התרופות שגורמות להשמנה

לא מעט אנשים נמנעים לקחת תרופות חיוניות, כיוון שהם חוששים מתופעת לוואי מציקה - עלייה במשקל. עודף משקל פוגע בדימוי העצמי ביחס לגוף ומגביר את הסיכון להפרעות מטבוליות ולמחלות לב וכלי־דם. 

האם יש הצדקה לחשש הזה?
תרופות רבות אכן עלולות לגרום לעלייה במשקל ולתופעות מטבוליות אחרות, הקשורות בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.  עם זאת, לתרופות רבות הודבקו דעות קדומות, שנכונותן לא הוכחה במחקרים רפואיים.

עלייה במשקל עלולה לנבוע מעלייה במסת השומן או השרירים בגוף או מעלייה במשקל הנוזלים. מקצת מהתרופות - כמו דקאפפטיל (שם גנרי טריפטורלין), מינוקסי (שם גנרי מינוקסידיל)  ופנדיל (שם גנרי פלודיפין)-  עלולות לגרום לעלייה במשקל עקב אצירת נוזלים ברקמות הגוף, וכתוצאה מכך, תיגרם בדרך כלל גם בצקת. במקרה כזה, ניתן להחליף את התרופה באחרת או ליטול תרופה משתנת. לאחר שהנוזלים יופרשו מהגוף, המשקל יחזור לקדמותו.

בחלק מהמקרים מביאה התרופה להחלמה, והעלייה הנצפית במשקל נגרמת כתוצאה מהחלמה זו. לדוגמה, אדם שירד במשקל בגלל שלא אכל בתקופת דיכאון, חוזר לאכול לאחר שהדיכאון חולף והעלייה במשקל אינה נגרמת מהתרופה נוגדת הדיכאון, אלא משום שתיאבונו שב אליו. הדבר נכון  גם למחלות נוספות, שמתאפיינות בירידה במשקל. הטיפול התרופתי מביא להחלמה, שבעקבותיה חוזרים למשקל שהיה לפני המחלה, והעלייה במשקל  תתבטא הן במסת השומן והן במסת השרירים.

מהם סוגי התרופות שעלולים לגרום לעלייה במשקל?
התרופות שגורמות לעלייה במשקל בשכיחות הגבוהה ביותר הן הורמונים ובעיקר תרופות ממשפחת הסטרואידים ותרופות המשמשות לטיפול פסיכיאטרי.

הורמונים ועלייה במשקל
נשים רבות סבורות כי גלולות משולבות למניעת הריון (המכילות גם אסטרוגן וגם פרוגסטרון) גורמות לעלייה במשקל בשכיחות גבוהה. אולם ממחקרים רבים עולה כי גלולות משולבות למניעת הריון (כמו גם מדבקות) אינן גורמות כלל לעלייה במשקל. נראה שאם הגלולות למניעת הריון מביאות לעלייה במשקל, הסיבה לכך, בדרך כלל, היא אצירת נוזלים בחלק מהמחזור, אבל לא בגלל עלייה במסת שומן.

הורמונים אנבוליים (שבונים שרירים) כמו אוקסנדרולון ומגייס (שם גנרי מגסטרול) גורמים לעלייה במשקל, גם של מסת שריר, ובמחלות רבות כמו איידס וסרטן, אף מנצלים תופעות לוואי זו ונותנים את התרופה לאנשים הסובלים מרזון יתר על מנת לעלות במשקל.

קורטיקוסטרואידים, לעומת זאת, גורמים בעיקר לעלייה במסה של השומן ולהפרעות מטבוליות קשות. תופעות אלו תלויות במינון ומתחילות כבר במינון נמוך של חמישה מיליגרם פרדניסון ביום. לעתים יש הצטברות שומן באזורים מסויימים, כמו בצוואר (תופעה המכונה דבשת בופלו).

  תרופות למניעת מיגרנה
ממחקרים שונים עולה כי רוב התרופות היעילות הניתנות גם למניעת מיגרנה - ובעיקר אלטרול (שם גנרי אמיטריפטילין) ודרלין (שם גנרי פרופראנולול)  - עלולות לגרום לעלייה במשקל. התרופות הבאות ניתנות גם הן לטיפול במיגרנה: טימולול אינה גורמת להשמנה ואילו טופמקס (שם גנרי טופיראמאט) אף  עשויה לגרום לירידה במשקל. מדובר בתרופות שמשמשות בעיקר להתוויות אחרות מלבד מיגרנה. טומפקס, לדוגמה ניתנת בעיקר לטיפול באפליפסיה.

 תרופות פסיכיאטריות
תרופות פסיכיאטריות אחדות, ובעיקר אלו המשמשות לטיפול בסכיזופרניה, עלולותת לגרום להשמנת יתר. מהתרופות לטיפול בסכיזופרניה, התרופות שגורמות להשמנה בשכיחות הגבוהה ביותר הן לפונקס (שם גנרי קלוזאפין) וזיפרקסה (שם גנרי אולאנזאפין) , שבין השאר מגבירות גם את הסיכון לסוכרת, עמידות לאינסולין ועלייה ברמת השומנים בדם. גם תרופות אחרות עשויות לגרום לעלייה במשקל, אבל פחות לתופעות הלוואי המטבוליות.

מתוצאותיו של סקר גדול שיצא בכתב העת Lancet, עולה כי רוב התרופות האטיפיות לטיפול בסכיזופרניה - כולל סוליאן (שם גנרי אמיסולפיריד), לפונקס, זיפרקסה, אנטומין,  ריספרדל (שם גנרי ריספרידון), וסרטינדול (שם גנרי סרדולקט)  - עלולות לגרום לעלייה במשקל בהשוואה לתרופות הישנות כמו האלופרידול .

