כולנו חווינו מצב שבו נאלצנו לעמוד מול קהל ולדבר. אולי זה היה במעגל הברכות של הגן, אולי בזמן קריאת ההגדה בליל הסדר ואולי בהעברת מצגת בדיון בעבודה. וכולנו זוכרים את הרגע הזה, בו אנחנו יודעים שהנה, עוד מעט תורנו, עם הפרפרים בבטן והמבוכה כשכל העינים מופנות אלינו.
מהם הגורמים לפחד מקהל?
ישנם אנשים שחיים בעבור אותם רגעים ויש כאלה שאותן דקות של התמודדות עם קהל הם סיוט בעבורם. אצל חלקם העניין נובע מאירוע טראומטי, כמו קריאה לא מוצלחת בטקס חגיגי בבית הספר - וחלקם פיתחו אותה בגיל ההתבגרות.
"בדומה להפרעות חרדה אחרות, לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים שגורמים לבעיה. נראה, שאנשים מועדים ללקות בחרדה זו מסיבות ביולוגיות לרבות תורשתיות, פסיכולוגיות (מבנה אישיות) וגם מסיבות חברתיות/ תרבותיות", אומרת ד"ר צופי מרום, ראש תחום טיפול התנהגותי קוגנטיבי במרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית.
מה זה חרדה חברתית?
אנשים עם חרדה חברתית, לדברי ד"ר מרום, נמנעים ממצבים בהם הם עשויים לבלוט, או להימצא במרכז תשומת הלב והם חוששים ממגוון מצבים חברתיים או ביצוע פעילות כלשהי בפני אחרים כמו:
• להביע דעה בפומבי.
• לדבר עם מי שנתפסים כבעלי סמכות או "מכובדים".
• ליזום פגישה רומנטית'.
• כצרכנים הם נמנעים מלהחליף מוצר פגום או לבקש החזר כספי. הם גם עשויים לא לקנות בחנויות קטנות ומעדיפים מרכזי קניות גדולים, המעניקים להם תחושה של אנונימיות.
האם זו ביישנות או הפרעת חרדה?
רובם מגדירים את עצמם כ"ביישנים", אבל ללא טיפול מתאים אותה "ביישנות" נהפכת לדרך המתווה את מסלול חייהם.
הפחד מלדבר מול קבוצה או קהל עלול לגרום לסובל מחרדה חברתית לבחור מקצוע שאינו מתאים לו או אפילו לא להמשיך בלימודים רק בכדי להימנע מחשיפה אפשרית ממצבים מעוררי חרדה. בגיוס לצה"ל הם נמנעים מהשתתפות בקורסים פיקודים, גם אם יש בהם יכולת ורצון בסיסי לכך ובאופן כללי, אותם אנשים חיים חיי חברה מצומצמים, מתקשים להשתתף בליל הסדר, אירועים משפחתיים כגון ימי הולדת, חתונות וכמובן, ישנה פגיעה בקשרים הרומנטיים והזוגיים.
איזה עוד מאפיינים יש לחרדה חברתית?
בנוסף לקושי הנפשי קיים הצד הפיזיולוגי של הבעיה ואנשים שסובלים מחרדה חברתית, חווים שורה של מאפיינים גופניים בזמן חשיפה למצבים שמאיימים עליהם כגון: דופק מואץ, הסמקה, הזעה, רעד בגוף, רעד בקול וגמגום. חלק מהסימפטומים הללו גורמים בעצמם לתחושה מוגברת של השפלה (למשל, מה יחשבו עלי אם ביום קר כשאני עונה על שאלה כולי מזיעה?).
איך אפשר לטפל בחרדה חברתית כמו פחד מקהל?
אז בבדיוק שביל זה אנחנו כאן: במרכז גהה מציעים סדנאות לאנשים עם חרדה חברתית ביחידה להפרעות חרדה. נכון, אפשר גם לטפל תרופתית אבל הטיפול הפסיכולוגי שנמצא היעיל ביותר לחרדה חברתית הינו טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. לדברי ד"ר מרום, "מדובר בטיפול קצר מועד ובעל שיעורי הצלחה גבוהים, כולל בדיקות מעקב לאורך זמן. הטיפול כולל:
• חשיפה למצבים מאיימים חברתית באופן הדרגתי (הן בטיפול והן ובעיקר בין מפגש טיפולי למשנהו).
