אם אתם קוראים עכשיו את הכתבה הזאת, סביר שאתם עושים זאת בישיבה.
מה שרובנו קצת פחות מודע לו הוא הסיכון הגבוה לבריאותנו כתוצאה מישיבה ממושכת מול המחשב, בעבודה או בבית. מחקרים שונים מצביעים על הקשר שבין ישיבה ממושכת לבין תמותה מוקדמת:
ישיבה ממושכת היא גורם סיכון
במחקר שנערך בקנדה והתפרסם ב־2009 בכתב העת רפואה ומדע בספורט ופעילות גופנית השתתפו 17 אלף גברים ונשים במשך 13 שנה. החוקרים מצאו שאנשים שבילו את מרבית שעות היממה בישיבה, היו חשופים למוות מוקדם כתוצאה מהתקף לב ב־54 אחוזים יותר בהשוואה לאלה שבילו פרקי זמן קצרים יותר בישיבה. פרט מעניין נוסף הוא שהסטטיסטיקה הזו נשמרה גם בקרב משתתפים לא מעשנים ואפילו באלה שעסקו בפעילות גופנית באורח קבוע. במילים אחרות: ישיבה ממושכת מהווה גורם סיכון בפני עצמו.
סיכון גדול יותר לנשים
מחקר אחר שהתפרסם באפריל 2011 בניו יורק טיימס, עקב אחר 123אלף גברים אמריקאים בין השנים 1992 עד 2006 ומצא ששיעור התמותה המוקדמת בקרב אלה שבילו שש שעות ויותר ביום בישיבה היה גבוה ב־20 אחוזים מאלה שישבו שלוש שעות או פחות ביום. בקרב הנשים, אגב, הפער היה כפול: 40 אחוזים.
גם הטלוויזיה אשמה
במחקר נוסף, שפורסם בשנה שעברה בכתב העת Circulation, נטלו חלק 9,000 נשים וגברים אוסטרלים. לדברי החוקרים, כל שעה נוספת שבה אדם מבלה בישיבה מול הטלוויזיה מגדילה את הסיכון שלו למוות מוקדם ב־11 אחוזים.
עורך המחקר, ד"ר דייויד דנסטן, בחן את השאלה האם לאנשים שנהגו לצפות בטלויזיה שעות ארוכות היו הרגלי בריאות וגורמי סיכון נוספים שהגדילו את החשיפה שלהם למוות מוקדם.
מהתוצאות עלה שגם לאחר ניטרול הגורמים הללו (כמו גיל, מין, רמת השכלה, עישון, לחץ דם גבוה) רמת הסיכון למוות מוקדם עקב הישיבה הממושכת נותרה בעינה.
למה ישיבה ממושכת משפיעה על הבריאות שלנו?
הסיבות המדויקות לתופעה אינן לגמרי ברורות. ישנן אמנם לא מעט בעיות בריאות הקשורות הן לעמידה והן לישיבה, אך שום תנוחה אינה מושלמת. כמובן שבישיבה שורפים פחות קלוריות מאשר בעמידה או בתנועה קלה, אבל עלייה במשקל היא לא הסיבה העיקרית שבגללה ישיבה ממושכת מזיקה לבריאות.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
חוץ מלהחליף עיסוק (וגם אז לא בטוח שתצליחו להימלט מעבודה בישיבה) ייתכן שהתשובה הנכונה מגיעה משינוי בסביבת העבודה. "התנוחה הטבעית", כפי שהיא מכונה על ידי סוכנות החלל האמריקנית (NASA), היא מעין חצי הדרך שבין ישיבה לעמידה. היא יוצרת איזון בין החלק האחורי לקדמי של הגוף. בתנוחה זו מרבים להשתמש העוסקים באומנויות לחימה וכן הדוגלים בשיטת אלכסנדר.
כדי להימצא בתנוחה זו בעבודה תזדקקו לשולחן גבוה יותר מהרגיל, אולי לא בגובה של "שולחן עמידה", אבל כזה שגובהו עולה על 72 ס"מ. תתפלאו, אבל לא מדובר בהצעה הזויה שאין לה קונים. לא מאמינים? אתם מוזמנים להיכנס לאתר האינטרנט standupdesks.com ולהתרשם בעצמכם.
מי שעומד מאחורי האתר הוא בחור בשם ג'ים גטוסו. הוא מדווח שבעקבות פרסום המחקרים שצוטטו כאן, התנועה באתר שלו עלתה פי ארבעה בשבועות האחרונים. לא שהוא היה מובטל לפני כן, אבל המכירות שלו היו בעיקר לאנשים הסובלים מכאבי גב.
גטוסו פתח את העסק שלו לפני 17 שנה לאחר שסבל בעצמו מכאבי גב. הוא חיפש בקדחתנות שולחן שיתאים לעבודה בעמידה, אך נסיונותיו למצוא רהיט כזה עלו בתוהו. לבסוף הוא הצליח לאתר נגר מאוהיו, שהיה מוכן לייצר את השולחן המיוחד בהסתייגות אחת: הוא לא יכין רק שולחן אחד אלא שלושה. גטוסו רכש את השולחנות, שמר אחד לעצמו וניסה למכור את השניים הנותרים באינטרנט. השולחנות נמכרו מהר מאד ופילסו את דרכו להקמת העסק המשגשג שלו.
קהל משתמשי "שולחנות העמידה" אולי אינו גדול במיוחד, אבל קולו נשמע היטב. אחד הבולטים שבהם הוא דונלד רמספלד, שר ההגנה לשעבר של ארצות הברית. גם הסופרים הנודעים פיליפ רות וארנסט המינגוויי נהגו לכתוב בעמידה וכך גם הסופר הישראלי, זוכה פרס הנובל, ש"י עגנון, שנראה בתמונות ניצב על רגליו כשהוא רוכן לעבר מה שנראה כמעין דוכן נואמים. אלא שספק אם הסופרים עטורי התהילה הללו עשו זאת מטעמים בריאותיים ועם זאת, יתכן שזה עזר להם לדחות את העייפות ולשפר את כושר הריכוז שלהם.
ג'ון פולסון, מהנדס ארגונומיה ויו"ר חברת The Human Solution המשווקת פתרונות ריהוט ארגונומיים למשרדים, אומר שלמרות ההייפ, עבודה בישיבה לא תהרוג אתכם. "ישיבה היא לא בהכרח דבר רע, מה שרע הוא להימצא במצב של חוסר תנועה כמעט מוחלט במשך יום עבודה", טוען פולסון. הוא ממליץ במיוחד על שולחן בעל מנגנון אלקטרוני שמאפשר מעבר מהיר לישיבה לעמידה. לדבריו, המטרה היא לגוון את תנוחות הגוף בה רובנו מצוי במשך רוב שעות היום.
אלא מה שפולסון מציע אינו זול כלל ועיקר. המחירים לכסא כזה נעים בין 1,000 ל־2,000 דולר. אז מה הוא בכל זאת ממליץ לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם השקעה גדולה כזו? "צריך פשוט לקום מהכסא כל חצי שעה וללכת קצת לפני שחוזרים לשבת" אומר פולסון. "גם אם לא קל לאמץ את ההרגל, עדיין הקפדה על ביצוע ההפסקות הקצרצרות (Microbreaks) הן פשוט חיוניות לבריאות". או כפי שטוענים רבים מהמשתמשים השרופים של הכיסאות האלקטרוניים: "עדיף להיראות קצת מוזר מאשר למות צעיר".
הנה עוד שלוש המלצות שיעזרו לכם לצמצם את הנזק לבריאותכם כתוצאה מהישיבה הממושכת בעבודה:
• קחו שתי הפסקות כל שעה. גשו למתקן המים הקרוב ומזגו לעצמכם כוס מים. במקום לשלוח מייל למשרד השכן, פשוט קפצו לשם והחליפו מילה עם עמיתכם. במחקר שפורסם בכתב העת European Heart Journal בקרב 5000 נשים וגברים, התברר שהיקף המותניים של אלה שלקחו יותר הפסקות במהלך היום היה קטן בארבעה סנטימטרים בהשוואה אלה שלא לקחו הפסקות כאלה.
• מדברים הרבה בטלפון? למה שלא תעשו זאת בעמידה? ואם אתם מדברים בטלפון הנייד אולי תעשו זאת תוך כדי צעידה קלה? המלצת הגורמים המקצועיים לכל מי שמעוניין לטפח את בריאותו היא לצעוד כעשרת אלפים צעדים ביום. וכן, כל צעד נחשב.
• בהנחה שמנהלי משאבי אנוש במקום עבודתכם לא ימהרו לרכוש בעבורכם "שולחן עמידה", (על אף שהנתונים מצביעים על כך שעובדים המבלים יותר משש שעות בישיבה, חשופים ב־68 אחוזים יותר להשמנה ובעיות בריאות נלוות) דאגו שתחנת העבודה שלכם (גובה הכסא, גובה השולחן, מיקום מסך המחשב וכו') תותאם לצרכים שלכם.
דני טל הוא מומחה לכושר גופני במחלקה לחינוך וקידום בריאות בכללית