"חומצות שומן אומגה 3 מועילות ללב לאנשים בריאים, לאנשים המצויים בסיכון גבוה לחלות במחלות לב וכל דם, או לכאלה שכבר סובלים ממחלות כאלה". כך קובע איגוד הלב האמריקני (AHA).
כמה דגים כדאי לאכול בשבוע?
המומחים האמריקנים ממליצים לאכול בעיקר דגים שמנים, לפחות פעמיים בשבוע. מדובר בדגים כמו מקרל, טרוטה, הרינג, סרדינים, טונה וסלמון. לדבריהם, דגים אלה הם מקור טוב לחלבונים, ואינם מכילים כמות גבוהה של שומן רווי, וזאת בניגוד לבשרים שומניים.
הדגים הללו גם עשירים בשני סוגים של חומצות שומן אומגה 3:
Eicosapentaenoic Acid
Docosahexaenoic Acid
ובקיצור: EPA ו- DHA
מה עוד כדאי לאכול?
המומחים באיגוד הלב האמריקני ממליצים לאכול טופו, וסוגים אחרים של פולי-סויה, קנולה, אגוזים וזרעי פשתה. מדובר במזונות המכילים חומצת שומן אלפא-לינולנית, שיכולה להפוך לחומצת שומן אומגה 3 בגוף. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בכדי לבדוק אם קיים קשר סיבה ותוצאה בין חומצה אלפא-לינולנית ומחלת לב.
מחקרים מצאו כי חומצות השומן מסוג אומגה 3 מומלצת מאוד לאנשים שסובלים ממחלות לב וכלי דם, כיוון שהן מפחיתות את הסיכון לאירועים נוספים. מחקרים בקנה מידה גדול מצאו כי אומגה 3 עשויה להועיל באלו המצויים בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית.
המינון האופטימלי אינו ברור, ועדויות ממחקרים ממליצות על מינון EPA+DHA של 0.5-1.8 גרם ביום (בין אם מדגים שמנים או כתוספים), ומינון של 1.5-3 גרם ביום של חומצת אלפא-לינולנית.
ההמלצות למטופלים ללא מחלת לב כלילית, הן לצרוך מגוון דגים (עם עדיפות לדגים שמנים), לפחות פעמיים בשבוע. כולל שמנים ומזונות עתירים בחומצת אלפא-לינולנית (זרעי פשתה, קנולה ושמן סויה).
בחולים עם מחלה ידועה, ההמלצה היא לצרוך כ-1 גרם של EPA+DHA ביום, עם עדיפות לדגים שמנים. ניתן לשקול תוספת EPA+DHA בצורת כמוסות.
במקרים בהם יש מקום להורדת רמות הטריגליצרידים בדם, ההמלצה היא לצרוך שניים עד ארבעה גרם של EPA+DHA ביום, בצורת כמוסות.
מטופלים הנוטלים יותר משלושה גרם בצורת כמוסות, צריכים לעשות זאת תחת מעקב רפואי. צריכה מוגברת עשויה לגרום לדימום מוגבר בחלק מהמטופלים.
מחקרים מצאו כי תוספי אומגה 3 עשויים להפחית את התמותה והתחלואה ממחלות לב וכלי דם (התקף לב ושבץ). הם גם יכולים להאט את התקדמות תהליך טרשת עורקים בחולים עם מחלת לב כלילית. עם זאת, דרושים מחקרים נוספים בכדי לאשר ולהגדיר טוב יותר את היתרונות במתן אומגה 3 למניעת מחלות אלה.
עדיין מטילים ספק בתועלת של אומגה 3 לבריאות הלב?
מחקר שפורסם בינואר 2007 קובע: רמות נמוכות של אומגה 3 הן גורם סיכון בלתי תלוי ל-ACS (סינדרום קורונרי חד) בצעירים. הביטוי הבולט ל- ACS הוא תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).
החוקרים ניתחו הרכב חומצות שומן של דם שלם ב-94 אנשים עם סינדרום קורנרי חד וב-94 אנשים נוספים ששימשו כקבוצת ביקורת והותאמו אליהם על פי גיל, מין וגזע.הגיל הממוצע היה 47.
החוקרים בחרו את המטופלים הצעיריםביותר מתוך 1,000 מטופלים, בכדי לחקור את התרומה הפוטנציאלית של חומצות שומן לסיכון לסינדרום קורונרי חד במטופלים שמחלתם התחילה בגיל צעיר.
תוצאות המחקר פורסמו במהדורת ינואר של כתב העת האמרקיני לרפואת לב. לדברי החוקרים, תכולה נמוכה של אומגה 3 בדם הוא סמן לסיכון ל-ACS. עוד נטען, כי אומגה 3 הוא גורם מגן מפני מחלות לב והעדות לכך חזקה יותר מההוכחה ששומן טרנס בדם הוא גורם מזיק.
למה ששומן טרנס לא יהיה גורם סיכון ל-ACS?
ככל הנראה דגימת המטופלים הייתה קטנה מדי מכדי לאבחן הבדל. קבוצה אחת של שומן טרנס (שומן טרנס פולי בלתי רווי) הייתה גבוהה יותר בקרב חולי ACS (אך לא גבוהה יותר משמעותית סטטיסטית) בהשוואה לקבוצת הביקורת, בעוד שקבוצה אחרת (שומן טרנס מונו בלתי רווי) הייתה בערך אותו הדבר בשתי הקבוצות. בסיכון כללי, רמות שומן טרנס כוללות היו במעט יותר גבוהות בקרב חולי ACS.
לדברי החוקרים, גם אם הם היו מראים שתכולת חומצות שומן טרנס היו קשורות משמעותית עם מצב ה-ACS, אין הכרח שמשמעות הדבר היא שרמות גבוהות יותר של שומן טרנס גורמות ל-ACS. במקרה זה ניתן לומר, שרמות גבוהות של שומן טרנס היו סמנים לסיכון ל-ACS.
ד"ר אריה גולדשמיד הוא לשעבר מנהל מחלקת פרמקולוגיה של שירותי בריאות כללית