אין הורה שלא חווה את חווית החום הגבוה אצל ילדיו, ואין אחד שלא איבד את שלוותו לנוכח הכספית המטפסת מעלה מעלה ונושקת לספרה 40. חום גבוה הוא מצב שכיח למדי וההורים מקבלים מסרים כפולים מהמערכת הרפואית או מסביבתם.
כן, אבל סבתא אומרת ש...
הסבתא, שהיא גם במקרה האמא של ההורה, מגלמת את התפקיד של מי שיודע הכי טוב מה טוב לילד. היא זאת שתצווה עליכם לרוץ לרופא, מיד לאחר כל עליית חום קלה. היא גם תדגים לכולם עד כמה היא מבינה, חכמה ודואגת.
ההורה עצמו שמע לא פעם מהאחות בטיפת חלב או במרפאה, שחשוב מאוד לעקוב אחר החום ולהתייעץ עם רופא כאשר החום עולה. לעתים קרובות, גם הרופא ידריך את ההורה לעקוב אחר החום ולחזור אליו "כשיש חום גבוה". לעומת זאת, לא פעם כשהורים מגיעים ללשכתו של הרופא הם נתקלים בתגובה צוננת משהו כמו: "אתם לא צריכים לערוך מסע עד אלי כל פעם שלילד שלכם יש קצת חום, זה קורה כל יום שני וחמישי", או "זה וירוס, הבא בתור".
אז מתי להתרגש מחום גבוה, ומתי לא?
ראשית יש לדעת שחום הוא תגובה טבעית של הגוף לזיהומים נגיפיים (ויראליים) או חיידקיים, והוא מווסת על ידי המוח. המוח מקבל מסרים, אשר מיידעים אותו על פלישה של נגיף כלשהו ואחת הצורות להילחם בו היא העלאת חום הגוף. הנגיפים רגישים מאוד לחום, אשר משבש את חילוף החומרים שלהם ומפריע להם בפלישתם לגוף.
למה דווקא הילד שלי מפתח חום גבוה?
כמו כל תכונה אחרת שלנו, הקלות בה ילד מסוים מפתח חום גבוה, קשורה במידה מסוימת בגנטיקה. הילדים של השכנה למשל "אף פעם לא חולים" כי אין להם אף פעם חום. טעות, סביר להניח שגם הם כן נדבקים בנגיפים השונים, אבל הם אינם נוטים לפתח חום בקלות כתוצאה מהזיהום. לפיכך, לחום ולגובה של החום אין קשר הדוק לחומרת הזיהום או המחלה. מבחינתנו ההורים החום קודם כל מודיע לנו שהילד לקה בזיהום כלשהו, והמטרה כעת היא להקל על הילד ולא להילחם בחום עצמו.
איך נדע מתי לדאוג מחום גבוה אצל ילדים?
לצד החום ישנו מדד אחר, שהוא הרבה יותר אמין לקביעת את חומרת מצבו של הילד והוא "מצבו הכללי", שנקבע על ידי תפקודו: היכולת שלו להתפנות למשחקים, כמה הוא מחייך וכדומה. נכון, כשמידת החום מטפסת ל־40 מעלות, הילד ייראה די סמרטוטי, אבל אם חצי שעה לאחר הורדת החום הוא חוזר לתפקד באופן רגיל, המצב בהחלט לא חמור.
הנטיה שלנו להתייחס כל כך ברצינות לחום ולגובהו ופחות ל"מצב הכללי" של הילד נובעת מכך שהחום הוא דבר מוחשי, ואפשר למדוד אותו. לכן אנו נוטים באופן פשטני ליצור משוואה בין מידת החום (המספר) לבין חומרת המצב. והמשוואה הזו אינה נכונה. בכלל, "רפואה זה לא מתמטיקה".
ילד שחלה בדלקת ריאות חיידקית קשה, למשל, ירגיש רע מאוד בין אם החום שלו גבוה באותו רגע ובין אם הוא ירד. למידע נוסף לחץ/י על:
• דלקת ריאות אצל ילדים.
• דלקת ריאות.
איך נדע אם זה וירוס או חיידק?
המחלות הוויראליות הרבה יותר נפוצות מהמחלות החיידקיות. בנוסף, וירוסים נוטים להתפשט בגוף כולו ולגרום מגוון תופעות בו בזמן, כגון חום, נזלת, שיעול, כאבי גרון, כאבי בטן, שלשולים הקאות ולפעמים גם פריחה. לעומת זאת, חיידקים נוטים להתמקם באזור מסויים ולגרום לתופעות ממוקדות כגון כאב גרון (ללא נזלת או שיעול), כאב אוזן, שיעול וכאב בחזה. רק במצבים קיצוניים הם עלולים להתפשט לכל הגוף. ככלל, מחלות ילדים ויראלות פחות מסוכנות לעומת זיהום חיידקי אשר יכול להתפשט באותו מקום ולגרום נזק רקמתי קשה.