גם טיפול בנוגדי דיכאון עשוי לגרום לעלייה במשקל, אם כי במידה מתונה בהשוואה לנוגדי פסיכוזה. נוגדי דיכאון טריציקליים וחוסמי MAO  גורמים לעלייה במשקל במידה הרבה ביותר. ממחקרים אחדים עולה כי תרופות טריציקליות עשויות לגרום לעלייה מתמשכת במשקל וזאת ביחס למינון. כנראה שהתרופות אלו גורמות לעלייה במשקל עקב חסימה היסטמינית (העדר תחושת שובע) או נוירואדרנרגית (כלומר, תרופות המפחיתות בעקיפין את רמת הנוראדרנלין בגוף).



רמרון (שם גנרי מירטאזאפין) גורמת לעלייה במשקל יותר מאשר תרופות אחרות לטיפול בדיכאון. 26 אחוזים מהאנשים שנטלו רמרון עלו במשקל גופם בשיעור של יותר משבעה אחוזים. אחרי תרופה זו באות תרופות ממשפחת ה־SSRIs  (כמו פרוזק) ואפקסור (שם גנרי ונלאפאקסין). לעומת זאת, שימוש בנפאזודון לא גרם לעלייה במשקל ואילו חלק מהמשתמשים בזייבן (שם גנרי בופרופיון) אף מדווחים על ירידה במשקל. בישראל, זייבן ניתנת גם לגמילה מעישון.

תרופות נגד הפרעה דו־קוטבית (מניה־דפרסיה), ובעיקר ליתיום, עלולות לגרום לעלייה במשקל בשכיחות גבוהה. ליתיום עשויה לגרום לעלייה של 10 קילוגרם בקרב 20 אחוזים מהמשתמשים בתרופה. עלייה ניכרת זו נגרמת בחלקה משינויים מטבוליים הקשורים בעמידות לאינסולין ובחלקה מאצירת נוזלים. סודיום ואלפרואט גורמת לעלייה קלה במשקל ואילו למיקטל (שם גנרי לאמוטריג'ין) אינה גורמת לעלייה במשקל כלל.

תרופות לטיפול באפילפסיה
תרופות נגד אפילפסיה עלולות להשפיע באופן ניכר על המשקל, ולכן חשוב מאוד לבחור את התרופה המתאימה. לדוגמה, סודיום ואלפרואט וטגרטול, המשמשות גם לטיפול באפילפסיה, יכולות  לגרום לעלייה במשקל בעוד שטופיראמאט ופלבאמאט עשויות לגרום דווקא לירידה במשקל. פניטואין ולמיקטל (שם גנרי לאמוטריג'ין) כנראה אינן משפיעות על המשקל כלל.

 סמים
סמים אחדים, ובעיקר אלה ממשפחת החשיש והמריחואנה, גורמים לעלייה במשקל, כיוון שהם משפיעים על קולטנים קנבינואידים הנמצאים במוח ובמעי. שימוש ממושך בחשיש ונגזרותיו גורם לעלייה במשקל, שיכולה להיות משמעותית.

איך מתמודדים עם תרופות שגורמות לעלייה במשקל?
תחילה יש לבדוק אם הטיפול התרופתי הוא זה שגרם לעלייה במשקל ולא עצם ההחלמה. אם מדובר בעלייה זניחה, או בעלייה שנגרמה כתוצאה מהחלמה, לא מדובר בבעיה אמיתית. אם ההחלמה גרמה לעלייה ניכרת במשקל, יש לפנות לתזונאי/ת על מנת להתחיל בדיאטה ובהתעמלות כדי לרדת במשקל.

אם אכן התרופה גרמה לעלייה במשקל וניתן להחליפה באחרת, כדאי לפנות לרופא כדי למצוא תרופה מתאימה יותר. אם אין ברירה ויש לקחת את התרופה ה"אשמה", יש להתייעץ עם הרופא לגבי הפחתת מינון, אולם לא בכל התרופות ניתן להפחית את המינון. כאשר לא ניתן להחליף את התרופה או לרדת במינון, מומלץ להפחית בצריכת הפחמימות, לאכול ארוחות מרובות קטנות במשך היום, ולאכול לאט, דבר שגורם להגעה לשובע. בנוסף, וזה נכון כמעט תמיד, חשוב לעסוק בפעילות גופנית. 

האם ניתן להשתמש במקביל בתרופה להורדת משקל?
במקרים קיצוניים ובהשגחה רפואית צמודה ניתן להשתמש בתרופה המביאה לירידה במשקל, אולם יש לבחור את התרופה המתאימה. לדוגמה, כאשר עולים במשקל עקב נוגדי דיכאון ממשפחת ה־SSRIs, מומלץ לקחת רדוקטיל (שם  גנרי  סיבוטראמין), תרופה שמביאה לירידה בתיאבון באמצעות השפעה של קולטנים דומים לאלה שעליהם פועלים ה־SSRI. תרופות המעוררות את הורמון בלוטת התריס יכולות לסייע להתמודד עם בעיית ההשמנה הנובעת מתרופות, אולם יש לקחת אותן רק תחת השגחה רפואית קפדנית. כאשר יש הפרעות מטבוליות עקב ההשמנה, כמו עמידות לאינסולין וסוכרת, ניתן להשתמש במטפורמין.

ד"ר צבי פישל הוא ממנהל מחלקה ג' במרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית
ד"ר איציק לוי הוא העורך הראשי של אינפומד