יותר ויותר אנשים משתמשים בתוספי תזונה וככל שגדל מספרם, כך גם גדל ומתעצם הוויכוח בדבר יעילותם. ביקורת נוקבת כזאת התפרסמה בגליון הרפואה בפברואר 2009: "ייחוס סגולות לאומגה 3 אינו נובע בהכרח משיקולים של בריאות הציבור, אלא מקודם לעתים על־ידי גורמים מסחריים, אשר ששים להציע לקהל הרחב תרופת פלא למגוון גדול של מחלות".
מחברי המאמר הם ראש המחלקה לתזונה במשרד הבריאות, ד"ר זיוה שטל, ד"ר אלכס לבנטל ממשרד הבריאות ואבידור גינסברג. לטענתם, מחקרים רבים על התועלת באומגה 3 אינם עומדים בקריטריונים המקובלים.
אומגה 3 לטיפול בלחץ דם גבוה ומחלות לב וכלי דם?
התועלת המוכחת היחידה של אומגה 3 קשורה בהורדת רמות התלת־גליצרידים בדם, טוענים מחברי המאמר. ירידה זו אכן משמעותית במניעת מחלות לב וכלי הדם. לעומת זאת, לדבריהם, התועלת בנטילת אומגה 3 לטיפול ביתר לחץ דם וברמות גבוהות של כולסטרול - מועטה או מוטלת בספק.
אומגה 3 לאיזון סוכרת?
ההשפעה של אומגה 3 על איזון רמות הסוכר בדם איננה מובהקת וההשפעה המגנה מפני דלקת מפרקים שיגרונית חלקית בלבד, טוענים מחברי המאמר. לטענתם, העדויות על תועלת באומגה 3 נגד מחלות דלקתיות של המעי מועטות, ההשפעה על מחלות כליה אינה ברורה עדיין וההשפעה המגנה מפני סרטן תוארה בבעלי־חיים, אך אין תמיכה נרחבת להשפעה על בני־אדם.
אומגה 3 לאיזון הנפש?
גם בנוגע לתרומה לבריאות הנפש, קובעים החוקרים כי "לא ניתן בשלב זה להסיק מסקנות לגבי התועלות הקלינית של אומגה 3 כתוסף לטיפול בהפרעה פסיכיאטרית כלשהי".
אומגה 3 להריון תקין?
מחברי המאמר לא מצאו עדויות התומכות בהשערה, לפיה נטילת אומגה 3 יעילה במניעת הסיבוכים הבאים בתקופת ההריון: קדם רעלת הריון ורעלת הריון, יתר לחץ דם ומשקל לידה נמוך ביחס לגיל ההריון. בהתייחס למשך ההריון, נצפו תוצאות בלתי עקביות ולא מובהקות סטטיסטית, ואין עדות עקבית לתועלת של תוספי תזונה מסוג אומגה 3 בתקופת ההריון במניעת לידה מוקדמת. לדברי החוקרים, התוצאות המתייחסות להשפעה של צריכת אומגה 3 על־ידי האישה ההרה על התפתחות התינוק הן ראשוניות ולא חד־משמעיות, בהתייחס למגוון גורמים שנבדקו כמו משקל גוף, גובה והיקף הראש.
אומגה 3 והתפתחות העובר?
אנשי השיווק ומנהלי המכירות בתעשיית תוספי התזונה טוענים כי נטילה של אומגה 3 חיונית לבריאות התינוק בשלב העוברי, אך גם לאחר הלידה. מחברי המאמר מסתייגים: קיימת עדות מוגבלת ממחקרים המעלה אפשרות, שאספקת חומצות שומן מסוג DHA לעובר - הן במהלך ההריון לאחר הלידה - עשויה להיות בעלת השפעות מיטיבות שונות על מדדים כמו חדות הראייה, תפקודים קוגניטיביים, דפוסי השינה ופעולות מוטוריות.
בשלב זה נערכים מחקרים, אשר יוכלו לספק עוד מידע על היקפן של השפעות אלה. לכן, לא ניתן עדיין לבסס או לשלול את הסברה, כי להוספת חומצות שומן אומגה 3 לתרכובות מזון לתינוקות עשויה להיות תועלת להתפתחות הראייה בתינוקות ולהתפתחותם הקוגנטיבית. בעלי המאמר מסכימים כי לא נמצאו השפעות שליליות להעשרת התפריט של האם באומגה 3.
