"כשיהיו לך צירים, אז תדעי"

התאריך המשוער שלי ללידה היה 6 במארס 2010. כחודש לפני התאריך, ב-8 בפברואר , שבוע 36, הרגשתי לא טוב בעבודה, בחילה וסחרחורת.
 
חברה לעבודה צחקה - "אולי את יולדת?"
"מה פתאום?! יש לי עוד חודש", השבתי בביטחון.

אחרי שהתאוששתי המשכתי כרגיל, ובערב הלכתי לשיעור פילאטיס. אבל באותו לילה לא הצלחתי לישון - הרגשתי כאבים שדמו לכאבי מחזור ותהיתי אם זו תחילתה של הלידה.
 
למחרת הלכתי לעבודה כדי להספיק דברים אחרונים, למקרה שאני באמת עומדת ללדת. כשהגעתי, סיפרתי למישהי שכבר עברה שלוש לידות שיש לי כאבי מחזור ושאלתי אותה אם ייתכן שאלו צירים. "מה פתאום. כשיהיו לך צירים את תדעי - זה כמו סכין שמסובבים לך בתוך הגב", היא הבטיחה.  מישהי אחרת ציינה שהבטן שלי עוד למעלה והוסיפה: "את עוד תלדי אחרי התאריך המשוער".

סחבתי ככה את כל הבוקר עם הכיווצים בבטן שהלכו והתגברו. בצהריים, הלכתי לתור שנקבע לי מראש בטיפת חלב. נכנסתי לאחות והודעתי לה שנראה לי שאני יולדת היום. היא הייתה ספקנית אבל שלחה אותי לעשות מוניטור במרפאה בעיר שכנה.

המשך הכתבה לאחר ההפניות...

הגענו למרפאה וחיכינו לתורי (נראה היה שכולן היו צריכות מוניטור באותו היום). כשלבסוף חיברו אותי למוניטור, האחות ישר זיהתה שיש לי צירים חזקים ושלחה אותי לבדיקה אצל הרופאה.
"את בפתיחה של 7-6! צריך להזמין לך אמבולנס", קבעה הרופאה. "למה אמבולנס?"שאלתי. "את רוצה ללדת באוטו?" השיבה הרופאה בשאלה.
 
הגעתי לבית החולים באמבולנס, ותוך פחות מ-4 שעות, בשעה 19:15, יצאה אריאל לאוויר העולם (בלי אפידורל!). למרות השבוע המוקדם (שבוע 36), היא יצאה שלמה ובריאה ובמשקל תקין של 2.705 ק"ג.

מסקנות:
1. המשפט "כשיהיו לך צירים את תדעי" לא תמיד נכון.
2. כאבי הצירים לא תמיד מתחילים בגב.
3. הצירים יכולים להרגיש כמו כאבי מחזור.
4. גם לידה ראשונה יכולה להיות מהירה.