המשך הכתבה לאחר ההפניות...
מהם המצבים שבהם צריך להתרגש מחום גבוה אצל ילדים?
אצל תינוק מתחת לגיל שלושה חודשים, חום מעל 38.2 מעלות מחייב בירור אצל רופא. אצל תינוקות בגיל כזה קשה להתרשם ממצבם הכללי וזיהומים חיידקיים יכולים להתפתח אצלם הרבה יותר מהר מאשר אצל ילדים יותר מבוגרים.
חום המלווה במצב כללי ירוד (גם לאחר הורדת החום), ישנוניות, קוצר נשימה וצבע עור לא רגיל.
חום שנמשך שלושה או ארבעה ימים או יותר. במקרים כאלה רצוי שרופא יבדוק את הילד, גם אם המחלה נראית לכם כמו מחלה נגיפית (ויראלית).
איך נזהרים מפרכוסים?
הורים רבים חוששים מפני החום, כיוון ששמעו על ילדים שמפרכסים כשהחום עולה להם ("התכווצויות חום"). לחלק ממהורים יש גם ילדים שסובלים מפרכוסים כאלה.
פרכוס הוא תמיד מלחיץ וקשה מאוד לא להתרגש ממנו, אך חשוב לדעת שהנטיה לפרכס מחום היא תכונה של הילד ולפעמים מדובר בתכונה משפחתית. הופעת הפרכוס גם אינה קשורה לגובה של החום. לעתים קרובות בכלל מגלים שלילד יש חום רק בעקבות הפרכוס, שהרי דקה קודם הוא נראה בריא לגמרי. בנוסף, פרכוס חום פשוט (ללא מחלת רקע במערכת העצבים המרכזית) אינו מסכן את הילד או את התפתחותו. למידע נוסף, לחץ/י על פרכוסי חום.
מה זה חום ממאיר?
במצבים נדירים החום עלול להיות גבוה מ־42 מעלות. חום כזה נקרא ממאיר, כיוון שהוא פוגע בתפקוד תאי הגוף שלנו ויכול לגרום נזק בלתי הפיך בעיקר למוח. אנו נתקלים בחום כזה רק במצבים קיצוניים, שבהם יש פגיעה מוחית קשה מלכתחילה, כמו בפגיעות ראש או בזיהומים של רקמת המוח.
לעתים נדירות, החום גם עלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לתרופות הרדמה או תרופות פסיכיאטריות. החום השכיח שאנו פוגשים אצל ילדינו הוא ממקור זיהומי ובנסיבות כאלה לא נוצר חום ממאיר. בשל הפחד מחום ("ארבעימפוביה"), יש הורים שמפריזים בשימוש בתכשירים להורדת החום. כל שנה אנחנו נתקלים במספר מקרים של הרעלת אקמול, שהנזק ממנה חמור מהנזק היכול להיגרם מאי הורדת חום הנובע מזיהום.
• לזימון מהיר לרופא/ה, ללא סיסמה, לחץ/י כאן.
• למידע על תרופות וחיסונים, מתוך מדריך התרופות של הכללית, לחץ/י כאן.
לסיכום, חום גבוה אצל ילדים בא לסמן לנו שהילד נדבק בזיהום כלשהו, לרוב נגיפי (ויראלי), וזהו אחד המנגנונים של הגוף לטפל בזיהום. אם החום מלווה בנזלת וקצת שיעול ואולי קצת כאבי בטן, ואם הילד מתפקד באופן סביר, מדובר במחלה נגיפית (ויראלית), אשר תמשך כנראה יומיים או שלושה. במצב כזה, אין טעם למדוד באופן אובססיבי את החום ולהיכנס ללחץ או למלמל שוב ושוב את המנטרה: "הורדת חום, הורדת חום, הורדת חום".
אם החום עבר מ־38.5 ל־39 או מ־39.5 ל־40, כדאי כמובן להקל על הילד ולהוריד את החום בעזרת תרופות, אך לא להפריז בשימוש ובמינון ולהיצמד להוראות הרפואיות.
אם בנוסף לחום, הילד מתפקד או מתנהג באופן חריג, יש לקחת אותו לבדיקה אצל רופא. בבכל מקרה, אם מדובר בתינוק שגילו מתחת לשלושה חודשים, יש להגיע לבדיקה אצל רופא.
» המשך הכתבה אחרי ההפנייה לסדרת הווידאו »
הערה חשובה נוספת: תפקידו של הרופא אינו רק לרפא, וברוב המקרים תפקידו להקל ולהרגיע. כל הורה מודאג זכאי לדברי הרגעה, וגם אם הוא חושב הוא שהילד סובל ממחלה נגיפית (ויראלית) פשוטה, מותר לו לפנות לרופא כדי לקבל אימות של האבחנה ותמיכה.
ד"ר סרג' גרדשטיין הוא רופא ילדים ומומחה לזיהומים במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית