התקף לב (או אוטם לבבי) הוא מצב שבו נוצר נזק בלתי הפיך (נמק) באזור מסוים בשריר הלב כתוצאה מחוסר אספקת דם לשריר הלב באותו האזור.
ממה זה נגרם?
הלב, כמו כל שריר אחר בגוף, זקוק לאספקת דם כדי להיות חיוני ובריא. הדם המצוי בחדריו אינו מזין את שריר הלב והוא מופנה לשאר חלקי הגוף. הדם לשריר הלב מוזרם דרך עורקים קטנים הקרויים "עורקים כליליים". העורקים האלה מצפים את שריר הלב מבחוץ וחודרים פנימה כדי לספק דם טרי שנושא חמצן ומקורות אנרגיה לשריר עצמו.
העורקים הכליליים מועדים לטרשת: הצטברות כולסטרול ותאי דלקת על פני הדופן הפנימית של העורקים הכליליים. ניתן להדגים את התהליך הזה בעזרת מערכת האינסטלציה הביתית, שהצטברות שומן בדפנות גורמת לסתימה ומונעת מעבר תקין של מים לביוב. ובחזרה לסתימות בגוף האדם: הצבר של הכולסטרול ושל תאי דלקת קרוי "פלאק טרשתי", והוא שגורם להיצרות העורקים הכליליים ולמחלות אטרוסקלרוטיות.
זה קורה לכולנו? באיזה גיל זה מתחיל?
תהליך יצירת הפלאק הטרשתי מתחיל כבר בגיל העשרה והוא נפוץ מאוד כמעט אצל כולנו. עם זאת, התהליך הטרשתי מואץ יותר בקרב אנשים עם גורמי סיכון למחלת לב (סוכרת, לחץ דם גבוה, עישון, גיל מבוגר והיסטוריה משפחתית של מחלות לב בגיל צעיר). כאשר ההיצרות קשה, מופיע כאב בחזה במאמץ. הכאב הזה הוא מאפיין של תעוקת לב הידועה יותר בשם אנגינה פקטוריס.
איך נוצר הקריש שגורם לאוטם בשריר הלב?
יום אחד, מסיבה לא ברורה, נוצר לפתע סדק בפלאק הטרשתי. הסדק הזה גורם למערכת הקרישה ליצור בתוך שניות קריש דם שהוא מעין פקק (טרומבוס בשפה מקצועית), שאומנם מכסה את הסדק, אך בו בזמן חוסם לגמרי את כל חלל העורק הכלילי ומפריע לדם לזרום באופן חופשי ולהזין את שריר הלב. אותו אזור של הלב, שנמנע ממנו לקבל אספקת דם מהעורק הכלילי, מתחיל לסבול ונהפך לשריר נמקי אשר אינו מתפקד.
האם ניתן למנוע או לחזות איזה עורק עלול לגרום התקף לב? לא, וחשוב לציין שלאו דווקא העורקים עם ההיצרויות הקשות יגרמו התקף לב. ההיצרויות הקשות גורמות לכאבים בחזה בזמן מאמץ - כאבים אשר חולפים במנוחה (אנגינה פקטוריס), אך זה עדיין לא התקף לב. אנחנו לא יכולים לצפות מראש איזה פלאק טרשתי ייסדק, והתקף הלב יכול להופיע בהיצרויות הקלות והבינוניות באותה המידה כמו בהיצרויות הקשות.
מה מרגישים כשיש התקף לב?
התלונות הטיפוסיות הן כאב מתמשך בחזה או אי־נוחות בחזה, בעיקר לחץ או הרגשה של כיווץ בחזה. הכאב בדרך כלל אינו מוגבל לנקודה ספציפית אלא מורגש על פני שטח גדול בחזה ויכול להקרין לאזורים אחרים בגוף כמו בטן עליונה, כתפיים, זרועות וצוואר. הכאב יכול להיות מלווה בתלונות נוספות כמו קוצר נשימה, בחילות והקאות, זיעה קרה, סחרחורת וחולשה. אולם ייתכן גם התקף לב ללא כל כאבים (במיוחד בקרב סוכרתיים, קשישים או נשים). לעיתים עלול התקף לב לבוא לידי ביטוי במוות פתאומי.
יש לי סימנים להתקף לב. מה לעשות?
קודם כול לפנות לעזרה רפואית: יש להזמין אמבולנס (רצוי ניידת לטיפול נמרץ) מהר ככל האפשר. במקרים כאלה לא כדאי "לחכות שהכאב יעבור", כי אם באמת יש התקף לב, פתיחה מוקדמת של העורק החסום (בעזרת צנתור טיפולי) יכולה למזער את הנזק לשריר הלב. במצב כזה כל שנייה חשובה.
באמבולנס נותנים בדרך כלל אספירין בלעיסה לדילול הדם כדי למנוע מהפקק שנוצר בעורק הכלילי להמשיך לגדול. בחדר המיון
בדרך כלל מכניסים צינורית לווריד לבדיקת דם ולמתן תרופות וכן מבצעים בדיקת אק"ג.
