זמן החיבוק

אנו נוטים לעתים לעשות אידאליזציה מתקופת הילדות ומתייחסים אליה כאל תקופה מאושרת ונטולת דאגות. אולם  לילדים יש דאגות ולחצים מתוך עולמם שלהם ובהן: מקומם בחברת הילדים, הישגיהם בלימודים, מעברים ממקום מגורים לאחר או ממסגרת לימודים אחת לשניה. 

לילדים יש גם כשרון לחוש במתח, בדאגה  ובחרדות הקיימים בסביבתם ובקרב המבוגרים הקרובים להם. לכן, מצבי לחץ המשפיעים על בני המשפחה הבוגרים, מגבירים גם את הדאגות שלהם. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המצב, מפעילים הילדים את דמיונם, ועלולים לסבול מדמיונות מפחידים, שאינם תואמים את המציאות, ככל שהיא מאיימת.

ילדים מבטאים את המתח שלהם באופן דומה לזה של המבוגרים. אי־שקט, חוסר ריכוז או תגובות בכי וכעס קיצוניות, הן תופעות שכיחות למצב. הם יכולים בנוסף גם לבטא את חרדתם בהידבקות להורים  או בהפרעות שינה כתצאה מחלומות רעים. הם יכולים גם לחזור ולהרטיב , או לסרב לאכול.

הקשיבו לילד
הקשיבו לילדיכם, כשהם מבקשים לשתף אתכם במחשבותיהם ובדאגותיהם. עודדו אותם לבטא את רגשותיהם וחששותיהם. חשוב להגיד לילדים שתגובותיהם השונות למצב הן טבעיות, וילדים רבים מגיבים באופן דומה למצבי דאגה ולחץ, כדי שלא יחושו בושה ואי נוחות שיגבירו עוד יותר את דאגותיהם.

תנו הסבר אמין
הסבירו להם את המצב באופן אמין שיתאים להבנתם, ונסו לחזק את הרגשתם שהוריהם וגם הסביבה דואגים להם ויעשו הכל על מנת לשמור עליהם ולמנוע מהם פגיעה. עצם השיחה והדיבור מכניסים תחושה של שליטה והבנה לגבי המצב. לא להסס להסביר לילדים מה ידוע כרגע על המצב ומה חושבים לגבי הצפוי בימים הקרובים. כאשר הילד קולט שההורה פתוח לשיחה ומסביר לו בשקט את הדברים, הוא מרגיש בטוח להעלות קשיים ושאלות. חשוב להקשיב לשאלות ולענות להם בסבלנות, עצם העלאת השאלות על ידי הילדים מאפשרת להם לשחרר את המועקות ולדבר על הדברים הכי מפחידים לגביו.

במסגרת מתן המידע,  לא מומלץ לומר שאין שום סכנה או שבטוח במאה אחוזים שהכל יהיה בסדר, אלא לשדר שכל הפעולות האחראיות שנדרשות מהמצב נעשו, שגורמי הביטחון מטפלים ומחליטים בצורה שקולה וכך גם ההורים - מקשיבים להוראות ומחליטים איך להתנהג בצורה השקולה והאחראית ביותר. אם הילד חרד במיוחד - לא להיבהל ולא לנסות להרגיע בלי הרף,  כי זה יכול לגרום ללחץ נוסף. יש פשוט להסביר שכרגע כולם בלחץ, זה בסדר ונורמלי ושהסכנות מטופלות ונבדקות כל הזמן ע"י ההורים והגורמים המתאימים.

עודדו אותו לשגרה
עודדו את ילדיכם למלא את המטלות והמשימות שלהם הן בבית הספר, או בגן, והן בבית, ולקיים סדר יום רגיל, ככל שהדבר ניתן.  קיום השגרה מגביר את תחושת הביטחון שלהם.

הקדישו לו זמן איכות
השהות במחיצתם של אנשים בוגרים, הקרובים להם, עשויה להעניק לילדים ביטחון. כדאי שלפחות אחד ההורים יקדיש מזמנו לילד החרד, יאפשר לו לדבר על פחדיו ורגשותיו, וירגיע אותו ככל הניתן. משחק משותף, קריאה בספר עם הילד או  צפייה משותפת בתוכנית טלביזיה מעניינת, עשויים להסיח את דעתו של הילד מדאגותיו, לפחות לפרק זמן. אם הילד סובל מפחדי לילה והוא מתעורר, חשוב שלפחות אחד ההורים ישב ליד מיטתו וירגיע אותו עד שיירדם. לא מומלץ לקחת את הילד למיטת הוריו.

 שימו לו גבולות
אם ילד מגלה תופעות של תוקפנות פיזית או תובענות יתרה, חשוב לשים לו גבולות. צריך לאפשר לילדים לבטא את כעסם ואת תחושת חוסר האונים שלהם באופן מילולי או בציור, אך אין להתיר לילד להכות, ואין להיכנע לכל דרישה שלו.

חבקו את הילד
ילדים רבים מגיבים היטב למגע פיזי חיובי מצד הוריהם או מצד קרובים אחרים. כדאי להרבות, ככל הניתן, ובהתאם לאופים של הילדים וצורכיהם, בלטיפות, בחיבוקים ובביטויי קרבה וחיבה אחרים, כי הם מרגיעים ומשרים תחושת ביטחון.

 אל תנדנדו לו
יש ילדים שאינם מוכנים לאכול כשהם במצב של חרדה או מתח חריפים. לא כדאי לנדנד לילד שאינו מוכן לאכול וודאי שלא להכריח אותו. כדאי לשכנע אותוו לשתות. ילד בריא יאכל במידה מספקת, גם אם פחותה.

 ליזום פעילות משותפת
חשוב לאפשר הסחת דעת מהמצב באמצעות  משחקים, סרטים, תשבצים וכל דבר דומהחשוב לארגן פעולות שגרה - להכין ארוחות יחד ולעשות כמה שיותר פעולות יחד בתוך המשפחה, כמו סידור אלבומים או משחק מונופול.

 לנשום באופן מרגיע
ברמה הגופנית, כשילד נכנס ללחץ, חשוב ללמד אותו לנשום באופן מרגיע. הנשימה הנכונה במצב חרדה היא נשימה שבה מוציאים יותר  אויר ממה שמכניסים. עושים זאת באופן הבא: שואפים וסופרים עד שתיים או שלוש ואז נושפים תוך ספירה עד ארבע או חמש. נשימות כאלה מאוד מרגיעות ואם חוזרים עליהן חמש עד עשר פעמים הן מורידות לחץ.

תרגיל נוסף - בזמן לחץ כיווץ של האגרופים וספירה עד ארבע ואז שחרור שלהן במשך ארבע פעמים - מביא לתחושת שחרור והורדת לחץ.

דני לוטן הוא מנהל מרפאת חרדה במחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית

חני שליט היא העובדת הסוציאלית הראשית של הכללית