נשים מבוגרות הסובלות מדיכאון, סובלות גם מקצב גבוה יותר של בריחת סידן. כך עולה ממחקר שפורסם לראשונה בשנת 2007.
במחקר השתתפו 4,177 נשים בנות 69 פלוס, שעברו הערכה לזיהוי תסמיני דיכאון ושתי בדיקות צפיפות עצם בירך.
החוקרים מצאו קשר בין תסמיני דיכאון ובין קצב אובדן עצם גבוה יותר בקבוצה של נשים מבוגרות,בגיל ממוצע של 75: ככל שהאישה סבלה מתסמיני דיכאון בולטים יותר, קצב אובדן העצם היה מהיר יותר.
האם דיכאון פוגע בשלד?
מחקרים קודמים מצאו כי דיכאון העלה את הסיכון לשברים. המנגנון המדויק אינו ברור, אך העובדה שקצב אובדן העצם היה גבוה יותר בנשים עם דיכאון, מעלה את האפשרות שמדובר בגורם המעורב בסיכון לשברים.
האם תרופות נוגדות דיכאון פוגעות בצפיפות העצם?
שני מחקרים שהתפרסמו בכתב עת לרפואה פנימית קושרים בין לקיחת תרופות נוגדות דיכאון אצל מבוגרים ובין מחלת האוסטאופורוזיס, הפוגעת בצפיפות העצם.
התוצאות בקרב הנשים:
מחקר תצפיתי גדול בקרב נשים מבוגרות מראה כי השימוש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI, כגון פרוזאק וסרוקסט, קשור בסיכון מוגבר לאיבוד מסת עצם בירך. לא נמצא קשר כזה בעקבות נטילת נוגדי דיכאון טריציקלים - TCA, כמו אלטרול.
החוקרים מציינים, כי במקביל להתפתחות בשימוש ב- SSRIs, עלה גם מתן המרשמים לנוגדי דיכאון בשני העשורים האחרונים. מחקרים בבעלי חיים הראו, כי SSRIs מעכבים את יצירת הסרוטונין וכי הדבר קשור בשיעורים נמוכים יותר של יצירת עצם. עם זאת, נוגדי דיכאון טריציקלים עובדים במנגנון שונה.
2722 נשים שהשתתפו במחקר סווגו לשלוש קבוצות, בהתבסס על השימוש בתרופות:
• נשים שלא משתמשות בשום טיפול נוגד דיכאון: 88.4 אחוזים.
• נשים שמשתמשות בנוגדי דיכאון מסוג אס.אס.אר.איי: 7.3 אחוזים.
• נשים משתמשות בנוגדי דיכאון טריציקלים: 4.3 אחוזים.
בממוצע, בהשוואה לנשים שלא השתמשו ב־SSRI, נשים שנטלו SSRI סבלו משיעור גבוהשל איבוד מסת עצם בכל עצם הירך. לדברי החוקרים, נשים שלא לקחו SSRI איבדו מסת עצם בשיעור של כחצי אחוז בשנה, ונשים שלקחו SSRI איבדו מסת עצם בשיעור של בערך 0.8 אחוז בשנה.
החוקרים אומרים, שעם הזמן הבדל זה ילך ויצטבר, אך עדיין לא ידוע אם הבדל זה מהווה סיכון מוגבר לשברים.
התוצאות בקרב הגברים:
במחקר שנערך בקרב גברים מבוגרים, נמצא כי מדדי צפיפות העצם (BMD) נמוכים יותר בקרב גברים המטופלים בתרופות ממשפחת SSRI, אך לא בקרב גברים המטופלים בנוגדי דיכאון אחרים.
החוקרים ביקשו לבחון באם טיפול ב־SSRI בגברים מבוגרים קשור במדדי BMD נמוכים יותר. לשם כך, הם בדקו את הממצאים בקרב 5,995 גברים בגילאי 65 ופלוס, משישה אזורים בארה"ב, בין 2000 ועד 2002.
החוקרים מצאו כי טיפול ב־SSRI לווה במדדי BMD נמוכים יותר, בממוצע, בירך ובעמוד השדרה, אך לא נמצא הבדל משמעותי בין מטופלים ב- TCA ובין אלו שלא קיבלו טיפול תרופתי.
החוקרים טוענים כי מחקרים מעבדתיים ומחקרים בבעלי חיים תומכים בקשר שנמצא בין מדדי BMD נמוכים יותר וטיפול באס.אס.אר.איי בגברים. הם מוסיפים כי גודל ההשפעה דומה להשפעה המזיקה הידועה של סטרואידים על אובדן עצם.
ד"ר אריה גולדשמיד הוא לשעבר מנהל מחלקת פרמוקולגיה בקבוצת כללית