.
מה אפשר לגלות בבדיקת הדם?
בדיקת דם של אדם שסובל מהתקף לב יכולה להראות אנזימים לבביים שהשתחררו לדם. דמיינו ששריר הלב נפגע, התאים שלו נהרסים, ותוכנם נשפך לדם. בבדיקת הדם אפשר לגלות אנזימים ספציפיים ששייכים ללב. יש שני אנזימים עיקריים כאלה: טרופונין וס־פי־קי .
מה אפשר לראות בבדיקת אק"ג?
האק"ג יכול בחלק מהמקרים להצביע על אזור בשריר הלב שסובל מחוסר באספקת דם. הודות לבדיקה ניתן לקבוע אם מדובר בהתקף לב עם הרמות של גלי אס־טי או בהתקף לב ללא הרמות של אס־טי.
מה ההבדל בין שני הסוגים?
אם מזהים הרמות של גלי אס־טי, חייבים טיפול להחזרת זרימת הדם באופן מיידי. במקרה השני תתקבל החלטה בנוגע לטיפול חודרני או שמרני לפי שיקול דעתו של הרופא.
מהם הסיבוכים שעלולים להופיע בעקבות התקף לב?
במקרה הטוב, אין סיבוכים מיוחדים, ונשארים עם אזור מסוים בשריר הלב שמתכווץ פחות טוב. אולם בחלק מהמקרים ייתכנו סיבוכים בדרגות חומרה שונות. הנה כמה מהם:
• הפרעה בקצב הלב: ללב יש מערכת חשמלית שנותנת לו את קצב הפעימות. פגיעה בשריר הלב יכולה לפגום בהולכה החשמלית. חלק מהפרעות הקצב עלולות להיות קטלניות.
• תפקוד לקוי (אי־ספיקה) של חדר שמאל: חדר שמאל הוא החדר העיקרי של המשאבה. אם השריר הזה נפגע בצורה רצינית, הוא לא יצליח להתכווץ בחוזקה ולהזרים את הדם הלאה לכיוון הגוף.
• מפרצת בחדר השמאלי: במקרים שבהם יש פגיעה נרחבת בדופן החדר עלולה להיווצר מפרצת (שריר דק, צלקתי ובלתי מתכווץ).
• קרע בשריר הלב או במסתמי הלב: עלול להיגרם כתוצאה מהידקקות השריר עקב חוסר באספקת דם. מדובר בסיבוכים חמורים הדורשים בדרך כלל ניתוח מהיר.
איזה טיפול תרופתי ניתן אחרי התקף לב?
בבית החולים מתחילים טיפולים תרופתיים שילוו את המטופל לאורך זמן:
אספירין (מיקרופירין,קרטיה וכד'): תרופה הניתנת לדילול הדם.
פלאביקס: תרופה נוספת הניתנת לדילול הדם. היא ניתנת בעיקר אם הוכנס סטנט בצנתור.
תרופה להורדת הכולסטרול ממשפחת הסטטינים (סימוביל, ליפיטור וכו') - מורידה את הכולסטרול בדם וגם מייצבת את הפלאק הטרשתי כדי שלא ייווצר שוב סדק. התרופות האלה מפחיתות התקפי לב חוזרים.
תרופה ממשפחת חסמי בטא (נורמיטן, דרלין וכד'): התרופות האלה נועדו להפחית את דרישת החמצן של הלב. הן מפחיתות תמותה לאחר התקף לב.
תרופה ממשפחת מעכבי אנזים ACE (קונברטין, אנלפריל וכד'): התרופות האלה מפחיתות את גודל הנזק לשריר הלב בטווח הארוך: הן מקטינות את התרחבות שריר הלב (רמודלינג) ומשפרות את תפוקת הלב.
מתי אפשר להשתחרר הביתה?
אם אין סיבוכים מיוחדים במהלך התקף הלב או אחריו, ניתן להשתחרר בדרך כלל בתוך כחמישה ימים. לאחר השחרור מופנה המטופל בדרך כלל לתוכנית לשיקום הלב לצורך חזרה הדרגתית לפעילות גופנית ולשינוי הרגלי החיים (להפסיק לעשן, לרדת במשקל ועוד).
לעיתים קרובות התקף לב גורר בעקבותיו חרדה קיומית ואובדן ביטחון בבריאות הגוף. הרבה פעמים לאחר התקף לב ישנה ירידה במצב הרוח, מופיעות בעיות חרדה ובחלק אחר מהמקרים קיימת הכחשה וחוסר היענות לטיפולים התרופתיים. חשוב להיות ער לשינויים האלה ולשוחח על כך עם רופא המשפחה או במסגרת שיקום הלב כדי להחזיר את הביטחון ואת איכות החיים למסלולם.
ד"ר ריבי בן־דור היא מומחית ברפואת משפחה בכללית