נמרצת ומתישה, אלא ניתן להסתפק בפעילות מתונה כמו הליכה נמרצת מדי יום במשך חצי שעה. ההליכה מסייעת לשפר את יעילות העבודה של הלב: היא מורידה את הדופק במנוחה ומשפרת את זרימת הדם ואת צריכת החמצן.
תוכנית הליכה שמותאמת אישית לא רק מורידה את לחץ הדם, אלא גם תורמת להפחתת משקל (או לשמירה על משקל תקין). בשילוב עם תזונה נכונה היא תורמת לשיפור הפרופיל של שומני הדם (מעלה את רמת הכולסטרול "הטוב" ומורידה את רמת הכולסטרול "הרע") ומפחיתה את הלחץ הנפשי.
השמנת יתר
הפחתת משקל (אם ה־BMI גבוה מ־30) ניתן להשיג באמצעות דיאטה (בכללית שירות דיאטנית חינם) ובאמצעות פעילות גופנית.
תזונה
מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספת של סוכר, של מלח או של רטבים עתירי קלוריות. מומלץ לכלול בתזונה את המרכיבים הבאים:
• ירקות ופירות מסוגים שונים (לפחות 8 מנות ביממה). במידת האפשר רצוי להימנע מהסרת הקליפה ולהשתמש בשיטות בישול (אידוי, הקפצה וכדומה) המשמרות את הוויטמינים המצויים במזונות.
• קטניות, דגנים מלאים, לחם מקמח מלא ומאכלים עתירי סיבים תזונתיים ודלים במלח.
• שומן מהצומח - רצוי שמן זית ושמן קנולה, אבוקדו, אגוזים, שקדים וטחינה.
• מוצרי חלב דלי שומן (3-2 מנות ביממה) וכן דגי ים ( 3-2 מנות בשבוע).
• יש להעדיף את החלקים הרזים של עוף, הודו ובשר בקר. מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת בשרים עתירי שומן, ובמיוחד בשרים מעובדים עתירי שומן ונתרן.
• יש להרבות בשתיית מים, בעיקר בחודשי הקיץ. מומלץ לא להרבות בשתייה של מיצים טבעיים ולהימנע משתיית משקאות ממותקים בשל תכולת הסוכר הגבוהה שלהם.
• לאנשים שנוהגים לצרוך אלכוהול מומלץ להגביל את הצריכה. לנשים מומלץ שלא לצרוך ביממה יותר ממנת משקה אחת (כוס יין או כוס בירה או כוסית משקה חריף), ואילו לגברים מומלץ שלא לצרוך יותר משתי מנות אלכוהול ביממה.
• אימוץ דפוסי אכילה ספציפיים (דיאטה) עשוי להקנות יתרון במצבים רפואיים מסוימים. כך, למשל, דיאטת DASH, שמורכבת מירקות, מפירות ומשלושה מוצרי חלב דלי שומן ביממה ומגבילה מאוד את צריכת המלח, יעילה במיוחד לאנשים שסובלים מלחץ דם גבוה או מלחץ דם גבולי.
• דיאטה דלת פחמימות מתאימה לאנשים בעלי משקל עודף ולאנשים שסובלים מתסמונת מטבולית.
• תזונה ים תיכונית (שעשירה מאוד בירקות ובשמן זית) מועילה מאוד לאנשים שסובלים ממחלות לב או מסוכרת. כן היא מומלצת לאוכלוסייה הכללית בשל ההגנה שהיא מקנה ללב.
• אנשים שסובלים ממחלות ספציפיות כמו סוכרת, אי־ספיקת כליות או מחלות כבד זקוקים להתאמת התזונה באופן אישי בהדרכת תזונאית (דיאטנית).
לחץ נפשי
דיכאון, חרדה, מצבי לחץ מתמשכים ואישיות מסוג A (תחרותית, הישגית, חסרת סבלנות, תוקפנית, לחוצה) מגבירים את הסיכון לחלות במחלות לב כליליות.
את המתח ניתן להפחית באמצעות הנהגת שינויים חיצוניים ופנימיים. השינויים החיצוניים הם הפחתת גורמי הלחץ המופעלים על האדם מבחוץ כמו החלפת עבודה לחוצה בעבודה נינוחה יותר, הפחתת שעות העבודה, יציאה לחופשה, חלוקה שונה של מטלות הבית על דעת בן הזוג או בת הזוג.
השינויים הפנימיים כוללים השגת שלווה נפשית רבה, למשל באמצעות טיפול פסיכולוגי, סדנאות או אימוץ פילוסופיית חיים אחרת.
ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנחה את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית