נרקולפסיה (Narcolepsy) היא מחלה המתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במשך היום, גם במצבים פעילים, והיא אף מתגברת במצבי התרגשות.
נרקו – משמעה שינה (כמו המילה נרקוזה) ולפסיה – נפילה. החולים נופלים לתוך מצבי שינה.
על פי הסטאטיסטיקה, המחלה פוגעת באדם אחד מתוך אלפיים ועוברת לרוב בתורשה. כנראה שהיא נפוצה בעיקר ביפן. מעירכים כי היא נדירה בקרב יהודים, אך יש עדיין ויכוחים לגבי שכיחותה בארץ, ויייתכן שרבים מהסובלים מנרקולפסיה אינם מאובחנים.
מהם מאפייני המחלה?
ארבעה תסמינים עיקריים המיוחסים לנרקולפסיה, אך בדרך לא כולם אופייניים לכל החולים:
1. התפרצויות הדרגתיות או פתאומיות של ישנוניות מוגברת במשך היום. החולה יכול/ה להירדם פעמים רבות ביממה, לפרקי זמן של דקות. השינה לרוב מרעננת.
2. לעתים יעברו החולים שיתוק (Cataplexy) - התקף של חולשת שרירים בזמן שערים. לעתים קרובות השיתוק הוא תוצר של רגשות חזקים כמו: כעס, צחוק או התרגשות גדולה. חולה כזה, לדוגמה, התמוטט לפתע באמצע החתונה שלו.החולשה היא רפויה, ובעצם דומה לשיתוק הטבעי שמתקיים בעת שנת חלום, שנת REM. השיתוק הזה מונע מאתנו לבצע את החלומות שלנו.
3. שיתוק שינה (Sleep paralysis) - חוסר יכולת מוחלט לנוע כמה דקות לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה. ישנם אנשים בריאים החווים שיתוק שינה לפעמים, אך אנשים עם נרקולפסיה חווים אותו בתכיפות גדולה יותר.
מצב זה יכול לקרות גם בבריאים, ולרוב מעורר חרדה.למידע נוסף, היכנסו לכתבה על פחדים בלילה.
4. Hypnagogic hallucinations - חוויות בעלות אופי חלומי, שהאדם מתקשה להבחין בינם לבין המציאות. החוויות הללו מתרחשות בדרך כלל בתחילת השינה, או מיד עם ההתעוררות. הזיות אלו יכולות ללוות את שיתוק השינה, כשהאדם שוכב ער במיטה, קפוא ורואה חזיונות מול עיניו.
האם אירועים כאלה מופיעים גם ללא קשר לשינה?
ניתן לפרש כל אחד מן התסמינים הללו כפלישה של מצב הדומה ל-REM לערות, פלישה של הזיות החלום לתוך הערנות, או חדירה של מרכיב של החלום כגון השיתוק.
חלק מהאנשים הסובלים מנרקולפסיה עוברים לעתים תקופות של התנהגויות מוזרות, בהן הם כאילו "מציגים את חלומותיהם" או מבצעים פעולות מוזרות באופן כמעט אוטומטי, מבלי שיזכרו אותן לאחר מכן. לדוגמה: טיגון הגרביים, הנחת ניירות במקרר.
במשך היום הם יכולים לחוות לפעמים מצבי תודעה מעורבים, שבהם הדמיון מתערבב במציאות. הם יכולים לא לזכור אחר כך מה עשו או מה אמרו (מדובר בדקות ספורות).
מה המנגנון המוחי של הנרקולפסיה?
כנראה שקיים חוסר איזון במערכת שמפקחת על שנת החלום. מערכת זאת כוללת את גזע המוח, בעיקר באזור המכונה PONS וכן חלקים בגרעינים חשובים בעומק המוח - היפותלמוס ותלמוס.
ייתכן שנרקולפסיה נגרמת בשל פעילות יתרה של סינפסות של אצטילכולין, המגיעות מגרעינים בגזע המוח. אצטילכולין הוא מתווך עצבי החיוני להחלת שנת ה-REM.
בנוסף לתפקידם ביצירת מצב החלום, חלק מהמסלולים של האצטילכולין מפעילים אזורים בסביבת גזע המוח (פונס) , אשר תפקידם בדרך כלל להעביר מסרים אל חוט השדרה, על מנת לדכא פעילות שרירים בזמן ה-REM.
שליחת מסרים כאלה במשך היום יוצרת קטפלקסיה, שהיא אחד המאפיינים של הנרקולפסיה .
מה ההסבר הביוכימי לתופעה?
יש מולקולה חשובה בהיפותלמוס הצדדי במוח, שנקראת אורקסין. מולקולה זו יכולה לעורר תיאבון (היא התגלתה במחקר על התנהגות של אכילה), אך היא גם אחראית על הפעלת רשתות העצבים שמחוללות ערנות.
ייתכן שחוסר באורקסין גורם לירידה במנגנון הערנות ולנפילות הפתאומיות והלא רצויות לשינה, גם במשך היום.
האם יש תרופה למחלה?
עדיין לא. הפתרון יבוא, כאשר יצליחו לפתח תרופה שתדמה את פעילות האורקסין ותרפא את המחלה.
למה קשה לאבחן את המחלה?
נרקולפסיה היא לא מחלה נפוצה. אמנם נעשו עליה סרטים (אידהו שלי, עם ריבר פיניקס), היא מופיעה בספרות (בית השינה, מאת ג'ונתן קו) ואף בתיאטרון בית לסין הישראלי (ריגוש, מאת הלל מיטלפונקט), אך לעיתים קרובות הסימפטומים משוייכים בטעות למחלות אחרות.
את או אתה ישנוניים, נרדמים לעתים קרובות ומתנתקים?
ייתכן שיש לכם נרקולפסיה, ובטעות אומרים לכם שאתם מדוכאים או משועמים או חסרי מוטיבציה.
חוסר ריכוז ברגעי הישנוניות נתפס לעתים כהפרעת קשב וריכוז, בעיקר בילדים וכתוצאה מכך האבחון הוא שגוי.
הנפילות הפתאומיות לקרקע עקב שיתוק השרירים (קטפלקסיה) יכולות להביא לאבחון שגוי נוסף - מחלת הנפילה (אפילפסיה).
האם חולי נרקולפסיה מזוהים בטעות כחולי נפש?
לעתים יש גם אבחונים שגויים בכיוון הזה. מצב התודעה המעורב עם הזיות שמופיעות גם בזמן ערות, עם ההתנהגויות האוטומטיות תוך כדי בלבול – יכולים להיראות כסימנים למחלת נפש. לכן, חלק מהחולים הללו מופנים קודם כל לפסיכיאטר. זו הסיבה שחשוב מאוד להכיר את המחלה ולקבל אבחון נכון.
איך מאבחנים נרקולפסיה?
אם יש חשד קליני על סמך התאור של החולה עצמו, יש להשלים את הברור במעבדת שינה. בנוסף לבדיקת השינה הרגילה, כאשר ישנים במכון ומחוברים למכשירי מדידה –מתבצעת בדיקת MSLT, שבה הנבדק מתבקש להירדם מספר פעמים ביום, וזאת לאחר לילה של שינה טובה. רובנו לא נצליח להירדם מהר מספר רב של פעמים. מי שכן – כנראה סובל מהמחלה.
איך מטפלים בנרקולפסיה?
אמנם פיתוח תרופה שתחליף את האורקסין היא רק בתחילת הדרך, אך יש אפשרויות נוספות:
ראשית מטפלים בישנוניות בעזרת תרופות מעוררות כגון ריטלין, המוכרת היטב כתרופה כנגד הפרעות קשב או בסטימולנטים אחרים דמויי אמפטמין. לאחרונה פותחה תרופה מעוררת חדשה ויעילה בשם מודאפיניל (PROVIGIL) שתופסת מקום חשוב בטיפול. התרופה עדיין לא בסל והיא יקרה מאוד.
בשיתוקים (קטפלקסיה), מטפלים גם בתרופות ממשפחת ה– SSRI, שטובות לטיפול בחרדה ודכאון, אךהן יעילות גם בנרקולפסיה עקב יכולתן לדכא שנת REM.
בנוסף לכך חשובה היגיינה נכונה של השינה ושמירה על שנת לילה רצופה ומספקת.
ד"ר רז אבן הוא רופא פסיכיאטר בכיר במרפאה לבריאות הנפש בשלוותה, מקבוצת כללית