הפרעות אכילה נפוצות מאוד בגיל ההתבגרות, בעיקר בקרב בנות, והן צומחות בין השאר בעקבות תרבות שמקדשת מראה של דוגמנית עם מידות של בובת ברבי על גבול האנורקסיה. בקרב בנות כאלה, חישובי קלורית אובססיביים נהפכים להיות למרכז החיים. גם פעילות גופנית, שנחשבת לרצויה כשלעצמה, עלולה אף היא להפוך לאובססיה. הגורמים לאנורקסיה הם ביולוגיים, פסיכולוגיים, משפחתיים וחברתיים.
אפשר למות מהפרעות אכילה?
כן. ההפרעה מסוכנת ויכולה להסתיים אף במוות. הטיפול באנורקסיה מאוד קשה, ולעתים קרובות הנערות הסובלות מהתופעה מתנגדות לטיפול. ככל שתופשים את הבעיה מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה טובים יותר. הטיפול כרוך לעתים באשפוז ומשלב פסיכותרפיה פרטנית ומשפחתית.
מה הקשר בין אנורקסיה לבולמיה?
הפרעות אכילה מתחלקות בעיקר לאנורקסיה נרבוזה ובולמיה נרבוזה: בכמחצית מן המקרים שכיחה הפרעת התנהגות שבה מעורבת אכילה התקפית והתנהגות "היטהרותית" המלווה בהקאה יזומה או שימוש לרעה במשלשלים. מקרים אלו מכונים בולמיה נרבוזה.
האם אנורקסיה היא מחלת נפש?
אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה קשה, המתפתחת בדרך כלל לא לפני גיל 14, ברוב המקרים אצל בנות. מאז 1976, האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר. היא עלולה להיות קטלנית בחמישית מהמקרים, איבוד המשקל כרוך בהפסקת הווסת, בפגיעות מוגברת של המערכת החיסונית, בנטייה להתקפי לב ובאוסטיאופורוזיס (בריחת סידן).
האם מדובר במחלה שכיחה?
חצי אחוז עד אחוז מנשות העולם המערבי אובחנו כסבלות מאנורקסיה נברוזה.
מה קורה בישראל?
בסקר שנערך בקרב בני נוער, נמצא כי 27 אחוזים מהבנות ו-11 אחוזים מהבנים נמצאים בדיאטה למטרת הרזייה. עוד התברר, כי שכיחות דיאטות ההרזיה בקרב הנוער בישראל היא הגבוהה ביותר מבין כל מדינות העולם המערבי.
מעבר לדיאטת הרזיה, נמצא גם כי ארבעה אחוזים מהבנות היהודיות משתמשות בתרופות משלשלות, ושני אחוזים מהבנות משתמשות בתרופות אחרות למטרות הרזייה.
סקר נוסף הראה כי 18 אחוזים מתלמידות תיכון מדווחות על התנהגות אכילה לא תקינה, שעלולה להוביל בהמשך להתפתחות הפרעות אכילה.
איך מבדילים בין אנורקסיה לסתם דיאטה?
הבנות הסובלות אף פעם לא יתלוננו על ירידה במשקל - זוהי הרי המטרה ולא בעיה מבחינתן. התלונות השכיחות יכולות להיות על רקע מצבים נלווים לתת-משקל, צום והרעבה עצמית: חולשה ותשישות, כאבי ראש, עצבנות, הפרעות שינה, עצירות, כאבי בטן, השתנה מרובה, ואי סדירות במחזור.
איך מאבחנים אנורקסיה?
על פי הקריטריונים הבאים:
1. ירידת משקל אל מתחת ל- 85 אחוזים מהמשקל האידאלי על פי נתוני גיל וגובה.
2. פחד מעליית משקל.
3. עיוות דימוי הגוף והכחשת הרזון. כלומר, הבחורה האנורקסית בטוחה שהיא שמנה למרות שלמעשה היא בתת משקל.
4. הפסקת הווסת במשך במשך שלושה חודשים ברציפות.
5. סימנים גופניים: רזון בולט, דלדול שרירים, היפראקטיביות, דופק איטי, לחץ דם נמוך, עור יבש, שיער וציפורניים שבורים, שיער קרקפת מידלדל, עור צהבהב, שיעור יתר עדין על פני העור בצקת בקרסוליים.
6. מצב רוח עצוב.
7. לבוש ארוך גם באמצע הקיץ (לבנות האנורקטיות תמיד קר).
8. בגדים הגדולים ממידת הנערה בכמה מידות.
איך מטפלים באנורקסיה נרבוזה?
הטיפול מתבצע בדרך כלל במסגרת של מרפאת הפרעות אכילה.
מטרת הטיפול איננה רק עלייה במשקל, אלא הבראה נפשית וגופנית, ולכן הטיפול ניתן על ידי צוות רב-תחומי הכולל רופא, דיאטנית ואיש בריאות הנפש - פסיכיאטר או פסיכולוג. ככל שפונים לטיפול מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה טובים יותר. מומלץ לגייס אנשים משמעותיים מחיי הנערה החולה באנורקסיה לטיפול, אנשים שהנערה סומכת עליהם ותקשיב לדבריהם.