• הפחתה של ההתנהגויות המגוננות (לדוגמה, אדם שבעת לחץ משפיל מבט יתרגל הסתכלות ישירה בעיני המדבר עימו, אדם שבכדי להפחית את החרדה שלו נוהג לשבת בשורות אחרונות כדי שלא יפנו אליו, יתרגל בהדרגה לשבת יותר קרוב לגירוי המאיים בעבורו).
• לימוד על הפער בין הסימנים הגופניים הסובייקטיבים לאוביקטיבים (אנשים עם חרדה חברתית סבורים בטעות שהסמקה, רעד, הזעה שלהם מייד בולטת לכל ונתפסת כאות חולשה וקלון).
• טיפול קוגניטיבי שמסייע להמיר מחשבות והנחות שגויות, במחשבות הגיוניות שמתבססות על המציאות. לדוגמה, להמיר את המחשבה "כולם ילעגו לי אם אשגה בדברי", ל"אנשים רבים שוגים, ובדרך כלל לא לועגים להם על כך".
• הטיפול משנה את הכשלים המחשבתיים שאופייניים לחרדה חברתית (לדוגמה: "אם הסמקתי, כולם יחשבו שאין לי מה לומר וינדו אותי" ב"הסמקה אינה בהכרח סימן ללעג או בקורת").
• טיפול בהטיות הקשב שאופייניות לחרדה חברתית. הקשב מופנה לגוף האדם החרד במטרה לאתר סימני חרדה ובמקביל הקשב מופנה לאתר סימני דחייה כלפי החרד מהנמצאים בקרבתו, שני סוגי קשב אליה משמרים את החרדה ולא מאפשרים לה להיחלש.
• אימון בכישורים חברתיים. לימוד כיצד מנהלים שיחת חולין, מבקשים עזרה, מתנגדים, מתווכחים ועומדים על דעתנו.
בגבול התחתון של החרדה החברתית נמצאים אנשים שסובלים פחות מאותם סימנים שהזכרנו, אך מתקשים לדבר מול קהל. ובעידן שלנו ,בו בכל רגע מוזמנים לישיבות, פרזנטציות, הרצאות ומעגלי הנהגה, קשה למתקשים לדבר בפומבי לשרוד בחיים המקצועיים והאישיים.
בעבור אנשים אלה נפתח במרכז ההדרכה שליד בית חולים בילינסון, מקבוצת כללית, קורס ממוקד לאנשים שמרגישים שמה שמפריד בינם ובים קידום מקצועי או אקדמי הוא הפחד לדבר בפומבי. "בדרך כלל מדובר באנשים בתפקידי ניהול שאותו קושי מהווה בעבורם מחסום,, מספר ד"ר מרום. "לדןגמה, פנה אלי מנהדס ומנהל חברה שבאופן קבוע אינו מציג בדיונים. הוא כותב את המצגות ואחרים מציגים אותן בעבורו. הפחד העיקרי של אותו אדם הוא שמא יסמיק, יזיע, ירעד, לא יצליח לדבר, יאמר שטויות, ילעגו לו ובעצם יראו שאיני ראוי לתפקיד שלי.חלק גדול מהאנשים הללו מעדיפים לבחור במסלול שאינו ניהולי, רק כדי להמנע מלהתעמת עם הבעיה. מדובר באנשים מוכשרים מאד שאינם מגיעים לתפקיד המתאים להם בגלל אותה חרדה".
עורכי דין, רואי חשבון, פוליטיקאים, בכירים בעיריה, סטודנטים למנהל עסקים – כל אלה היו בקבוצה הקודמת שהיוותה צומת משמעותי בחייהם.
המטפלים המעבירים את המפגשים מתמקדים במישור הפיזי של הבעיה והן במישור הנפשי והמחשבתי. המשתתפים לומדים כיצד מדברים מול קבוצה, כיצד להתמודד עם הקושי הנפשי ובמקביל לשלוט גם בסימפטומים הפיזיים. ד"ר מרום: "מדובר בהפרעה מאד נפוצה שבקלות יחסית אפשר לפתור אותה בעשרה מפגשים קצרים".
אז אולי לא תלכו לאודישנים של ה'אח הגדול' אבל לפחות בבר המצווה של הבן תוכלו לעמוד לצידו בגאווה, להתבונן לכל המשפחה בעיניי ולהודות על שהגעתם עד הלום.