הקשר בין דיכאון לשבץ מוחי

דיכאון מגביר את הסיכון לפתח מחלות שונות ובהן: סוכרת, מחלות לב וסרטן. עכשיו מתברר שהוא מגביר משמעותית גם את הסיכון ללקות בשבץ מוחי.

עד לאחרונה פורסמו מחקרים שאומנם הצביעו על האפשרות שקיים קשר בין דיכאון לעלייה בסיכון לפתח שבץ מוחי, אך הממצאים לא היו חד־משמעיים.

מחקר שפורסם בספטמבר 2011 סקר בשיטתיות את כל המחקרים שבדקו את הקשר בין דיכאון לעלייה בסיכון לפתח שבץ מוחי בקרב מבוגרים. החוקרים - מהמחלקה לאפידמיולוגיה ומהמחלקה הפסיכיאטרית בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד - סקרו 28 מחקרים, והנתונים התבססו על 317,540 בני אדם, שמהם לקו בשבץ מוחי 8,478 בני אדם  במהלך מעקב שנמשך בין שנתיים ל־29 שנים.

איך משפיע הדיכאון על הסיכון לשבץ?
בהשוואה לאחרים, אנשים שסובלים מדיכאון מצויים בסיכון גבוה ב־45 אחוזים לפתח שבץ מוחי. עוד מצאו החוקרים כי אותם אנשים מצויים בסיכון הגבוה ב־55 אחוזים לפתח שבץ מוחי קטלני, והסיכון שלהם לחלות בשבץ מוחי איסכמי (שנגרם מחסימה של אחד מעורקי הלב בגלל קריש טרשתי) גבוה ב־25 אחוזים משאר האוכלוסייה. 

השיעור המוחלט של תוספת הסיכון לפתח שבץ מוחי (בהשוואה לסיכון הבסיסי שקיים באוכלוסייה כולה) היה 106 מקרים נוספים של שבץ מסוג כלשהו, 53 מקרים נוספים של שבץ איסכמי ו־22 מקרים עודפים של שבץ קטלני לכל 100,000 אנשים בשנה. הסיכון המוגבר לפתח שבץ כלשהו עקב דיכאון נצפה בכל תת הקבוצות שנבדקו.

האם הממצאים האלה מפתיעים?
ממש לא, אם מביאים בחשבון את העובדה שנוסף על פגיעה משמעותית באיכות החיים מצב דיכאוני מעלה את הרמות של הורמוני העקה (סטרס) בדם, כולל אדרנלין וסטרואידים. אלה מאיצים את התהליך של טרשת העורקים, שהיא הבסיס הן למחלות לב והן לשבץ מוחי.

סביר להניח שיש גם תהליכים פיזיולוגיים נוספים, שבחלקם עדיין אינם מוכרים די צורכם, שמגבירים את הסיכון לחלוקת תאים בלתי מבוקרת באזורים כלשהם בגוף, שללא מנגנון בלימה עלולה להתפתח לגידול סרטני.

האם דיכאון הוא מחלה נפוצה?
מאוד! ארגון הבריאות העולמי מעריך שהדיכאון ייהפך למגפה של ממש בעולם המערבי בתוך כ־15 שנה. אבל גם עכשיו הנתונים לא מעודדים: כחמישה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון משמעותי בכל זמן נתון, ועוד 15 אחוזים לפחות סובלים ממצב רוח ירוד, שאינו נכנס עדיין להגדרה של דיכאון משמעותי (מג'ורי, בלשון הרפואית) בכל זמן נתון.

יש מה לעשות נגד דיכאון?
הרפואה מציעה כיום טיפולים יעילים לרוב המכריע של מקרי הדיכאון – הן תרופתיים (ראו מידע מפורט בכתבה תרופות נגד דיכאון) והן פסיכולוגיים. טיפול מוקדם בדיכאון עשוי לשפר את מצב הרוח ולמנוע סיבוכים גופניים קשים בעתיד.
 
לכן אם חשים דכדוך, ירידה בתיאבון, ירידה בהתעניינות בנעשה, חוסר חשק לעסוק בפעילויות שבדרך כלל אוהבים לעסוק בהן, ירידה בחשק המיני, הפרעות בשינה, ירידה באנרגיה, תחושות אשמה ומחשבות אבדניות - חשוב לפנות לטיפול אצל רופא המשפחה.

ד"ר שמואל גבעון הוא מומחה לרפואת משפחה בכללית