מתי צריכים לאשפז?
חלק מהנערות יזדקקו לאשפוז בבית חולים. קיימות מספר אינדיקציות לאשפוז המקובלות בעולם במקרים של אנורקסיה נרבוזה ואלו הם:
1. משקל גוף הנמצא מתחת ל- 75 אחוזים מהמשקל האידיאלי על פי גיל וגובה.
2. איבוד הכרה.
3. תת לחץ דם.
4. היפותרמיה.
5. דופק מתחת ל- 50
6.הפרעות בקצב הלב.
7. הרעבה חריפה - מצב בו הנערה מפסיקה לאכול במשך 24 עד 48 שעות דורש האכלה במסגרת אשפוז.
8. התייבשות
9. הפרעות במאזן המלחים בגוף
איך מתבצע הטיפול?
בתחילת הטיפול מתבצעת הערכה ראשונית, ובה מעריכים את חומרת המצב. בהמשך מחליטים האם יש צורך באשפוז או שניתן לטפל באופן אמבולטורי.
הטיפול כולל מעקב שבועי של: דופק, משקל, בירור התנהגויות מזיקות ותפקוד כללי של הנערה והמשפחה.
בנוסף, מתאימים דיאטה שתכלול שלוש ארוחות ושניים או שלושה חטיפים ליום. רצוי לבחור מאכלים האהובים על הנערה, על מנת להימנע מתחושה שהאכילה היא עונש.
איך מוודאים שהטיפול מצליח?
אחת ממטרות הטיפול היא שהנערה תעלה במשקל חצי קילו לפחות כל שבוע. אם הנערה לא עולה במשקל, יש להפסיק את הפעילות הספורטיבית בה היא עוסקת. אם הנערה ממשיכה לא לעלות במשקל, יבקשו מההורים לפקח על הארוחות. אם גם לאחר מכן המשקל תקוע, ממליצים להשתמש בתוספי מזון נוזליים (מילקשייקים לסוגיהם).
איך מזהים בולימיה נרבוזה?
בולימיה נרבוזה מאופיינת על ידי זלילה חוזרת וחסרת שליטה של כמויות מזון גדולות, וביצוע תהליכי "טיהור" באמצעים שונים.
בנות שסובלות מבולמיה נרבוזה הן בדרך כלל במשקל גוף תקין, ואינן סובלות מהפרעות במחזור. כתוצאה מכך ההפרעה יכולה להישאר סמויה במשך שנים רבות, גם משום שהבנות בדרך כלל מתביישות בהתנהגותן ומסתירות אותה. ולא אחת קורה שההורים בבית אינם מודעים למצבן. בדך כלל ההפרעה מתחילה בשלבי הבגרות המאוחרת, לפעמים היא מתחילה אחרי דיאטה.
האם מדובר בתופעה נפוצה?
שכיחות הבולימיה בקרב נשים היא בין אחוז לשלושה אחוזים. בקרב גברים, בולמיה נברוזה, כמו גם אנורקסיה נברוזה, מאוד נדירה - ונשים סובלות מהתופעה פי עשרה מגברים.
איך מאבחנים בולמיה נברוזה?
על פי הקריטריונים הבאים:
1. זלילה חוזרת וחסרת שליטה של כמויות מזון גדולות בזמן קצר.
2. ביצוע תהליכי "טיהור" חוזר באמצעות הקאה (הצורה השכיחה ביותר), חוקן, צום, תרופות או פעילות גופנית מוגזמת. התהליך מכונה "טיהור", כיוון שהוא מבטא את את תחושת הנערה - טיהור מחטא אכילה.
3. תהליכי זלילה וטיהור לפחות פעמיים בשבוע במשך שלושה חודשים לפחות.
4. דאגת יתר ממשקל וצורת הגוף - הנערה מייחסת חשיבות רבה למראה שלה ושל אחרים, ומייחסת משקל רב לקשר שבין צורת ומשקל הגוף לבין הצלחה בחיים, בדומה מאוד לאנורקטיות.
5. הרס של אמייל השיניים או מחלת חניכיים ועששת הנגרמת מהקאות מרובות.
6. פטריות או כיבים בחלל הפה הנגרמים מהקאות מרובות.
מה מרגישים?
הבנות יכולות להתלונן בעיקר על תלונות הקשורות בהקאה: כאבי בטן, נפיחות בבטן, צרבת, כאבי ראש, עצירות, שלשול, כאבי גרון, נפיחות בלחיים (בלוטות הרוק ה בלחיים מתנפחות בגלל הקאות מרובות). בנוסף, בדומה לאנורקטיות, שכיחות תלונות על: תשישות, חולשה או כאבים לא ברורים בגוף ואי סדירות במחזור.
בקרב הבולמיות יש נטייה גבוהה להתמכרות לסמים או לאלכוהול, וכן הפרעות פסיכיאטריות הכוללות דיכאון וחרדה.
איך מטפלים בבולמיה?
גם כאן הטיפול נעשה בדרך כלל במרפאה להפרעות אכילה. הטיפול המומלץ לבולימיה הואקוגניטיבי התנהגותי בשילוב עם דיאטני. בדרך כלל מטפלים במסגרת קבוצתית.