מנה יומית של התרופה הצמחית גינקו בילובה עשויה למנוע נזק מוחי לאחר שבץ - כך עולה ממחקר חדש שממצאיו פורסמו במהדורה המקוונת של כתב העת הרפואי Stroke.
החוקרים מסתמכים במסקנותיהם על ניסוי שנערך בעכברים בלבד, אך לדבריהם הניסוי תומך בתיאוריות שגינקו בילובה יעיל גם כטיפול מועיל בבני־אדם.
גינקגו בילובה, עץ עתיק המתואר כמאובן חי, הופיע לראשונה על פני כדור הארץ כבר לפני 270 מיליון שנה. לעץ, שמקורו בסין, תוחלת חיים ארוכה, ובסין יש מי שמצביעים על עצי גינקו שניטעו כבר לפני כ־1,500 שנה.
עלי הגינקגו הם דמויי מניפה ופרי העץ צהוב־כתום וניתן לאכילה לאחר ניקוי הציפה בעלת הריח החריף. הפירות יורדים באשכולות צרים מהענפים.
מה הסוד הרפואי של העץ?
הגינקו תופס מקום חשוב ברפואה הסינית העתיקה ובתמצית הצמח מצויים שני חומרים פעילים: פלאבונויד־גליקוסידים וגינקגוסיד, שהוא חומר ייחודי לצמח זה. מחקרים שונים הראו כי יש בכוחם של חומרים אלה לשפר יכולות קוגנטיביות, אך החוקרים חלוקים בדעותיהם ביחס ליעילות של הגינקו. עם זאת מומחים רבים מסכימים, שהגינקו משפר את זרימת הדם וזאת עקב יכולתו להרחיב כלי דם, להקטין את חדירות נימיות הדם ולהפחית את צמיגות הדם. עקב תכונתו זו, עמד הגינקו במרכזם של מחקרים רבים שביקשו לקבל הוכחות באשר ליעילותו להתמודד בהצלחה עם מחלות שבהן מופרעת זרימת הדם למוח או לגפיים.
בסדרת מחקרים שנעשו כדי לבדוק את יעילותו של הצמח, גרמו המדענים להופעת שבץ מוחי בקרב עכברים. על־פי הממצאים שנתקבלו, עכברים שניזונו מהצמח סבלו מלקויות תפקודיות בשיעור מופחת של של כ־51 אחוזים בהשוואה לעכברים שלא ניזונו מהצמח. עוד מצאו החוקרים, כי האזורים במוח בהם נגרמו נזקים, היו קטנים בכ־48 אחוזים אצל העכברים שקיבלו גינקו.
איך הגינקו בילובה יכול להשפיע על המוח?
על־פי המהדורה הרפואית של הניו יורק טיימס, מדי שנה לוקים בשבץ כ־700 אלף אמריקנים. כ־90 אחוזים מהם סובלים משבץ איסכמי, הנגרם מעורק חסום במוח. השבץ עצמו יכול לגרום נזק מוחי על ידי מניעת אספקת דם לתאי המוח ואולם גם לאחר הסרת קרישי הדם עלול להיגרם נזק ממולקולות חמצן רעילות, הנקראות רדיקלים חופשיים. גינקו בילובה עשוי למנוע נזק מוחי נוסף, משום שהוא מעלה רמות של אנזים המשמיד רדיקלים חופשיים סביב אזור השבץ במוח.
האם כדאי ליטול גינקו על בסיס קבוע?
"זו קפיצה גדולה ממוחו של מכרסם למוח האדם, אך מהתוצאות נראה כי נחוץ מחקר נוסף על השפעות המגוננות של גינקו", אמר החוקר הראשי פרופ' סילוון דור מהמרכז הרפואי באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "אם מחקרים נוספים יאשרו את מה שראינו, נוכל תיאורטית להמליץ על נטילה יומית של גינקו לאנשים בסכנת שבץ, כאמצעי מנע נגד נזק מוחי. הגינקו ידוע בהשפעתו החיובית על המוח כבר שנים רבות והוא ואף ניתן כתרופה לסובלים מאובדן זיכרון באירופה ובאסיה. כעת נותר לנסות להבין כיצד פועל הצמח כדי להגן על נוירונים מנזק".
מחקר חדש נוסף, שפורסם בנובמבר 2008 בכתב העת JAMA, מצא כי גינקו בילובה אינו יעיל במניעת דמנציה בקרב קשישים. לדברי החוקרים, קיים מחסור במחקרים קליניים בעלי חוזק סטטיסטי, שבדקו את ההשפעה של גינקו בילובה במניעת מחלות דמנטיות כמו אלצהיימר ודמנציה וסקולרית.
המחקר נערך בחמישה מרכזים אקדמיים בארצות הברית בין השנים 2002 ו־2008, והשתתפו בו 3,069 מתנדבים בגילאי 75 ויותר, אשר מצבם הקוגניטיבי היה תקין בזמן כניסתם לניסוי.
המשתתפים במחקר חולקו באקראי לשתי קבוצות. המשתתפים בקבוצה הרשונה קיבלו 120 מ"ג של תמצית גינקו בילובה פעמיים ביום. משתתפי הקבוצה השנייה קיבלו פלצבו (תרופת דמה) ואף אחד מהמשתתפים לא ידע אם הוא מקבל תרופה אמיתית.
לדברי החוקרים, במשך השנים 523 מהמשתתפים פיתחו דמנציה (246 בקבוצת הפלצבו ו־277 בקבוצת הגינקו בילובה), כאשר 92 אחוזים ממקרי הדמנציה סווגו כאלצהיימר אפשרי או סביר, או אלצהיימר עם עדות למחלה של כלי הדם במוח, המכונה דמנציה וסקולרית. שיעורי הנשירה במחקר היו נמוכים (6.3 אחוז) ופרופיל תופעות הלוואי היה דומה בשתי הקבוצות.
על־פי הדיווח, שיעור הדמנציה הכולל היה 3.3 ל־100 שנות־אדם במשתתפים שקיבלו גינקו בילובה ו-2.9 ל־100 שנות אדם בקבוצת הפלצבו.
מסקנת החוקרים היא כי גינקו בילובה במינון של 120 מ"ג פעמיים ביום אינו יעיל בהפחתת ההיארעות הכללית של דמנציה או אלצהיימר בקרב קשישים.
ד"ר אריה גולדשמיד הוא לשעבר מנהל מחלקת פרמוקולגיה בקבוצת כללית