גיל ההתבגרות והפרשת ההורמונים הקדימו את זמנם בערך בשלוש שנים בשלושת הדורות האחרונים. הסיבה העיקרית לכך היא התפתחות הרפואה והתזונה. עם זאת, החיים המודרניים, המחייבים שנים רבות של הכשרה לצורך רכישת מקצוע ומעמד חברתי, דחו בהדרגה את גיל ההתבגרות החברתית.
הקדמת הבגרות הביולוגית ודחיית הבגרות החברתית יוצרות פער המסביר תופעות שונות בגיל ההתבגרות, שאחת מהן היא האנורקסיה נרבוזה: דיאטת רזון קיצונית הגורמת לאיבוד משקל ניכר. זו נובעת מגורמים נפשיים וגורמת נזקים גופניים ניכרים.
אנורקסיה תוקפת בדרך כלל נערות, אף כי גם נערים חשופים לה. המחלה נפוצה מאוד בגיל ההתבגרות, בגילאי 13 עד 18, אך תוארו גם מקרים מגיל 10 וגם בגיל 30.
למה נערות מרעיבות את עצמן ומפחיתות קילוגרמים רבים ממשקלן גם כשאין צורך בכך?
בדרך כלל באות הנערות האלה ממשפחות שאפתניות המשתדלות שכל בני המשפחה יצליחו בכל תחום. ההורים מנסים ליצור תדמית של משפחה מושלמת, ללא כל בעיות, ולעיתים מסתירים ומכסים מתחים בין בני המשפחה. באחד המחקרים נמצא כי בשל חוסר אהבה ותשומת לב בין ההורים מחפשים אלה לפצות את עצמם באמצעות ההצלחה המושלמת של ילדיהם.
תהליך האנורקסיה מופיע בנערה כאשר זו אינה עומדת בלחצים ואינה מצליחה להשביע את רצון ההורים. חלקן מרגישות שעצמאותן נגזלת מהן ואין הן חופשיות לנהוג כרצונן, ולכן הדרך שהן בוחרות לביטוי עצמי היא שליטה על תזונתן. המזון, בדרך כלל, זוכה ליתר תשומת לב במשפחות רבות, והוא משמש ביטוי לאהבה ולתשומת לב. כשמישהו מבני המשפחה מסרב לאכול, ההורים, ובעיקר האם, נפגעים. את המצב הזה מנצלות הנערות האלה כדי להראות שגם להן "יש מה להגיד".
האם הימנעות מסוגים מסוימים של מזון עלולה להיות סימן לאנורקסיה?
לפעמים, בתחילת ההימנעות מאכילה, הנערה בוררת סוגים מסוימים של מאכלים, אך בהמשך הזמן היא נמנעת מלאכול בכלל, והירידה במשקל לרוב לא מאחרת לבוא. ההימנעות מאכילה ואיבוד המשקל מביאים לתשומת לב מוגברת של ההורים ושל הסביבה, מה שעונה לנערה על מבוקשה - מתן תשומת לב אליה ולא רק להישגיה.
האם דיאטה רגילה עלולה להוביל לאנורקסיה?
לעיתים הבעיה מתחילה בעקבות דיאטת רזון למטרות אסתטיות ובהמשך, אף שהושג המשקל הרצוי, הנערה ממשיכה בדיאטה בשל מושגים מעוותים בנוגע למראה גופה. כלומר, היא חושבת שהיא לא רזה מספיק וממשיכה להפחית ממשקלה עד כדי איבוד כרבע ממשקלה הבסיסי ואף יותר. ההפחתה הנמרצת במשקל מלוּוה לעיתים בהקאה מרצון, למשל: באמצעות הכנסת אצבע לגרון לאחר הארוחה או באמצעות פעילות גופנית מוגזמת.
מהם הנזקים הנגרמים בעקבות האנורקסיה?
הירידה המוגזמת במשקל גורמת לכמה שינויים בתפקוד גופה של הנערה, ובהם: האטת דופק הלב, עצירות, צמיחת שיער עדין באזורי הגב והזרועות, ירידה בלחץ הדם, מתן שתן בכמות מרובה (עד כדי שלושה עד ארבעה ליטרים ביום ואף יותר) ושיבושים במחזור הווסת, עד כדי הפסקתו והיעלמותו כתוצאה מהפסקה בביוץ.
מהי שכיחות התופעה?
האנורקסיה נרבוזה אינה נדירה כלל בחברה המודרנית, ובמחקרים שונים נמצא כי בתקופת גיל ההתבגרות היא מתרחשת אצל אחת מכל 150 עד 200 נערות.
מהן דרכי הגישה לפתרון הבעיה?
חשוב שהטיפול יתחיל מוקדם ככל האפשר, שכן אז ניתן לעשות אותו במסגרת הסביבה הטבעית של הנערה ולא בבית חולים. מומלץ שהצוות המטפל יהיה נרחב ויכלול פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים ואחות בית הספר, וזאת כדי שכל ההיבטים של הבעיה יכוסו על ידי אנשי צוות מתאימים.
הצוות הזה ילמד את מבנה המשפחה ואת יחסי הכוחות הפועלים בה, יכיר את הלחצים הפועלים על המתבגרת וינחה אותה כיצד לנהל את חייה ולפתח זהות עצמית חזקה. התייחסות מאוחרת לבעיה מחמירה את המצב. במקרים קשים הנערה נותרת במצב של אל־וסת לכל ימי חייה (כשליש מן המקרים), ובמצבים חמורים עוד יותר יש אף תמותה שמגיעה לשיעור של 5%-15%.
לסיכום: הלחצים הנפשיים הניכרים המופעלים בימינו על הנערה המתבגרת יכולים לגרום לעיתים לשינוי בהתנהגותה - שינוי שעלול לפגוע בצורה קשה בבריאותה ואף בחייה. דיאטה קיצונית, המובילה לאנורקסיה נרבוזה, היא אחד מהמצבים שיש לשים אליהם לב מוקדם ככל שניתן ולהגיש סיוע רפואי ונפשי במהירות.
ד"ר שרגא וקסלר הוא מומחה לרפואת נשים, מנהל מכון שער לבריאות האישה והשירות הגינקולוגי במרפאת הקמפוס של הכללית באוניברסיטת תל אביב ומנהל האתר גינקולוג נט