ההתלהבות המובעת באחרונה ביחס לסגולתן של חומצות שומן אומגה 3 לטיפול במגוון כה נרחב של מחלות או כאמצעי למניעתן, מוקדמת מדי. ייחוס סגולות אלה לאומגה 3 אינו נובע בהכרח משיקולים של בריאותו של הציבור, אלא מקודם לעתים על־ידי גורמים מסחריים, אשר ששים להציע לקהל הרחב תרופת פלא
למגוון גדול של מחלות: כמעט מדי יום מתפרסמות בעיתונות היומיומית תוצאות של מחקרים, שאיכותם אינה עומדת במקרים רבים בקריטריונים המקובלים. התועלת היחידה שנמצאה היא הורדה ברמת התלת־גליצרידים בדם. רק סקירות המבוססות על מספר גדל והולך של מחקרים יאפשרו בעתיד לאמת או לשלול את מגוון הסגולות המיוחסות לחומצות שומן אלה.
על מה מבוססות ההמלצות הגורפות לצרוך דגים?
באוקטובר 2006 פרסמה ועדת המזון והתזונה של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית דף מידע לציבור, שבו מתוארים היתרונות והסיכונים הכרוכים בצריכת דגים שמנים כגון הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, או פורל. בין היתר נאמר, כי צריכת דגים עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלות לב.
דגים הם מרכיב חשוב בתזונה בריאה ואיכותית ולא רק משום שהם מקור לחומצות שומן אומגה 3. דגים מסויימים עשירים בחלבון, בחלק מהוויטמינים של קבוצה B ובמינרלים כמו אשלגן, זרחן וסלניום. בנוסף,הם דלים בשומן רווי ובכולסטרול. לכן, החלפת מנת בשר במנת דג תורמת לא רק להגברת הצריכה של חומצות שומן אומגה 3, אלא גם להפחתת הצריכה של שומן רווי וכולסטרול, שמקורו בבשר ובמזונות אחרים.
משרד הבריאות הישראלי ממליץ להימנע מאכילת דגים גדולים, ובהם: כריש, דג החרב, מקרל מסוג Tilefish, סטייק טונה, טונה לבנה וטונה אלבקור - וזאת עקב ריכוז הכספית הגבוה בדגים אלה. לעומת זאת, ניתן ואף מומלץ לאכול דגים מסוגים אחרים ובהם טונה בהירה מקופסת שימורים (עד שלוש מנות של כ־120 גרם בשבוע).
ההמלצות הללו הן חלק בלתי נפרד ממכלול המלצות לתזונה למניעת מחלות, הכוללות: הפחתת משקל במקרה הצורך, הגברת הצריכה של פירות וירקות, הפחתת הצריכה של מזונות עשירים בסוכר ובמלח, הפחתת הצריכה של שומן רווי והעדפת שומן רב וחד בלתי רווי.
האם המסקנות של החוקרים מקובלות על חוקרים אחרים?
פרופ' עמירם רז מן המחלקה לביוכימיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, המבצע מחקרים על חומצות שומן ובהן אומגה 3, צוטט בכתבה שפורסמה בעיתון מעריב ב־29.3.09: "רוב המסקנות במאמר מבוססות על מטא־אנליזות שהן כלי סטטיסטי לסקירת מקבץ גדול של מחקרים, לעתים מאוכלוסיות שונות כדי להסיק מסקנות בנושא מדעי לעתים שנוי במחלוקת. בסקנדינביה למשל, נהוג לאכול דגים שמנים כמעט כל יום. לכן, אם לתושבים שם תינתן תוספת גרם אחד שמן דגים ליום, ספק אם אם זה יהיה בעל השפעה בריאותית חיובית. לעומת זאת, בארץ, מרבית האוכלוסיה אוכלת דגים לעתים רחוקות, ולכן לתוספת כזאת יכולה להיות השפעה בריאותית חיובית".
בנוסף, סיכם פרופ' רז את תגובתו למאמר: "חומצות אומגה 3 EPA ו-DHA הנמצאות בדגי ים העשירים בהן או בשמן דגים, אינן תרופות פלא למחלות קיימות או אמצעי מניעה כוללני להתפתחות מחלות בעתיד. יש להן חשיבות תזונתית חיונית ומוכחת בעובר ולאחר מכן בגיל הרך לשם התפתחות תקינה של מערכת העצבים והראייה. לכן הן חשובות במזון של כל הנשים הנמצאות בתקופה שבה נולדים תינוקות וכמו כן במזון תינוקות לפחות עד גיל שלוש עד ארבע שנים. לחומצות אלו, במינון גבוה, יש השפעות חיוביות בהאטת ההתקדמות של מחלות עם בסיס דלקתי, שמתפתחות בעיקר בגיל מבוגר כגון טרשת העורקים ובעקבותיה מחלות לב וכלי דם כליליים, דלקת מפרקים שגרונית, סרטן ועוד."
ד"ר אריה גולדשמיד הוא לשעבר מנהל מחלקת פרמוקולגיה בקבוצת כללית