טיפול בנזעי חשמל לא נהנה מעולם מיחסי ציבור טובים ולא רק בגלל הסרט המיתולוגי "קן הקוקיה". עדיין שוררים חילוקי דעות סביב הטיפול בנזע חשמלי במקרים של דיכאון חמור.
ארגון בריאות מרכזי בבריטניה אף המליץ בשנת 2003 להטיל מגבלות חמורות בטיפול זה באנשים שסובלים מדיכאון חמור, והביע דאגה מכך שאין מידע קליני בנוגע להשפעות ארוכות הטווח של הטיפול על הזיכרון ועל איכות החיים.
מחקר שפורסם בשנת 2004 עסק בחששות האלה, ומצא שברוב החולים בדיכאון חמור, התועלת של הטיפול הזה עולה בהרבה על הסיכונים שלו.
בלי להמעיט בערכן של התמונות מהסרטים ההוליוודיים, הטיפול בנזע חשמלי ("שוק חשמלי" בלשון העם) נשאר צורה מקובלת של טיפול בדיכאון חמור. התומכים אומרים שזה הטיפול היחיד שעובד בהרבה מקרים כאלה, אבל המתנגדים אומרים שאחוז ניכר מהמטופלים סובלים מאובדן זיכרון. בסקר שנערך בקרב מטופלים בבריטניה, שפורסם בשנת 2003, אחד מכל שלושה דיווח על בעיות זיכרון מתמשכות אחרי הטיפול. רבים דיווחו גם על תחושות סותרות לגביו.
במחקר שעליו דווחו חוקרים מאוניברסיטת Wake Forest בצפון קרולינה, השתתפו 77 איש עם דיכאון חמור, שטופלו בנזעי חשמל. המטופלים עברו סדרת בדיקות פסיכיאטריות, שבחנו את איכות חייהם והיכולת לתפקד מעט לפני ומיד אחרי הטיפול, וכעבור שבועיים וארבעה שבועות לאחר מכן. בני משפחה קרובים התבקשו גם הם להעריך באופן בלתי תלוי את התקדמות המטופלים.
החוקרים מצאו ש־66 אחוזים מהמטופלים שסבלו מדיכאון חמור חוו שיפור משמעותי במצב הרוח, בחשיבה, באיכות החיים וביכולת לתפקד במהלך ארבעת השבועות של המעקב. אובדן זיכרון אירע ברבים מהמטופלים, אבל החוקר הראשי, ד"ר ווהן מקקול, אומר שזו לא היוותה בעיה משמעותית לרובם.
"יש מספר קטן מאד של מטופלים, שחוו הפרעת זיכרון משמעותית ומטרידה עקב הטיפול, אבל לרוב המכריע של המטופלים זו לא היוותה בעיה משמעותית", אמר החוקר. "נראה שהשיפור במצב הרוח מטה את התפיסה של המטופלים לכיוון איכות החיים שלהם, וההשפעה על הזיכרון לא נכנסה לשיקול הזה".
המועמד הטיפוסי לטיפול הזה הוא אדם שלוקה בדיכאון חמור, מסכן חיים, שלא הגיב לתרופות נגד דיכאון או לפסיכותרפיה או מישהו שנמצא במצב קטטוני (קפוא, מאובן) או מתכוון להתאבד. מרפי שרירים והרדמה ניתנים לפני הטיפול, שכולל אירועים קצרים (כ־30 שניות) של פרכוסים במוח. החולה אינו ער במהלך הטיפול ולא חש דבר.
"הטיפול הזה עובד להפליא במטופלים מסויימים להם יש לנו רק מעט מאד חלופות להציע" , אומר הפסיכיאטר ד"ר פולר טוריי. "רבים מהם יאמרו שזה הציל את חייהם".
טוריי אומר שהשיבוש בזיכרון אינו מהווה בעיה משמעותית לרוב המטופלים, אבל הוא מודע שחלקם עלול למצוא שזו בעיה מטרידה. "סביר שאנשים שנשענים על זיכרונם כדי לבצע את תפקידם יחשבו שזו בעיה יותר חמורה, בדיוק באותה המידה שאמנים ויוצרים יסברו שהרעד הקל שנוצר עקב שימוש בליתיום מאד מפריע להם", הוא אומר. "אבל כשמדובר במטופלים ששרויים בדיכאון כל כך עמוק עד כדי חוסר יכולת לקום מהמיטה, אובדן זיכרון עשוי להיות חלופה סבירה לשיפור המשמעותי באיכות החיים".
ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית |