לשאיבת חלב אם יש יתרונות רבים (ולא רק כדי לאפשר גם לבעל לקחת חלק בהנקת התינוק). המטרה העיקרית של שאיבת חלב היא לגרות את השד ליצירת חלב בדומה להנקה רגילה, ולספק חלב לתינוק שלא יכול לינוק ישירות מהשד.
קיימים מצבים רבים בהם הפעולה של הוצאת חלב מהשד בשאיבה, חיונית להצלחת הנקה. מסיבה זו חשוב שכל אם תדע כיצד להוציא חלב בשעת הצורך. (ואם את מתקשה להיניק, קראי את מדריך הנקה שלנו).
מתי שאיבת חלב אם היא הכרחית?
כשיש גודש או שד מלא יתר על המידה.
כשנוצרת סתימה בצינורות החלב.
בעקבות קשיים בהנקה.
בגלל פטמה שקועה או הפוכה.
בגלל פטמה פצועה או כואבת.
כאשר פגים ותינוקות חולים ניזונים מחלב אם באמצעות זונדה או מבקבוק.
כשתינוק מתקשה ביניקה בגלל בעיית קואורדינציה או שמסרב לינוק.
כשהאם מטופלת באופן זמני בתרופות שאסורות בהנקה.
בעקבות חזרה מוקדמת לעבודה.
כל כמה זמן יש צורך בשאיבת חלב?
שאיבת חלב אם מומלצת שמונה פעמים ב-24 שעות (מינימום שש פעמים ב-24 שעות). אין צורך בשעות קבועות, הגמישות תקל על האם בשאיבות. שאיבות תכופות יגבירו את יצירת החלב. כאשר יצירת החלב אינה מבוססת, אפשר לעשות הפסקה של שש עד שבע שעות בלילה. לאחר שיצירת החלב מבוססת, כדאי להימנע מהפסקה בין השאיבות מעבר לארבע עד חמש שעות. לאחר שהשאיבות מבוססות התזמון בין השאיבות תלוי באם ובכמות החלב. לשאוב עד שזרימת החלב פוחתת ויוצאות רק מספר טיפות.
כמה אפשר לשאוב?
בהערכה כללית, כמות החלב שניתן לשאוב יכולה להגיע לכ-300 סמ"ק ביום החמישי לאחר הלידה. ביום השביעי ניתן לשאוב 500 עד 600 סמ"ק ביממה. כמות החלב בכל שאיבה תלויה במשך הזמן בין השאיבות, שעת היום או הלילה. הכמות הכללית ב-24 שעות היא הקובעת את יעילות השאיבה. התרוקנות השד מגרה את היצירה מחדש ומספקת חלב אחורי עשיר בשומנים.
השאיבה כואבת?
רפלקס יציאת החלב מסייע בהוצאת החלב, אך אינו פועל בתנאי דחק ומתח, וכדי להפעילו כדאי לאם להירגע ולראות את התינוק או את תמונתו בעת השאיבה. שימוש במשאבת חלב יעיל יותר אך יש להיזהר מלחץ שאיבה מוגבר העלול לגרום לכאב ונזק לפטמה ורקמות.
שאיבת חלב בעבור פג:
להתחיל בשאיבה תוך שש שעות מהלידה. תחילה האם תוציא רק כמות קטנה מאוד של קולוסטרום, אך הפעולה חיונית להתחלת יצירת חלב בדומה ליניקה הראשונה.
תדירות השאיבה תהיה זהה לתדירות הרגילה - לפחות כל שלוש שעות, כולל בלילה. מרווחי שאיבת חלב גדולים יותר, עלולים להקשות על יצירת החלב.
שאיבת חלב בעבור תינוק חולה:
להמשיך בתדירות שבה התינוק ינק לפני הופעת המחלה. לשאוב לעתים קרובות (כשמונה פעמים ביום), במשך מספר ימים.
שאיבת חלב בעקבות שיבה לעבודה:
לשאוב כמה שרק אפשר לפני היציאה לעבודה. לשאוב חלב בזמן העבודה, כדי לשמור על יצירת החלב.
שאיבת חלב בעקבות גודש בשד:
במצבי גודש בשד או בכדי למנוע טפטוף של חלב (בזמן העבודה), מומלץ לשאוב רק את הכמות הדרושה.
טיפים לשאיבת חלב אם:
לשטוף ידיים בסבון ומים לפני הטיפול בשד, בחלב אם או בציוד הנלווה.
לא לוותר על ניקוי וביצוע סטריליזציה של ציוד השאיבה לפי הוראות היצרן.
זריקת כמות החלב מהשאיבה הראשונה (כחצי כפית), לפני השימוש במשאבת חלב.
לאחר כל שאיבה לאחסן את הכמות בכלי נפרד. לא מומלץ לערבב חלב משאיבות קודמות.
טיפים לאחסון חלב אם:
מומלץ לאחסן חלב אם במנות קטנות (60 עד 120 מ"ל), כיוון שלא ניתן לבצע הקפאה חוזרת. בעת הצורך ניתן לחמם מנה נוספת. כשרוצים לצרף חלב נוסף לחלב קפוא, חשוב לוודא שכמות החלב החדש פחותה מן הכמות של החלב הקפוא. לקרר את החלב החדש במקרר במשך כחצי שעה ורק אחר כך להוסיפו לחלב הקפוא, כדי למנוע הפשרת החלב קפוא.
חלב אם שעבר קירור, נפרד לעיתים לשכבה מימיית ושכבה שומנית, רצוי לערבבו בעדינות לפני ההאכלה. לחמם חלב שהוקפא במעט מים חמים, לפרק זמן המומלץ בטבלה כדי למנוע התרבות חיידקים.
אפשר לשמור את החלב במקפיא, בכלי המיועד לקוביות קרח המאפשר להוציא קוביה או שתיים על פי הכמות הנדרשת ולהפשיר לאחסן במכלים נקיים מזכוכית או פלסטיק קשיח בעלי מכסה תואם. אפשר גם להשתמש בשקיות פוליאתילן ייעודיות לחלב אם, או אפילו בשקיות חד פעמיות, המיועדות לבקבוקי תינוקות מסוימים.
לסמן על גבי המיכלים את תאריך וזמן השאיבה ולהשתמש בחלב שנשאב במועד מוקדם יותר.
כמה זמן נשמר חלב אם במקרר ובמקפיא? קראי עוד על אחסון חלב אם.
נעמי אלבז היא אחות אחראית במחלקת ילודים במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית